יובל שמלא ניצח אמש (שבת) בפעם השנייה ב"נינג'ה ישראל", אחרי עונה מושלמת עם ביצועים מטורפים שגרמו גם לנו לשאוג בהתרגשות. למקום השני בעונה הזאת הגיע חברו הטוב של שמלא, אלכס חזנוב, בעוד שיוסי בן יוסף סיים במקום החמישי. השלושה היו בטוחים שהשנה יכבשו את הר מידוריאמה - אבל הדרך לשם הייתה קשה מאי פעם.

בראיון לנדב בורנשטיין ב"חי בלילה" מיד אחרי הגמר הגדול, סיפר שמלא: "זה לא הגיוני בשום צורה שאף אחד לא עלה על ההר הלילה, אני כבר ראיתי את זה קורה ואין לי מושג איך זה לא קרה", אמר שמלא. "אני חושב שגם יוסי, גם חזנוב וגם גיל מרנץ - כולנו יכולנו לעשות את זה, היינו כל כך קרובים. הביאו לנו מסלול גמר מטורף, הכי קשה שראיתי בנינג'ה".

חזנוב העיד כי מסלול הגמר היה המאתגר ביותר שנראה אי פעם בתולדות התחרות. "התאמנתי עם יובל כהכנות להר ולדעתי יובל היה יכול לשבור את שיא העולם בטיפוס הכי מהיר", העיד חזנוב, "זה באמת היה המסלול הכי קשה בעולם, וראינו נינג'ה כל כך הרבה עונות בכל כך הרבה מדינות". 

זה לא קצת ה"הרצפה עקומה" עם כל התירוצים האלה?

בן יוסף: "בתחילת העונה אמרתי שמי שיצליח להגיע לחבל כנראה יעשה את זה ויצלח את המידוריאמה, אבל כל הדרך עד לשם היא כל כך קשה. זה מטורף שהגענו עד לפה וזכינו להשתתף בתוכנית הזאת. בשנה הבאה זה יקרה".

שמלא: "אין מה לעשות, זה המסלול, וזה ככה גם בטיפוס. הרבה פעמים נותנים מסלולים קשים שאף אחד לא מצליח לסיים. למי שמכין את המסלולים האלה מאוד קשה להבין את הרמה, כי מצד אחד הם יכולים לעשות מסלול קל מדי וכולם מסיימים, ומצד שני מסלול קשה מדי ואף אחד לא מצליח. זה ממש למצוא את האיזון". 

עד כמה התאמנתם להר באמת?

שמלא: "יצא לנו להתאמן על זה הרבה, ובאמת הרגשנו שאנחנו יכולים לעשות את זה. היינו כל כך קרובים. כרגע שיא העולם של בחור אמריקאי הוא 22 שניות, ואני חושב שאם היינו מגיעים לשם היינו עושים את זה ב-20 שניות, זה הקצב שלנו בערך".

בן יוסף: "היו לנו 15 מטרים חבל ועמדנו על כמעט שנייה אחת למטר. לגמרי היינו יכולים לרדת מ-20 שניות, אבל הדרך לשם כל כך ארוכה שזה קשה".

חזנוב: "אני חושב שלמרות שלא הצלחנו להגיע להר, זאת הייתה עונה קשה, מאתגרת, עם כל כך הרבה אלמנטים משוגעים וכל כך הרבה מקרים מטורפים. זאת הייתה עונה מטורפת גם בלי ההר".

יובל שמלא בגמר שלבים 2-3 (צילום: עודד קרני)
מנצח העונה. יובל שמלא|צילום: עודד קרני

מלבד זה ששמלא וחזנוב הם החברים הכי טובים, הם גם נפלו באותו המכשול, קפיצת מוט המתח. "תיכננו את זה", צחק שמלא, "סתם, האמת ששנינו היינו בטוחים שאנחנו עומדים להגיע לחבל, אבל אני מאושר שהגעתי יחד עם אלכס".

שמלא, מה קרה לך בקפיצת מוט המתח? בעונה הראשונה סיימת את המכשול הזה.
"זאת הייתה קפיצה מאוד רחוקה, אלה היו שניים וחצי מטרים עם המוט. ידעתי לפני שאני צריך לקפוץ לא חזק מדי ולא חלש מדי אלא למצוא את הגבול. הרגשתי שבכל זאת קפצתי גבוה מדי וכבר היה לי קשה להחזיק את המוט עם הנחיתה העוצמתית הזאת. הרגשתי שכן יכולתי לעשות את זה. אם הייתי עולה שוב על המסלול אני באמת מאמין שאני יכול לעשות את זה".

חזנוב, אתה לעומת זאת צלחת את המכשול שהפיל אותך בעונה הראשונה, הלוחות הצפים.
"אמרתי לעצמי שלא משנה מה - אני לא נופל שוב באותו מקום, זה לא יקרה. משכתי בשיניים עד שהצלחתי וירדה ממני אבן כל כך גדולה מהלב, פשוט בבום. היה אדרנלין מטורף. אולי קצת מיהרתי עם מוט המתח והייתי אולי צריך לקחת יותר תנופה ולהגיע קצת יותר גבוה".

אלכס חזנוב בגמר שלבים 2-3 (צילום: עודד קרני)
אלכס חזנוב|צילום: עודד קרני

חלמת לטפס השנה על המידוריאמה.

חזנוב: "רציתי להגיע לחבל. זה מאוד קשה להיות ספורטאי פול טיים, במיוחד עכשיו עם המשחקים האולימפיים שטיפוס נכנס אליהם, גם ב-2021 וגם ב-2024. לא יודע מתי תהיה לי עוד הזדמנות להתאמן כמו שהתאמנתי לנינג'ה בצורה כל כך סיזיפית, ופשוט ראיתי את החבל מול העיניים שלי ואמרתי 'הנה ההזדמנות שלי'. זה קצת מתוק ומר מבחינתי, כי מצד אחד אני מאוד מאושר שוב להיות מקום שני אחרי יובל, ובאמת להיות קרוב לניצחון, אבל מצד שני זה קצת עוקץ שלא הגעתי לחבל".

בגמר השנה שעברה בן יוסף נפסל בגלל טעות טכנית אחרי השלב הראשון בגמר, והפעם הגיע עד לשלב 3, שני מכשולים לפני המידוריאמה. "זאת חוויה מטורפת להגיע עד לפה, וזה חלק מהמשחק", אמר בן יוסף, "מזה אנחנו רק גדלים ונהיים יותר טובים. זה קצת מבאס, אבל הכל לטובה. יש עוד עונה שלמה להתכונן אליה".

יוסי בן יוסף בגמר שלבים 2-3 (צילום: עודד קרני)
יוסי בן יוסף|צילום: עודד קרני

זה הרגיש קצת כמו קרב אולסטארס - עונה 1 של שמלא וחזנוב מול עונה 2 שלך ושל מרנץ. עונה 1 נתנה בראש הלילה.
"קו המחשבה היחיד שיש לנו זה 'אני נגד המסלול'. אני יודע כמה שהוא קשה והדבר היחיד שאני חושב עליו זה איך אני מסיים אותו".

חזנוב: "ושימו לב לקטע המטורף הזה: המטפסים ניצחו".

שמלא: "למרות שגיל לא עומד פה איתנו, הוא באמת הספורטאי הכי טוב כרגע בענף הזה במדינה. להתאמן איתו, לראות את הדברים שהוא עושה - זה כל כך מטורף. אני באמת בטוח שאם הוא היה מסיים את הלוחות הצפים האלה ומגיע למכשול האחרון, הוא היה עושה אותו. אני מחכה לראות לאיזה רמות הוא יגיע בשנה הבאה". 

שמלא, מה תעשה עם כל המכוניות האלה שאתה זוכה בהן?
"מכונית אחת הולכת לאמא, לעין כרם. בעונה הראשונה ניסיתי לשכנע אותה לקחת את האוטו והיא לא הסכימה לי, אז אמרתי  - 'סבבה, אני אבוא עוד עונה ואביא לך את הרכב'".

חזנוב (צוחק): "ובינתיים אני נוסע על קורקינט".

השנה, מי שליוותה את חזנוב צמוד צמוד על המסלול היא חברתו צליל, שלטענתו, היא לגמרי זו שהכניסה אותו לפרופורציות: "מבחינתי לעשות את המסלול מול צליל מכניס אותי לפרספקטיבה אחרת לגמרי", הודה חזנוב.

"לפני המסלול מאוד קל להישאב לבועה הזאת של 'הנינג'ה זה הכל ואם אתה נופל זה סוף העולם', ויש כל כך הרבה מחשבות שליליות. כשאני עולה לבמה ורואה את צליל ליד המסלול, פתאום אני מבין שהכל בסדר, שאם אני נופל אני הולך הביתה ואנחנו הולכים לישון ביחד והכל בסדר. אני גר עם מישהי שאני מאוד אוהב ושהחיים הרבה יותר גדולים מרק מסלול נינג'ה או תוכנית טלוויזיה או אפילו תחרות טיפוס, וזה באמת הביא לי את הטאץ' האחרון לביצוע שהיה לי ואת הביטחון שהיה לי על המסלול. לא הייתי יכול לבקש משהו טוב יותר".

אלכס חזנוב וצליל (צילום: מתוך האינסטגרם של אלכס חזנוב)
חזנוב והחברה צליל. "מכניסה אותו לפרספקטיבה אחרת"|צילום: מתוך האינסטגרם של אלכס חזנוב

השנה היו נינג'ות חדשים באוסטרליה וביפן, מתי יהיה נינג'ה ישראלי?

שמלא: "אני רוצה שהם יבואו לארץ לנסות את מסלול הגמר הזה".

בן יוסף: "נראה אם הם יצליחו משהו".

חזנוב: "אם היינו בכל מדינה אחרת, שלושתנו כבר היינו עושים את ההר. אנחנו ברמה בינלאומית בנינג'ה, יובל יכול להיות מחר אלוף העולם בנינג'ה, וגם גיל ויוסי".

תחזרו שנה הבאה?

שמלא: "עוד נחשוב על זה, זאת שנה אולימפית".

חזנוב: "בא לי קצת חופש, קצת להבין מה התוכניות. אנחנו גם לא ממש יודעים איך תיראה השנה. בגלל הקורונה המשחקים האולימפיים נדחו ל-2021, וזה מאוד שינה את הלו"ז גם של התחרויות בארץ וגם של התחרויות בחו"ל. נצטרך לחכות ולראות בשביל להבין אם אנחנו מסוגלים להשקיע, כי אני חושב שגם יובל, גם יוסי וגם אני לא רוצים לבוא לעונה לא מוכנים מספיק, ואם אנחנו רוצים הר - נבוא כשנהיה מוכנים לעשות את זה".