מה עושים כשנכנסים למינוס? כדאי לקחת הלוואה מהבנק או לשבור תוכנית חסכון?

נכון הדבר שעפ"י רוב, הלוואה לכיסוי המינוס (ובוודאי שפדיון חסכון) יהיו זולים משמעותית מאחזקת המינוס - בהיבט של העלויות התיאורטיות. אבל הסכנה היא, שכיסוי מינוס באופן הזה הוא פעולה קלה מדי, ובלכן לא מייצר מוטיבציה ללמוד איך מפסיקים להיכנס למינוסים. לכן ברוב המקרים ההמלצה היא לכסות את המינוס בכוחות עצמיים.

ובכל זאת, הבנק הודיע לי שיש לי כמה ימים לצמצם את המינוס, מה לעשות?

ישנן כמה אפשרויות: אפשר להוציא מעט כסף מהחסכונות ולהכניס לעו"ש, אבל רק בתנאי שמעבר להיותה זריקת הרגעה למנהל הבנק תהיה זו פעולה שהיא חלק מתוכנית הבראה כוללת. אפשר גם להעביר לבנק מכתב שמסביר שהמשפחה נמצאת בעיצומו של תהליך, וצריכים, לדוגמא, שבועיים לצורך הזרמת הכספים. הארכה הזו נועדה לעזור למשפחה להבין את הבעיה ולבנות תוכנית הבראה. עוד פתרון הוא הקפאת תשלומים: חודש אחד לא משלמים משכנתא, ויזה או הלוואות. אפשר גם לנסות ולבקש להגדיל את המסגרת לתקופה הקרובה, עד להתאוששות כלכלית.

הכי חשוב אבל לזכור שאם לא רוצים שהמצב יחזור על עצמו חייבים למצוא פתרון לבעיית המינוס!

מהו בכלל המינוס?

המינוס, או בשמו הנוסף "המחלה הלאומית הישראלית", התחיל בשנות ה-80 כמכשיר מימון שנועד לאפשר גישור על פערים בתזרים המזומנים. משיכת היתר קיימת בצורתה הזו אך ורק במדינת ישראל ! לשם הדוגמא – אם אני אמריקאי שנותן צ'ק ע"ס 500$ אבל יש לי 499$ בחשבון הבנק (בפלוס) – לא רק שמוחזר הצ'ק, אלא גם יוצאת הודעה לכלל הגופים הפיננסיים אודות המאורע... לפי ההערכות, כ70% ממשקי הבית במדינת ישראל נמצאים באוברדרפט – רובם סוחבים את הגיבנת שנים רבות ללא שיפור. אין אפיון מובהק של גיל / השכלה / סטאטוס משפחתי וכו' של בעלי המינוס – זוהי מחלה כללית שנובעת ממנטאליות, העדר חינוך, תרבות "הסמוך" ואי לקיחת אחריות ומחויבות.

משק בית ממוצע במדינת ישראל, "זורק לפח" כ-2,000 ₪ בגין ריביות על משיכת יתר.

הבנקים במדינת ישראל, מכניסים בשנה כ-5,000,000,000 (מיליארד) ₪ בגין ריביות על משיכות יתר – לא הלוואות ועמלות, אלא אך ורק בגין משיכת יתר!

משפחות רבות מסבירות את המצב ברמת השתכרות נמוכה ועלות מחייה גבוהה. האמת המצערת היא שהקשר בין רמות שכר למינוס הוא עקבי מאוד – משפחה אשר משתכרת 10,000 ₪ תהיה במינוס 16,000 ומשפחה שמרוויחה 20,000 ₪ תהיה במינוס 50,000 . . . בשפה המקצועית – "אפקט המשאבה" – ככל שמרוויחים יותר, מוציאים יותר ומאמצים רמת חיים גבוהה יותר .

מינוס הוא מימון רע כאשר עושים בו שימוש לשם כיסוי פערים אשר נובעים מהתנהלות כלכלית לא נכונה.

משפטים כגון: "בלי מינוס אי אפשר להתקדם", "לא הייתי מגיע לאן שהגעתי בלי המינוס" , "בזכות המינוס אנחנו מצליחים להתגלגל" הם פשוט לא נכונים, והם נולדו כצידוק לדפוס כלכלי שגוי.

מינוס מנצלים אך ורק פעם אחת ולאחר מכן צריך "לטעון את המחסנית", מה שנעשה בד"כ באמצעות הלוואה אשר מעמיסה הוצאה קבועה על משק הבית ומכניסה ל"מחול שדים" או למעגל קסמים שלילי.