כבן יחיד לשורדי שואה, ד"ר צחי בן ציון גדל בבית שדאג מצד אחד לעטוף אותו בצמר גפן אך גם כזה שיש בו סטנדרטים נוקשים. בראיון לדרור גלוברמן ב"אנשים", הוא מספר על הילדות בצל שני האחים שנפטרו: "אמא שלי הפילה פעם אחת ממש קרוב לחודש התשיעי, ואחרי זה אחותי תמר נפטרה ממות עריסה כשהייתה בת פחות משנתיים".
לצד הדאגה הבלתי פוסקת של הוריו, ד"ר בן ציון הרגיש היטב את הציפיות הגבוהות: "זה בית שאסור להיכשל וברור שאני צריך להיות רופא". וכמו במשפחות רבות של שורדי שואה, גם בביתו היו נושאי שיחה שהפכו לטאבו: "לא מדברים על חולשה, פתאום גיליתי שאמא ואבא חולים". באופן שאולי עלול להרים לא מעט גבות, אך גם כזה שייתכן וסימן את עתידו המקצועי, ד"ר בן ציון מעיד שמגיל צעיר מאוד שאל שאלות לגבי מין ונענה בצורה הכי ישירה שיש: "בגיל שש שאלתי את אמא אם היא שוכבת עם אבא, אז היא ענתה לא מספיק, אבל כן". הראיון המלא שודר ב"אנשים".
"אנשים": ראשון עד שלישי ב-18:50 בקשת, ערוץ 2