אבי אבורומי נמצא בכל מקום. זה אמנם יכול להשמע כמו קלישאה, אבל איך עוד אפשר להציג אותו כשניתן למצוא אותו בטיקטוק נותן טיפים על זוגיות, בכל תחנות הרדיו עם להיטים כמו "ספרי להם הכל" ו"אין אותנו יותר" שהגיעו כבר למליוני האזנות, בקרוב ישתתף בסדרת נוער חדשה ובחנוכה יערוך את הופעת הבכורה שלו בפסטיגל.

בין לבין, לזמר יש סיפור חיים יוצא דופן שכולל החלטה להתגייר, והוא הגיע לאולפן של אופירה וברקוביץ' כדי לחלוק בפשטות והאותנטיות שכבשו את הקהל כמה טבעית הייתה בעיניו ההחלטה, התייחס לחיי האהבה ואיך הגיע למצב שהוא ממלא את היכל מנורה מבטחים ברגע. "רגע לפני שעליתי לבמה גם אני שאלתי את עצמי את אותה השאלה בדיוק. כשהתחלתי להתעסק במוזיקה בגיל 17 רציתי להיות כוכב".

מי הייתה הדמות להערצה?
"מלא, בעיקר זמרים כמו עידן עמדי וחנן בן ארי. ככה רציתי להיות - להתפרנס ממוזיקה. כשהייתי ילד חשבתי שאולי אהיה כוכב כי זה נראה כיף. אחרי 6 שנים שניסיתי לא יכולתי להגיד שאני זמר ובטח שלא הייתי קרוב להפוך את זה למקצוע. אז לקחתי החלטה שאני משנה את קו המחשבה: אני צריך קהל ולא בהכרח להיות כוכב. אני צריך שהקהל יאהב אותי, והחלטתי שפשוט אהיה אני".

"ניהלתי תקשורת שונה ממה שיש עם הקהל ולא פעם חטפתי על זה ביקורות. קיבלתי ביקורות שאני יותר מדי חשוף עם הקהל ופתוח אליהם, אבל זו תקשורת עמוקה וחושפנית".

יש גם את הפסטיגל, אתה פשוט בנסיקה.
"זה הכבוד הכי גדול עד היום, זה באמת כיף ועם צוות מטורף של אנשים".

אבי, שנולד כאיברהים, סיפר על ההחלטה להתגייר ועל הקבלה המלאה שקיבל ממשפחתו: "זו אמורה להיות החלטה קשה אם אדם מוסלמי חי חיים דתיים ואז באיזשהו שלב בחיים לקבל כזו החלטה. נולדתי במקום שמלכתחילה הוא כולו יהדות, שהבית לא לימד לדת האסלאם", אמר. "אצלנו בבית לא היה שום דבר שקשור לדת, ההורים דיברו בערבית, וכשהם עברו לאילת לא היה עניין של דת. ההורים רצו שנלמד ערבית אבל בגן למדנו יהדות, בבית הספר למדנו יהדות וכל הזמן הייתי עם יהודים, אז הכל הרגיש לי מאוד טבעי. בגיל 12 מצאתי את עצמי צם בכיפור, ובגיל 13 העליתי את השאלה בפעם הראשונה בפני אמא: 'כולם עושים בר מצווה אז למה אני לא', והיא החליקה את זה".

איך ההורים ראו את זה?
"אמא סיפרה לי שכשהם לקחו החלטה לעבור לאילת, היא ואבא לקחו בחשבון שזה יכול לקרות. בגלל הקרבה לישראליות זה פחות הפריע להם. הם רצו שקודם אהיה בן אדם, והדת זה כבר מה שאני אבחר - מבחינתם זה היה פחות רלוונטי. כשגדלתי והחלטתי להתגייר זה לא הפתיע את אמא, והיא קיבלה את זה בהבנה, זה בכלל לא מובן מאליו. חשוב לי לומר ששם המשפחה שלי נשאר שם משפחתו של אבי, אמנם התגיירתי אבל הכבוד שלי למשפחה מאוד גדול".

כשיש מלחמה בין עזה לישראל או חיזבאללה לישראל - איפה הלב?
"אין פה שאלה, רק בישראל. אני שירתי בצה"ל בהתנדבות ובגאווה. יש פה שאלה מוסרית שלא קשורה לערבים ויהודים: אם בא אדם ורוצה לפגוע בך - אין סיבה לשבת בשקט ולחבק ידיים, זה לא עובד ככה. אנחנו צריכים לחיות פה ברוגע ובלי לפחד".

יש עניין מבחינתך הקהל?
"אני נותן לקהל להבין שאני קודם כל מתעסק בעצמי מאשר בדת שלי. הדת זה עניין שלי, יש לי את מערכת היחסים שלי עם אלוהים. לפני כמה שנים ראיתי תגובה: 'עוד סיפור כדי לקדם את המוזיקה', אבל תמיד אמרתי לקהל שחלום שלי שלא נתעסק בזה - אבל ברגע שהם רוצים להתעסק בזה, לי אין במה להתבייש".

ולסיום, מה עם אהבה?
"נפרדתי מהחברה לפני חודש וזה קשה. שגרת החיים שלי מאוד קשה ושונה, אני כרגע לא פנוי לאהבה, וכשזה יבוא זה יבוא".