אמיל קמיע ויהודה פוהרר, בעלי ניסיון גדול בבקרת טילים ומטוסים, הציגו הערב (שישי) בתוכנית "הכרישים" את "פאפיומה". המיזם מבוסס על בינה מלאכותית ונועד לטפל במחלת הפרקינסון שגורמת לרעד בלתי רצוני בידיים וקיימת אצל עשרות מיליוני אנשים בעולם. השניים הציעו לפאנל הכרישים להשקיע בטכנולוגיה שלהם סכום של 750,000 שקלים בתמורה לעשרה אחוזים מהחברה.
פוהרר הסביר תחילה על המכשיר שהציגו: "זו פריצת דרך חשובה. אנחנו מפתחים אביזר שמתלבש על היד של המטופל, דוגם את הרעד, מנתח אותו ומחזיר פידבק מכאני שעוזר לרעד לדעוך עד לכדי השתקה מוחלטת. הרעיון דומה לאוזניות שמבטלות רעש בצורה אקטיבית", אמר והוסיף על הצלחת הפרויקט עד עכשיו: "זכינו במענק תנופה מהרשות לחדשנות בסך 117 אלף שקל שבעזרתו בנינו את המדגים. רשמנו שני פטנטים בארצות הברית ובאירופה".
"בנינו תוכנית עסקית לחמש שנים - שלוש שנים של פיתוח, שנה של רגולציה ושנה של שיווק", המשיך פוהרר לתאר את העסק. "הפיתוח עצמו עולה שלושה מיליון דולר כולל רגולציה ותחילת שיווק בשנה הראשונה. בארצות הברית זה יעלה עוד שני מיליון, סך הכל חמישה מיליון דולר עד שמתחילים לראות רווח מהמוצר".
יסמין לוקץ' הסתקרנה וביקשה שהיזמים ידגימו עליה את המוצר. "המכשיר יודע לדגום את הרעד, להציג אותו על המסך ולייצר רעד משלו", הסביר פוהרר בזמן שלוקץ' התחברה לכפפה המכאנית. "יוצא פלט של אקסל שמראה איזה רעד יש, מנתחים אותו, מכיילים את המכשיר בהתאם למטופל וככה מנמיכים לו את הרעד". קמיע הוסיף: "זה לא נוגע בעצבים, הכל בווקטור חיצוני. ברגע שהמטופל לבש את האביזר, הרעד מקבל רעד נגדי ובסך הכל שוויון הכוחות יהיה אפס ותהיה יציבות".
דובי פרנסס היה הראשון מבין הכרישים שהגיע להחלטה: "כל הכבוד על מה שבניתם. אני לא בא מהתחום אבל זה נראה מאוד מורכב ונכון אינטואיטיבית. זה מסע ארוך, חמישה מיליון דולר זאת התחייבות לא רק ל-750 אלף שקל אלא גם לאחוזים עתידיים בחברה לאורך השנה. יותר מדי לא נודע בשבילי ופחות מדי אפוי בשלב הזה, אני בחוץ". זהר לבקוביץ לא השקיע גם כן במיזם והסביר: "אתם בשלב מאוד התחלתי, תצטרכו לגייס עוד המון כסף וזה יחייב אותי לשים הרבה בנוסף או לחילופין להיות מאוד מדולל, זה פחות מתאים למודלים שלפיהם אני עובד. לצערי אני בחוץ".
גם אמיר איל העדיף שלא להשקיע, אבל התלהב מהמוצר: "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים, מדהים לראות. זה ממש בהתחלה ואתם צריכים חברה גדולה מהתחום עם כיסים עמוקים מאוד, עם תשתית פיתוח טכנולוגית, מכאנית ואלקטרונית. מהסיבה הזאת אני בחוץ, אשמח לחבר אתכם ולייעץ לכם כי אני חושב שהדרך הנכונה היא לא לקחת כסף מהכרישים".
אורן דוברונסקי ציין שההשקעה בחברה של פוהרר וקמיע תהיה הימור, אבל הציע הצעה: "זה לקנות חתול בשק, רב הנסתר. בשלב הזה אתם צריכים כסף כדי לקדם את המוצר, המשקיע עושה סוג של הימור שונה מהימורים רגילים. בגלל זה הייתי רוצה שיסמין תצטרף אליי, לא הייתי רוצה לשים את כל הסכום שאתם מבקשים. אנחנו צריכים לקבל יותר מעשרה אחוזים, אני חושב שהמספר הנכון הוא עשרים וחמישה. זה דילול סטנדרטי בכל גיוס, אנחנו עדיין בשלב המחקר. תקבלו שני כרישים - סרדין קטן וכרישה גדולה".
לוקץ' קיבלה את הצעתו של דוברונסקי והסכימה להצטרף להצעה: "אם זה עובד ואין תחרות, זה כמו כפפה ליד. אנשים באמת ישלמו את הסכומים האלה כדי לחזור ולשלוט בידיים. מבחינה טכנולוגית, אם יש לכם יכולת למנוע רעידות של טילים ושל מטוסים, אני מניחה אז שזה יהיה קל". קמיע ניסה להרגיע את המשקיעים: "אם אנחנו יודעים לנרמל טילים, אז כנראה שנוכל. יש לנו ביטחון מוחלט ומה שחסר לנו זה כסף". לאחר התייעצות קצרה, שני היזמים הסכים לעסקה של שני הכרישים - השקעה של 750,000 שקלים בתמורה ל-25 אחוזים מהחברה. לאחר שלחצו ידיים, דוברונסקי הצהיר: "הפוטנציאל שיש פה כל כך הרבה יותר גדול מהסכום שאנחנו שמים, בסוף זו החלטה נכונה".