לא משנה כמה בלגנים וצרות איריס אברמוב עשתה העונה למפקד שלה סנדלר ב"אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (פרק הסיום הערב, שני, אחרי החדשות, ערוץ 12), סנדלר תמיד גיבה אותה והיה שם בשבילה. רגע לפני הפרק האחרון השחקן יניב סוויסה מסביר את היחסים המורכבים בין סנדלר לאיריס.
"סנדלר רואה את עצמו קצת בדמות של איריס ויכול להבין אותה", מספר סוויסה בשיחה עם mako, "הוא מבין את הרגשות שלה בתוך החקירה, מבין לאן המוח שלה הולך. בגלל אנשים כאלה הוא נשאר במשטרה. אם היו לו סתם אנשים שבאים ומחתימים כרטיס, אומרים לו 'כן, המפקד' והולכים, אין בזה ריגוש. זה משעמם. יש מישהי קצת משוגעת, שלא רואה בעיניים, שמאמינה בדרך שלה, ובאיזשהו מקום זה מגניב אותו. בכל מקצוע בעולם הזה יש את המישהו הזה שהוא 'עשב שוטה', אבל שיש לו משמעות".
איך הייתה העבודה לצד מגי אזרזר וגולן אזולאי?
"מגי וגולן זה סיפור אהבה. פעם ראשונה שעבדתי עם שניהם בפרויקט בסדר גודל כזה. את מגי אתה רואה פתאום לא באזור הנוחות שלה, לא בתפקידים שכבר ראינו אותה. היא באה והביאה בום מאוד גדול, משחק נורא קטן אך כריזמטי. אני מסתכל על המסך ומתפעל. לא משנה כמה זמן תהיה במקצוע, עדיין יש שחקנים שפתאום מפתיעים אותך בדמויות שהם עושים. אותו הדבר לגבי גולן. אני מכיר את גולן, הוא קצת שטותניק, כמוני. קשת הרגשות שהוא עובר בסדרה והחותם שהוא משאיר, מאוד גדולים. שניהם עשו עבודה מדהימה".
ספר על רגע שזכור לך מהצילומים.
"באופן כללי אני בן אדם נוסטלגי, התחביב העיקרי שלי זה אספנות כשרובה מורכבת מעולם הבידור הישראלי. כשפגשתי את גברי בנאי במדידות הייתה לי צמרמורת חזקה. ניגשתי אליו, בלי יותר מדי שאלות, בלי לבקש אפילו, וחיבקתי אותו. מבחינתי, להיות איתו באותו הפריים - עשיתי את שלי".
סוויסה מזוהה בשנים האחרונות עם תפקיד קומי דווקא, ניסים מ"קופה ראשית", כשבמקביל הוא משחק בתפקידי דרמה רציניים - ומשלב היטב בין שני העולמות. "אתה יכול להיות שחקן מעולה, אבל אם אתה לא קומיקאי אתה תישאר בז'אנר הדרמה. למזלי התברכתי, כמו שחקני כדורגל שיש להם גם רגל ימין וגם רגל שמאל בבעיטה. כשאני קורא תסריטים של דרמות, אני יודע איך להיכנס לתוך המצב. זה מאוד קל לי להיכנס לדברים האלה, לבנות דמות, לנתח אותה, את הסיפור שמסביב. מבחינתי, אני מקבל את שניהם באהבה, באותה מידה, גם דרמה וגם קומדיה".
עבדת עם אורן שקדי, במאי "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו", גם ב"קופה ראשית".
"אם הייתי יכול לשים את שקדי איתי בפאוץ' ולסחוב אותו לכל מקום, הייתי עושה את זה. אני יכול לשבח אותו מפה עד מחר, אבל רק מי שעובד איתו יכול להבין את העוצמה שיש לבן אדם הזה. כשהוא יושב במוניטור והסצנה מתרחשת, הוא הופך להיות חלק מהשחקנים: במימיקות, בתנועות הגוף. הוא בתוך המסך, הוא יודע בדיוק איך לבוא לשחקן או לשחקנית ולהגיד להם: אם אתה משנה את זה, הסצנה פתורה. זו גאונות. אורן ואני זה כמו טרנטינו והשחקנים שלו, הוא לוקח אותי לכל הפרויקטים. אני שמח שהוא בוחר בי ומקווה שימשיך לבחור בי".
המשטרה נמצאת בימים אלה במרכז השיח הציבורי, בעיקר סביב התערבות פוליטיקאים. מה ההשקפה שלך בנושא הזה?
"אתה שואל את הבן אדם הלא נכון. הפעם האחרונה שראיתי חדשות, זה היה בשבועיים הראשונים שאחרי 7 באוקטובר. אני לא רואה טלוויזיה בכלל, לא מעורב בשיט. אני כואב כמו כולם את המצב שהמדינה נמצאת בו. לגבי המשטרה ושיקולים מבחוץ, כמו שיש צבא ויש מפקד לצבא, כמו שיש משטרה ויש מפקד למשטרה, אם אני חוזר שוב לעולם הכדורגל - לא הגיוני שבעלים של קבוצה יתערב למאמן בהרכב".
מה הפרויקטים הבאים בקנה?
"אני מצלם עכשיו את העונה החמישית של 'קופה ראשית'. במקביל אני בהקאמרי, הפינה החמה שלי בלב. אני משחק כרגע בשתי הצגות, אחת מהן זו 'החבדניקים' שכבר הפכה להיות שלאגר, מחזמר מטורף, והבונבון שאני מאוד אוהב זו 'הקומדיה על שוד הבנק': הצגה מופרעת, נונסנס. עולם שלם. בקרוב אגשים חלום, התחלנו לעבוד בהקאמרי על פרויקט חנוך לוין".