אז למה אנחנו בעצם שוכחים דברים?
אנחנו לא יכולים לחשוב על שני דברים שונים בעת בעונה אחת. ריכוז בפרט אחד משכיח פרט אחר (אפילו מחשב שמעלים בו כמה אתרים במקביל נעשה איטי יותר..). לא מעט פעמים קורה למשל שנכנסים לחדר במטרה לקחת משהו, ואז שוכחים מה בכלל רצינו... וזאת כיוון שבמהלך ההליכה לחדר חשבת על משהו אחר, וזה הסיח דעתך מהמטרה.
שכחה היא גם תוצאה של עייפות, מתח או חרדה. לדוגמה: שאת מגיעה לכספומט ואת לא זוכרת את המספר, את נלחצת מהעובדה שאת לא זוכרת את המספר – ואז לבטח לא תזכרי אותו. אבל אם תירגעי המספר יחזור לראשך. לרוב כשמרפים - נזכרים.
דבר נוסף - אנחנו לא יכולים לזכור דברים שלא שמנו לב אליהם מלכתחילה! צריך להניק תשומת לב לפרט כדי לזכור אותו אח"כ...
איך אפשר לזכור דברים?
נתחיל מזה שלא שאנחנו שוכחים, אלא פשוט לא זוכרים מלכתחילה – פשוט כי לא שמנו לב!
את רוב הפעולות אנחנו עושים בצורה אינסטינקטיבית ואוטומטית, וחושבים תוך כדי על מליון דברים אחרים...
לזיכרון יש שלושה מרכיבים: תשומת לב, עניין וארגון נכון של הדברים בראש.
כשאנחנו יוצאים מהבית ותוהים אם נעלנו את הדלת או לא, אנחנו נמצאים בעצם במצב של היסח דעת. השיטה הטובה ביותר היא לעשות פעולות חוזרות. לדוגמה במקרה של נעילת דלת: מומלץ, מיד עם נעילת הדלת לבדוק פעמיים את הידית ולהגיד בקול רם: "נעלתי את הדלת, נעלתי את הדלת". עצם האמירה וההתעסקות תגרום לתשומת לב, וכך לא תשכח הפעולה.
הפתרון היחידי הוא עניין של מודעות. להיות מודע למה שאתה עושה ולהפוך הרגלים לקבועים.
אם בכל זאת (במקרה החדר לדוגמא) חשבת בדרך על משהו אחר - שחזר כמה צעדים אחורה או תתמקד אך ורק במטרה.
עוד דוגמה: מגיעים למסיבה, מכירים הרבה אנשים חדשים, ואחרי כמה זמן כבר שוכחים את שמם. למה? כי מראש תשומת הלב במסיבה מתרכזת בלהרשים ובמודעות להתנהגות שלנו מול אחרים – ואנחנו בעצם שוכחים להתמקד באנשים שאנחנו מדברים איתם. צריך אם כן להיות מודע להתנהגות הרגילה שלך - ולנסות להתרכז באופן מודע במי שעומד מולך.
למה ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו שוכחים יותר?
הסיבה שמבוגרים זוכרים יותר מה היה לפני שנים, לעומת מה היה אתמול, לא קשורה לרוב בבעיה פיסיולוגית אם כי בבעיה של הרגל ושעמום. אין סוף לקיבולת הזיכרון שלנו! העניין הוא שכשאנחנו צעירים ומלאי חיים וסקרנות, הכול מעניין אותנו ולכן אנו זוכרים יותר פרטים, אך ככל שאנחנו מתבגרים ומכירים את הדברים, מתרגלים אליהם והם כבר לא מרשימים אותנו, אנו נוטים לשכוח אותם. לכן, ההמלצה היא לנסות ולשמור על התלהבות על בסיס יומיומי. ליהנות מהדברים הקטנים והפשוטים.
דוגמאות לבחינת זיכרון אצל אנשים - איך יודעים שאנשים לא שמים לב לפרטים?
א. חשבו על התמונה של המונה ליזה, ועכשיו אמרו: מה יש מצד שמאל של הדמות? מדוע אנחנו לא זוכרים - מהסיבה הפשוטה שהתרגלנו להסתכל רק על פרצופה של המונה ליזה.
אם נתבקש לצייר שני לוגואים של חברות מובילות - הממצאים מראים שלא נדע לציירם במדויק. דוגמה: הסמל של תנובה, אין כמעט אדם שזוכר איך לציירו - למרות שכבר שנים שהוא מוטבע בזיכרוננו.
ב. אילו פרטים מכיל שטר של 50 שקלים מלבד לפרצוף? יש שם 20 פריטים נוספים, אבל אנחנו לא זוכרים אותם – ושוב אך ורק בגלל חוסר תשומת לב!
ג. הדוגמא הכי בנאלית: אנחנו עונדים שעון כל יום, אבל בלי להסתכל על השעון נסו להגיד אם השעות מופיעות כספרות או כסימנים אחרים?
ולסיום, תרגיל קטן לפיתוח זיכרון
אם נעבוד על זיכרון אסוציאטיבי של 10 מילים שלא קשורות אחת לשנייה, אז כדאי לרקום סיפור הזוי או רצף אירועים מוזר בין הדברים וכך יהיה קל יותר לזכור אותם. דוגמה: המילים: דג, מיטה, עציץ, אבטיח ועוד.... ניקח דג ענק, נדמיין אותו שוכב במיטה, על יד המיטה יעמוד עציץ שעליו צומח אבטיח - וכך הלאה... שיטה זו מבטיחה לזכור את הפרטים טוב יותר (ואפילו בסדר הופעתם המקורי).