האם באמת צריך פינת אוכל?
בבתים רבים שולחן האוכל הגדול, המיועד לארוחות חג ולאירוח, מנוצל רק מספר פעמים בשנה. לפני שמחליטים כדאי לבחון היטב - כמו לגבי עיצוב כל פינה אחרת בבית - מה הם הרגלי בני המשפחה ודיירי הבית, ובמקרה הזה הרגלי אכילה ואירוח. אול י נגלה שלא צריך פינת אוכל קבועה ומספיק לדעת שיש אפשרות לצרף 2 שולחנות קיימים ולאסוף כיסאות יפים מהבית ולארגן שולחן לתפארת במידת הצורך. ואז את המקום שתופסת פינת האוכל אפשר יהיה לנצל למשהו אחר שימושי יותר.
החלטנו שאנחנו כן רוצים פינת אוכל - מה עכשיו?
האפשרויות: 1. הרחבת והגדלת דלפק האכילה, כך שימשיך את משטח העבודה או יתחבר לאי המפריד בין המטבח לסלון. פתרון נוסף (שמתאים פחות לדירות עירוניות) זו פינת אוכל חיצונית, בגינה או על הדק מתחת לפרגולה. אם מזדמנת ארוחה חגיגית דווקא בחודשיים שאי אפשר לשבת בחוץ, אז מכניסים לערב אחד את השולחן פנימה.
לדירות עירוניות ובמיוחד לקטנות יותר אפשר לקנות רהיט שבמשך כל ימות השנה ישמש כקונסולה, ובעת הצורך פותחים את השולחן ואז עם תוספת מתאימה ניתן להושיב לעשרה סועדים.
לגבי הכיסאות: ישנן שתי אפשרויות מומלצות: האחת היא הכיסאות המתקפלים (או הנארזים אחד על השני), שגוזלים מעט מקום כשהם באחסון; והשנייה היא פיזור הכיסאות בבית: במטבח, בפינת העבודה, בחדר השינה וכו', ואז בעת הצורך מזמינים את כל הכיסאות להשתתף בחגיגה.
מהם הטרנדים העכשוויים בעיצוב פינות אוכל?
המטבח ופינת האוכל קרובים יותר מתמיד - הסלון מרוחק יותר וכך למעשה אנחנו יוצרים שני חללים, המאופיינים בצורת אירוח ובילוי שונה. החללים יכולים להיות מופרדים ע"י קיר או מחיצה, או באמצעות מיקום שונה בבית (אפילו במפלס אחר).
יש גם טרנדים בעיצוב השולחנות עצמם: שולחנות מחומרים מעניינים ולא רגילים (דוגמאות: שולחן משמשת רכב, מבמבוק, שולחן פלסטיק שחוזר להיות טרנדי - ולאו דווקא בתוך המטבח, שולחן זכוכית תחתיה שמים תמונות של המשפחה, או חול ים...). עוד טרנד אופנתי: אין יותר אחידות בעיצוב - לדוגמא כיסאות פלסטיק סביב שולחן עץ, צבעים שונים של השולחן והכיסאות.