ברוב של שניים מול אחת, שופטי בג"ץ הכריעו אתמול (שני) כי בית המחבל הפלסטיני נזמי אבו-באכר מחברון שרצח את לוחם צה"ל עמית בן יגאל ז"ל באמצעות בלוק בראשו, לא ייהרס על אף כוונת צה"ל לעשות זאת.
לדברי השופט קרא, "איש מבני הבית לא ידע ולא היה מעורב במעשיו של המפגע. אין להשליך את תוצאות מעשיו על מי שלא חטאו על ידי הריסת קורת הגג שעל ראשם". השופטת וילנר חשבה אחרת: "אני סבורה כי חומרת המעשה המיוחס למפגע על תוצאתו הקטלנית והקשה, זיקתו המובהקת של המפגע לדירה, השימוש שנעשה במבנה לשם ביצוע הפיגוע וכן התשתית הראייתית העומדת נגד המפגע, כל אלה מלמדים על מידתיות הצו שהוצא ביחס לדירה ועל נחיצותו לשם הרתעה מפני פיגועים נוספים".
נאוה רביבו, אמו של עמית, תקפה הבוקר בחריפות את החלטת בג"ץ. "בג"ץ נתן יד לטרור ומנע את ההרתעה המשמעותית והחזקה נגד טרוריסטים", אמרה ב"חדשות הבוקר", "הריסת הבית צריכה להיות חלק מהעונש על רצח, מלבד זה שהוא צריך להיכנס לכלא עד סוף ימיו. יש שורה של עונשים שהוא ומשפחתו אמורים לקבל, זאת חבילה אחת. זה כמו שאנחנו איבדנו את עמית והמשפחה שלו וכל עם ישראל בתוך הכאב הזה".
נאוה סיפרה על השעות הקשות שעוברות עליה ועל משפחתה מאז שנודע להם על החלטת בג"ץ: "התעוררתי הבוקר אחרי שינה בת שעתיים, זה מזכיר לי את היום הראשון אחרי שקברנו את עמית. זה מטלטל, מכעיס ומשלב כל כך הרבה רגשות. הכל צף ומגיע שוב פעם לתודעה. קשה לי מאוד לדבר על זה, אבל חשוב שנשמיע את קולנו כדי שעמית יהיה החייל האחרון שנרצח ושההורים שלו מטורטרים בצורה כזאת".
בג"ץ עשה הבחנה בין משפחה של מחבל שידעה על כוונותיו וסייעה לו, לבין משפחה שמוגדרת כחפה מפשע כי לא ידעה דבר. מבחינתך, ההבדל הזה משנה?
"אין שום הבדל. זה שהוא בחר לעשות את זה מהבית שלו, זה מחמיר את המצב. יש שם ילדים והוא כאב המשפחה לא דאג להקל עליה. זאת טקטיקה שלהם, 'בואי נדאג לחיים של הילדים שלי לאורך שנים', והוא מקבל את זה. יש מי שיסדר את המשפחה שלו, שמונה ילדים. בג"ץ דחה את העונש הכי מזערי ממה שהוא צריך לקבל, זה העונש המינימליסטי".
חלפו שלושה חודשים מאז הרצח הנורא, איך את מתמודדת?
"הזמן מנהל אותי, אני מתעוררת כל בוקר ליום חדש ולא יודעת לתכנן אותו. גם אם אני מתכננת ללכת למכולת זה מתעכב לי. לא חזרתי לעבודה, אני סוגרת את הגן שלי. יש המון שינויים בתוך הדבר הזה, קל וחומר כשאנחנו צריכים להתמודד עם הכאב הזה עוד פעם ועוד פעם. זה לא יישכח, זה בתוכנו, אבל עכשיו זה עולה בצורות דרסטיות וכואבות".