ביד הלשון

מה נחשב ללשון הרע?
על זה אפשר להתווכח בבתי משפט. אבל על פי החוק גם תנועת יד יכולה להיות לשון הרע, הודעה בצ'אט או בטוקבק באינטרנט, ציור משמיץ, קריקטורה, מכתב, דיבור בפני אנשים או בתוכנית טלוויזיה או רדיו – בקיצור, כל אמירה שפוגעת בכבודו של אדם, או ביכולת שלו להתפרנס. דוגמאות: קללות, ייחוס תכונות שליליות, קביעה שאדם אינו מקצועי, להאשים אותו בדברים שלא עשה...
האם בכלל יש הבדל בין הוצאת לשון הרע או הוצאת דיבה?
בעיקרון אלה מילים נרדפות. לשון הרע היא נושא משפטי שאפשר לתקוף אותו גם מזווית אזרחית (כלומר, איש פרטי תובע איש פרטי אחר) וגם מזווית פלילית- אפשר לפתוח תיק במשטרה לאדם שהשמיץ, וכן לנהל הליך פלילי שבסופו של דבר יהיה לאיש רישום פלילי. הוצאת דיבה היא שמו של ההליך הפלילי, ולשון הרע - שמו של ההליך האזרחי.
איך ניתן לדעת איפה עובר הגבול בין הוצאת לשון הרע לבין סתם אמירה מעליבה?
אחרי שנים בהן היו תביעות לשון הרע בנות-חורגות של עולם הנזיקין, יצרו בעיקר רעש תקשורתי והביאו פיצוי כספי נמוך, חל בשנים האחרונות מהפך מחשבתי בקרב שופטי בתי משפט השלום. היום מתקבלות יותר ויותר תביעות לשון הרע ונפסקים פיצויים כספיים סבירים, ולפעמים אפילו גבוהים. מהסיבה הזו, בתי המשפט כבר קבעו שלא האיש הנפגע קובע האם הייתה פגיעה בשמו – כי כל אדם חושב שפגעו בו באופן הרסני גם אם מדובר בעניין שלדעת אנשים אובייקטיביים יצא מפרופורציה – והוחלט שבית המשפט הוא הקובע האם מדובר ב"העלבה" או בלשון הרע.
יש מספר תנאים לקיום עוולת לשון הרע:
1. האמירה הפוגעת צריכה להיאמר לפחות ל-2 אנשים. אמירה שנאמר לאיש אחד בלבד אינה תופסת. זו יכולה להיות עובדה לא נכונה, לאו דווקא השמצה או קללה, שמישהו סירב לתקן ושאמירתה יוצרת נזק. לדוגמה, בזמנו תבע שחקן הכדורגל עיתון שכותרת שלו ייחסה לו נטיות מיניות הומוסקסואליות - וניצח כיוון שאינו הומוסקסואל.
2. האמירה צריכה להיאמר לאנשים אחרים, לא לאדם הנפגע עצמו. למישהו אחר שעלול להבין מהדברים משהו לא נכון על אופיו של האיש הנפגע. המידע הופיע באופן פומבי כלשהו: שיחה ברחוב, ראיון ברדיו, מכתב שהופץ, במסגרת דיון, ראיון בעיתון, טוקבק באינטרנט ועוד.
3. המשמיץ התבקש לתקן את מה שנאמר על ידו וסירב - או שעשה זאת באופן לא פרופורציונאלי לאמירה המקורית. דוגמה: הייתה תביעה מול עיתון גלובס בה הפסיד העיתון. העיתון פרסם מאמר על עו"ד בשם אריאלי שהושעה מלשכת עורכי הדין ונטען שהוא מהכתובת של עו"ד אריאלי שהוא עו"ד אחר לגמרי. העו"ד אחר בשם אראלי דרש שיפרסמו הבהרה שהוא לא אותו אריאלי. העיתון פרסם התנצלות ובה חזר שוב על הטעות ושוב קרא לו אריאלי (גם בהתנצלות עצמה). על כך שגם ההתנצלות הייתה שגויה נאלץ העיתון לשלם 200,000 ₪ פיצוי (בערעור הורד ל-50,000 ₪).
מה ניתן לעשות, משפטית, במקרה של הוצאת לשון הרע?
תביעה אזרחית – ניתן לקבל עד 50,000 ₪ פיצויים, גם מבלי חובה להוכיח שנגרם נזק ממשי לאדם - ואפשר לקבל אף יותר אם מוכיחים גרימת נזק (אז נכנס גם ההליך הפלילי - נדיר למדי).
מה בודקים במסגרת התביעה?
1. האם נגרם לאדם המושמץ נזק, ואם כן – באיזו דרגה.
2. האם הציבור היה רואה את הדברים כ"עובדה" או כ"דעה".
3. איך ביהמ"ש רואה את הנזק שנגרם (בניגוד לתובע עצמו).
מהם הקשיים בהוכחת תביעות לשון הרע?
1. כשאין הוכחה שהדברים נאמרו או נכתבו.
2. כשאין שני עדים לפחות ששמעו או ראו את ההשמצה.
3. כאשר קשה להוכיח שנגרם נזק כלשהו.
4. כשהאדם המושמץ סבל מלכתחילה משם בעייתי.
5. חסינויות: כשהדברים נאמרו בישיבת כנסת, ועדה ממלכתית, ישיבת מועצת העיר, במסגרת דיון בבית המשפט, בחומר כתוב שהוגש לתיק בית המשפט, בתלונה למשטרה או למקום העבודה (כשמותר היה להתלונן אצל אותו גורם).
6. כשלא ידועה זהות המשמיצים.
7. כשהדברים נאמרו כביכול כ"סאטירה", בתוכנית בידור או בקריקטורה או בדרך הומוריסטית ומוגזמת במטרה לבקר.