המתיחות במפלגת הליכוד הולכת וגוברת, זאת אחרי שיושב ראש הקואליציה מיקי זוהר הדיח את יפעת שאשא ביטון מראשות ועדת הקורונה ובישר לחברי כנסת נוספים מהמפלגה כי החליט להטיל עליהם סנקציות משום שהפרו את המשמעת הקואליציונית.
במהדורה המרכזית נחשף אמש (שלישי) כי חברי כנסת מהליכוד פועלים במטרה להדיח את זוהר מראשות הסיעה וינסו לכפות הצבעה לבחירת יושב ראש חדש. לפי הדיווחים, 12 חברי כנסת מהליכוד חתמו על מכתב שקורא להדיח את זוהר.
"מה שקורה בליכוד מבטא אנרכיה במפלגה, שהיה לה יתרון אחד כל השנים - שהיא הלכה אחרי המנהיג", הסביר סגל ב"חדשות הבוקר", "בימים עברו היה מספיק טלפון אחד מראש הממשלה כדי לגמור את הסיפור הזה. ההידרדרות של הליכוד למיליציות רחוב מעידה דברים מאוד לא טובים על מה שחושבים בכירי הליכוד על חוזקתו של נתניהו".
"כאשר יפעת שאשא ביטון פועלת נגד ראש הממשלה, ואפשר להתווכח עד מחר אם היא צודקת או לא, בימים עברו היא לא הייתה מעזה לעשות את זה", המשיך סגל, "היא עושה את זה עכשיו כי היא מניחה שנתניהו נחלש, מיקי זוהר מניח שנתניהו נחלש וגם יריביו מניחים את הדבר הזה. כשהממלכה לא שקטה, זה אומר שכיסא המלך לא יציב כשהיה".
הערב, ליל תשעה באב, ישודר בערוץ 12 סרטם של סגל ואמנון אברמוביץ', "אברמוביץ' וסגל עושים שלום". השניים יצאו למסע לפיצוח שיח השנאה שהשתלט על המדינה בתקופה סוערת זו. הם ביקרו בהפגנות, פגשו פוליטיקאים ואנשי משפט וגם התעמתו באופן יוצא דופן עם האנשים שגידפו אותם ברשתות החברתיות.
"אני לא בטוח שהמסקנות הן מאוד אופטימיות", אמר סגל, "הסתובבנו במשך חודש במדינה שהאספלט שלה התחיל לרתוח יותר יותר ויותר ולבעבע, בהפגנות, עם נשיאת בית המשפט העליון, עם השר לביטחון פנים, עם הצל ועם רמי ורד, כדי לבחון האם התיאור של מדינת ישראל כמדינה קרועה ומשוסעת הוא תיאור נכון או כזה שנועד למכור פרסומות".
ומה המסקנה?
"ישראל היא מדינה עם פחות שסעים מאשר בחברות אחרות, אבל אני לא בטוח שהמסקנה שלי בענייני הקורונה היא אופטימית. הנרטיב ההיסטורי הוא שבגלל שנאת חינם חרב בית המקדש, אבל ירושלים הוחרבה בגלל שהיא התמודדה מול האימפריה החזקה בעולם, ארצות הברית של פעם. המסר הוא שברגע שאתה רב עם עצמך, קשה לך להתמודד עם אויב חיצוני. עכשיו האויב לא חיצוני, זה הקורונה".
ישראל בדרך למערכת בחירות נוספת בסתיו הקרוב?
"זו תופעה מאוד משונה - חודשיים אחרי שהממשלה הוקמה, כולם נערכים לבחירות. כשמצרפים את זה לעובדה שאנחנו כבר שנתיים וחצי בקמפיין, אלה חדשות רעות מאוד. זה קשור גם למסיבת העיתונאים של רוני גמזו מאתמול. הגענו למצב שרמת האמון בפוליטיקאים כל כך ירודה, כל אחד חושד ובצדק שכשמדבר אליו ראש הממשלה, שר הביטחון או חבר אופוזיציה, הוא לא עושה את זה כדי למנוע מאיתנו לחלות בנגיף אלא פשוט כדי לשפר את המצב שלו. לא היה מנוס מלהביא מישהו מבחוץ, פרופסור, כדי שיבוא ויגיד לנו, 'לי אתם יכולים להאמין. אל תאמינו להם, תאמינו לי'".
איך ייראו בחירות כאלה בתקופת הקורונה?
"אנשים לא מודעים למשמעות של הליכה לבחירות בזמן קורונה, ולו רק ברמה הפרקטית של הצטופפות בתור לקלפי במהלך הגל השלישי. מדברים על בחירות שייערכו במשך שלושה או ארבעה ימים כמו בהודו, מדינה עם מיליארד ומשהו תושבים. הממשלה הזו שהייתה מנופחת ומנתה עשרות שרים, נועדה להביא תוצר אחד - קונצנזוס, אחרי שנה וחצי של שיסוי ומהומה. בפרקטיקה זה לא מה שקורה, המפעל הזה לא מייצר את המוצר שרצינו שהוא להוציא את ישראל מהקורונה, במובן מסויים זה אפילו הפוך".