נעמי שמר, כלת פרס ישראל תשמ"ג, היא מחשובי היוצרים בזמר העברי שלאחר קום המדינה. רבים ממאות השירים שכתבה והלחינה הפכו לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית ומצטיינים בשילוב הקיים בהם בין המילים למנגינה.
יצירתה כוללת גם הלחנת שירי משוררים אחרים ותרגום שירים משפות שונות, וגם באלה הצליחה לשמור על הקו האישי המאפיין אותה ואת כתיבתה. הרפרטואר של שמר כולל שירים ליריים ושירים שמחים, שירי זיכרון ושירי חג, שירים לילדים ושירים למבוגרים, שחלקם אף תורגמו לשפות אחרות.
פעמים רבות קיבלו שיריה האישיים משמעויות אחרות ובעיקר לאומיות, גם אם היא לא התכוונה לכך מלכתחילה. שירה הנודע ביותר הוא "ירושלים של זהב", שנכתב ובוצע לפני מלחמת ששת הימים, והפך בן לילה למעין המנון הנבחר בכל פעם מחדש לשיר הישראלי האהוב ביותר בכל הזמנים.
דבר מותה, ביוני 2004, לווה באבל לאומי בלתי-רשמי שירד על הארץ והיטיב לבטא את מעמדה הקאנוני של שמר בתרבות ישראל.
(יורם רותם)
מה יודעים ילדי "בית ספר למוסיקה" על נעמי שמר?
במהלך שיעור פרטי עם התלמידים שאל צביקה מדוע נעמי שמר נחשבת למשוררת הלאומית. "בגלל שהיא כתבה שירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית", ענתה נועה הוניק. "קראו לה כך גם כי היא כתבה שירים אחרי מלחמות", הוסיף רועי עופר. "והשירים האלה הפכו לסמלים".
"כולם מרגישים את אותו דבר, ולכן השירים של נעמי שמר מדברים לכולם", אומרת עדי ביטי. "נעמי שמר מספרת מה היא מרגישה בתור אחת שגרה פה, וכולם יכולים להזדהות עם זה".
"כשאני שומע את השירים שלה אני ממש נכנס לתוך הסיפור שמתואר בו", מסכם אלירן לנדה. "אפילו כשאני הולך לישון אני שומע את השיר בראש".
"בית ספר למוסיקה" מצדיע לנעמי שמר, שבת בשעה 21:00