שבוע וחצי אחרי שהצית את עצמו מול משרדי אגף השיקום כמחאה על אי קבלת טיפול בפוסט-טראומה שבה לקה בשירותו הצבאי, חלה הידרדרות במצבו של איציק סעידיאן. סעידיאן מאושפז בבית החולים שיבא תל השומר ומצבו מוגדר אנוש.
לדברי בית החולים, "ביחידה הלאומית לכוויות במרכז הרפואי שיבא ממשיכים להילחם על חייו של איציק סעידיאן, שאושפז בשבוע שעבר במצב קריטי. מצבו אנוש ונשקפת סכנה מיידית לחייו".
פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל בית החולים שיבא, דיווח הבוקר: "דיברתי הבוקר עם הרופא המטפל, אנחנו ממשיכים לעקוב אחריו ולטפל בו. נעשה הכל כדי להציל אותו. יש לו משפחה מסורה, כל הכבוד להם. הוא גיבור אמיתי במה שהוא עשה ואנחנו נראה את האפקט של זה כלפי שאר האנשים. אני בטוח שמשרד הביטחון יעשה את החושבים וישנה".
לאה סעידיאן, אחותו של איציק, שוחחה עם נסלי ברדה ב"חדשות הבוקר". "איציק עדיין בסכנת חיים, אנחנו מתפללים", סיפרה לאה, "אנחנו לידו 24-7, כל הזמן מדמיינים ומחכים לזה שהרופאים ייצאו ויגידו לנו שהוא יצא מכלל סכנה. זה מה שמעניין אותנו. בבקשה, התפללו למענו בכל מקום אפשרי. זה מה שמחזק אותנו ואנחנו מאמינים שבזכות התפילות האלה יצחק עדיין חי. המשיכו לזעוק את הזעקה שלו".
השופטת המחוזית בדימוס, דליה גנות, סיפרה אמש במהדורה המרכזית על הלחצים הכבירים שהופעלו עליה מצד משרד הביטחון במסגרת ערעורים שהגישו נכי צה"ל על החלטות ועדות השיקום, וכיצד נחשפה לחוסר החמלה, הציניות והאכזריות לפעמים שגילו במשרד כלפי פצועי צה"ל שביקשו הכרה וסיוע.
"נחשפתי לסבל מזעזע, לחוסר אונים ולתחושת השפלה של העותרים", תיארה גנות, "ראיתי אנשים מבוגרים בוכים ומספרים איך התנהגו אליהם בוועדה. לא הייתה שום אמפתיה מצד חברי הוועדה למצב שלהם. אחד מהם אמר לי: 'הרגשתי שאונסים אותי שם'. השאלות היו חודרניות ולא לעניין - לרבות יחסי מין שלו עם אשתו והאם יש לו מאהבת".
"ראשי הוועדות פנו אליי וביקשו להיפגש איתי", תיארה גנות, "הם כתבו לי במכתב שאני לא מבינה שיש גם שיקולים כספיים ושמרבית הפונים רוצים לחיות על חשבון המדינה ולכן הם מגזימים ולא אומרים אמת. אפילו לא עניתי על המכתב הזה".
לאה התייחסה לכך הבוקר ותיארה את מאבקו של אחיה כהירואי: "בפעם הראשונה שראיתי אותו באותו הלילה, לחשתי לו באוזן 'ניצחת'. הוא ניצח, הצעד הזה הוא קריעת ים סוף. יש הפגנות, מתקשרים אלינו חיילים ומספרים שמשרד הביטחון מתקשר אליהם פתאום, מזמן אותם לשיחות ונותן להם קול. מישהי הגיעה לבית החולים וסיפרה שנלחמה על אחוזי הנכות שלה במשך שלוש שנים, ואתמול קיבלה אותם במלואם בלי שום ועדה ובלי שום ויכוח. כל דבר כזה, אני ישר ניגשת לחדר ומספרת לאיציק. הוא גיבור ובעזרת השם הוא יקום ויבין את זה".