השבוע לפני 20 שנה אירע הלינץ' האכזרי ברמאללה שטלטל את כולנו. המון פלסטיני זועם רצח את החיילים יוסי אברהמי וואדים נורז'יץ זכרונם לברכה. אחד הרוצחים התגאה בידיו המגואלות בדם והניף אותן מבעד לחלון.
שני אברהמי דגן, בתו של יוסי, הייתה אז בת שמונה בלבד. "זאת הייתה שעת צהריים, חזרתי מבית הספר וישבתי בסלון של סבא וסבתא", שיחזרה שני ב"חדשות הבוקר", "הכנתי שיעורים והטלוויזיה הייתה דלוקה, כרגיל. ככה נחשפתי לזה בפעם הראשונה. היה בלגן גדול, לא ידעו מי נגד מי, לא תיארתי לעצמי שאבא שלי הוא אחד מהאנשים שבתוך הבלגן הזה".
"סבתא שלי דיברה עם אמא וניסתה לברר מה עם אבא שלי, היא אמרה לה להתקשר אליו", המשיכה שני, "אמא ניסתה לצלצל אל אבא אבל ענה מישהו אחר. היא ביקשה לדבר עם יוסי והוא אמר לה, 'רצחתי אותו עכשיו ברמאללה'. אמא חשבה בהתחלה שזה סתלבט של מילואימניקים, שצוחקים איתה. עד לרגע שהגיעו אליה לעבודה לבשר לה שהוא נרצח, היא לא באמת הבינה מה קרה".
את זוכרת את הרגע שהתבשרת על הנורא מכל?
"נציג של קצין העיר וחובש ליוו את אמא לבית של סבא וסבתא שלי. אני זוכרת את הרגע שהיא נכנסת בדלת כאילו זה קרה היום בבוקר. הייתי ילדה קטנה, בת שמונה, אבל זו תמונה שהולכת איתי תמיד, זה לא משהו ששוכחים".
מדינת ישראל הודיעה אחרי הרצח שתרדוף את אותם רוצחים אכזריים ואכן שמה את ידה על 20 מהם. את עוקבת אחרי זה כל השנים האלה, יודעת מי מהם שוחררו בעסקאות כאלה ואחרות?
"לא עקבתי. זה לא שזה לא מעניין אותי, אבל אני עושה בחירות בחיים שלי ומחליטה מה לקחת איתי לדרך ומה לשמור לעצמי. ברור שזה עובר בראש, בעיקר השאלה למה. לא הייתה תקיפה מקדימה, אבא נכנס לרמאללה בשיא הבלבול והתמימות. לא קרה שום דבר שהצית את העניין הזה. לצערי, זאת הדרך שבה הרוצחים חונכו והם חיים לפיה".