רשת האינטרנט - היא ה-מקום להכיר בימינו. גברים ונשים שכבר סיימו צבא, אוניברסיטה ומיצו את כל האפשרויות להכיר בסביבה הקרובה שלהם – מוצאים את הרשת כמסגרת האידיאלית להכיר בני זוג חדשים. באתרי ההיכרויות ברשת אפשר לפגוש אנשים - שכמוך, מחפשים ברצינות זוגיות.
מה בדבר כל סיפורי הזוועות על הרמאים והמתחזים למיניהם?
נכון, הרשת מאפשרת לנו להציג את עצמנו בצורה "מתוקנת" – צעירים יותר ממה שאנחנו, גבוהים יותר, רזים יותר, משכילים יותר. אבל השקר מחזיק מעמד בדיוק עד לפגישה הראשונה ולא יותר. כשמגיעים לפגישה רואים את האמת, ולכן אין לשקר הרבה ערך. נכון, יש נשים שכותבות שהן צעירות בחמש שנים מהגיל האמיתי שלהן, נכון, יש גברים נשואים שמציגים עצמם כגרושים, אבל החשוב הוא כי רוב האנשים באתרים מגיעים מאותה סיבה ובאותו סטאטוס.
ומה עם הטענות על אווירת שוק הבשר?
החיפוש הוא אכן קשה – אבל שוב, חשוב לזכור כי מאחורי הצג ישנם אנשים בדיוק כמוני וכמוך, אנשים אמיתיים שמחפשים קשר, ואין שום בושה בזה! לפעמים החיפוש באמת מרגיש דומה מדי לחיפוש בסופרמרקט – יש כל כך הרבה בחירה, וצריך להחליט "מה אני רוצה היום?". אבל זה גם מה שיפה – אתרי ההיכרויות ברשת הם מאד שוויוניים, וגם גברים וגם נשים יכולים להרגיש שהם הקונים בסופרמרקט. אף אחד לא חייב להיות המוצר שיושב על המדף ומחכה שיקנו אותו.
האם יש סכנה של התמכרות לאתר?
מה שהכי חשוב לזכור הוא שאתר ההיכרויות הוא רק כלי ליצירת הכרות ראשונית, ולא המטרה בפני עצמה. בהחלט יש מאפיינים ממכרים לרשת – תמיד יש תחושה שבפעם הבאה שתלחץ על כפתור ה ENTER תקבל עוד 500 פרצופים של מועמדות מתאימות לזוגיות. הפיתוי להמשיך את משחק החיפושים גדול. תמיד יש תחושה שהבחורה הבאה בתור – היא הבחירה האמיתית שלך.
לכן, צריך להשתדל לקצר את המשחק – לבדוק בטלפון או במסנג'ר (בשיחה קצרה) אם יש כימיה ראשונית, ומיד לקבוע פגישה פנים אל פנים.
עצות פרקטיות לחיפוש באתרי היכרויות
לפתוח כרטיס במספר אתרים במקביל ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. כדאי לחפש אתרים חינמיים ולהיכנס אליהם, וכשמשלמים כסף – לעשות את זה באחד מהאתרים הפופולאריים יותר, בהם גולשים הרבה אנשים.
כשמחפשים בן זוג צריך להיות הרבה אונליין. חיפוש זוגיות גם הוא עבודה – וכמו כל עבודה נדרשת השקעת אנרגיה וסבלנות. אל תהיו "בלתי מושגים". אם אתם מחפשים ברצינות זוגיות – צריך גם להיות מוכנים לצאת לפגישה בצורה ספונטאנית, מעכשיו לעכשיו. אולי הערב זה יקרה?..
והכי חשוב - חייבים להצטייד בהרבה מאד סבלנות. החוויה המרכזית באתרי הכרויות, ובכלל בהיכרויות, היא האכזבה. ברוב המקרים לוקח זמן עד שפוגשים באמת את האחד. אז הכי חשוב – לא להתייאש. להשתדל לא לקחת את הסירובים יותר מדי אישי, להבין שחיפוש זוגיות זה פרויקט שייקח זמן, ולגייס בכל פעם מחדש את התקווה. כי אף פעם לא יודעים מתי הוא / היא תגיע!
מה לגבי אנשים בני 50 + - האם אותם כללים חלים עליהם?
אין ספק שהכרות בגילאים האלה קשה יותר. אנשים מגיעים לאתרי הכרויות בגיל הזה בדרך כלל בעקבות גירושין ואלמנות, ויש גם את המורכבות של פרק ב' : ילדים, משפחות, קשיים כלכליים, ומשאות רגשיים שקשורים למה שקרה בעבר, כולל טראומות וכאבים. בגיל 50 אנשים מגיעים כבר מלאים, מבוססים בחיים. הם לא מחפשים חתונה וילדים – הם רוצים חבר. מישהו להיות איתו, לבלות איתו, ולהישען עליו בשעות הקשות. רבים מבין בני החמישים פלוס חוששים מאד מהכרויות באינטרנט , וקשה להם להתאקלם בתרבות הזו, שיש לה קודים משלה, קצב משלה וחוקים משלה... אבל באופן כללי העיקרון נשאר זהה: הכי חשוב להצטייד בסבלנות, ולהבין שמדובר בחיפוש של מחט בערימת השחת, אבל הפרס הוא עצום.
מה חשוב לכתוב בכרטיס הכרויות ברשת? איך להציג את עצמי?
בניית כרטיס הכרויות היא שלב מאד משמעותי. בעצם זה סוג של מיתוג עצמי – מה אני רוצה שידעו עלי? איך אני רוצה להציג את עצמי? איזה אנשים אני רוצה למשוך, שיפנו אלי?
יש אנשים שמזלזלים בשלב הזה והכרטיס שלהם דל או ציני – ואז, במקום למשוך אליהם פונים הם מרחיקים מהם דווקא את האנשים שאולי היו רוצים להכיר. ההמלצה העיקרית היא לספר על עצמך רק את האמת, ולהדגיש את הדברים שחשובים לך בקשר. ואם אפשר לעשות את הכול עם טיפת הומור – מה טוב. הומור עובד מאד טוב ברשת. דבר נוסף - חשוב מאד לשים תמונה! הרבה אנשים מתביישים ונמנעים מזה, אבל צריך לדעת שכמות הפניות לכרטיסים עם תמונות גדולה פי 9 מאשר כרטיסים ללא תמונה. ההבדל הוא עצום. לרוב האנשים אין תמונות טובות "ככה סתם". אז לא להתבייש ללכת לצלם מקצועי ולהפיק תמונה טובה, שמחמיאה לכם. ועוד המלצה – פעם בשבוע בערך תרעננו משהו בכרטיס, כי זה מקפיץ אותו לרשימת ה"חדשים" באתר, ומרכז אליו את תשומת הלב של החברים שנמצאים שם.
קבלת מושג על אחוזי ההצלחה של האתרים בארץ
קופידון- 5000 חתונות מוצהרות לחודש אוקטובר 2006
ג'יי דייט- 8000 זוגות מאז ינואר 2004 ועד יוני 2006 (מתוכם 6000 זוגות נשואים, ו- 2000 זוגות ידועים בציבור).
ואלו רק הזוגות מוצהרים – מדובר בנתונים שיכולים לתת תקווה לכולנו!