ביום חמישי האחרון נסעה ג'ני רג'ואן עם בנה טום בן השנה וחצי לבקר את סבא וסבתא בביתם. במשך כמה רגעים הייתה רג'ואן עם הגב לטום, כשלפתע שמעה רעש חזק ואחריו את בנה צורח בבכי. "שמעתי בום, הסתובבתי וראיתי את טום שוכב מתחת לארון נעליים. הארון כיסה אותו לגמרי", סיפרה רג'ואן ב"חדשות הבוקר", "כנראה שהוא טיפס על הארון או משך אותו והוא התמוטט עליו. זה ארון גדול מעץ, מטר וחצי, שלא היה מקובע לקיר".
רג'ואן מיהרה לחלץ את בנה מתחת לארון והבחינה שהוא במצוקה גדולה: "הוא בכה בלי הפסקה, זה היה מלחיץ. ניסיתי להרגיע אותו בהתחלה והרמתי אותו על הידיים, אבל אז ראיתי שהבכי שלו זה בכי שבחיים לא שמעתי. החלטתי להזמין אמבולנס. הם הגיעו תוך חמש דקות, אבל לי זה היה נראה כאילו עברו שעתיים".
מה אמרו בבית החולים?
"רצו לעשות לו בדיקת CT, אבל צריך צום לפני CT לילד קטן כי זה תחת הרדמה. חיכינו שעות רבות לבדיקה. אחרי ה-CT אמרו לנו שהתוצאות לא טובות. הפיענוח הראשוני העלה שיש לטום שברים בעמוד השדרה ודימום במוח. בשלב הזה ממש התחלתי לבכות, אבל אחרי כמה זמן הרופאים הבכירים פיענחו את ה-CT ואמרו שהוא תקין בסופו של דבר ושהוא יהיה בסדר".
מה הלקח שלך מהאירוע הזה?
"שארונות צריך לקבע. יש המון דברים שאומרים להורים לעשות, למשל להיזהר מחומרי ניקוי ומחשמל, אבל אני לא שמעתי אף אחד מדבר על קיבוע ארונות. המון הורים לא יודעים את זה ולא מעלים על דעתם שדבר כזה יכול לקרות".
אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם שפועל לקידום בטיחות ילדים, חשפה כי מדי יום כ-560 ילדים מגיעים לחדרי המיון בישראל אחרי שנפגעו בתאונה: "אף אחד לא חסין, אל תגידו 'לי זה לא יקרה'. הילדים שלנו פגיעים וזה לא קורה רק בשולי החברה, זה קורה לכל אחד מאיתנו. יש חוסר מודעות למקרים כאלה והורים צריכים לדעת ששידות וארונות חשוב לקבע אל הקיר, אביזרי הקיבוע עולים גרושים, כמה עשרות אגורות. שידה שהיא לפחות 75 סנטימטרים בגובה, חובה לקבע אל הקיר".