לא גדלתי עם חיות, בעצם אולי רק עם רוקי, ששרד אצלנו בבית במשך שלושה ימים שלמים. בתור בת לאב פדנט, כזה שההגדרה "חולה ניקיון" משקשקת ממנו, מאז ומתמיד קישרתי חיות מחמד לשיער לא רצוי פזור ברחבי הבית, ספות שנלעסו בדם קר, גם אם הן הרגע נקנו, ובעיקר המון טינופת.
כשעברתי לגור עם האקסית שלי שתחייה, ידעתי שמעבר לעובדה שבית עבורה הוא מקום להניח את הראש, הוא גם חייב להכיל בתוכו חתול (אם לא שניים). מפה לשם, מצאתי את עצמי באמצע מעבר דירה, סוחבת את קלואי החתולה לעבר הבית החדש והמבריק שלנו. למרות שידעתי שאני אצטרך לשנות הרגלים ולהתרגל לחיים משותפים איתה, כעסתי על העובדה שאני צריכה לעשות את זה עבור חיה שקיבלתי בנדוניה.
אחרי שקילקלתי את שואב האבק החדש מרוב הפעמים ששאבתי את הספה, אחרי שבעקבותיי הכריזו על מחסור מדיני במוך רולים ברשתות הסטוק ואחרי שמאסתי בלנסות להדביק את תחתית הספה שכבר היוותה עבור קלואי בית, הבנתי שעשינו את זה לא נכון. את התהליך שהיינו אמורות לעבור יחד, כזוג, עברנו כל אחת בנפרד, באופן מואץ למדי. היו יותר מידי דרישות, ופחות מידי הקשבה בנושא. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהסוד לזוגיות מוצלחת הוא הקשבה, אבל איכשהו פסחנו על כך, כל אחת בדרכה, מה שהוביל ללא מעט מטענים.
כשצפיתי בשיחה הטעונה בין מאי ומשה בפרק הקודם של "חתונה ממבט ראשון" (פרק חדש במוצ"ש, אחרי החדשות, קשת 12), בזמן שישבו לבירה צוננת אי שם בריביירה הצרפתית, הבנתי את משה, את החששות שלו מלגדל את כלבה של מאי, ראיתי אותו. אבל בו זמנית, גם הבנתי את מאי שכל מה שהיא מייחלת לו, הוא שמי שיוגדר כבן זוגה יקבל את ריי שכטר כחלק מהמשפחה. "אני לא ב'וייב' לגדל דברים, אנחנו לא עושים משמרות עליו עכשיו", הכריז משה והסביר: "קרה לי משהו אחרי שהכלבה שלי מתה, אז החלטתי שסיימתי עם הדבר הזה, אין לי כוחות לזה". מאי מנגד, טענה כי העובדה שמשה לא מוכן לקחת חלק בנטל ולגדל את ריי, מהווה עבורה "דיל ברייקר" רציני.
אומנם אצל משה מדובר על תחושות עמוקות יותר מאשר פוביה בלתי מוסברת משערות על הספה, אבל כמוהו קיימים עוד אינספור אנשים שביום בהיר אחד, הפכו להורים לייצור קטן ושעיר על ארבע. לא כי הם ייזמו החלטה אקטיבית ופנו לאימוץ, ההיפך הוא הנכון. אז פנינו למתי וינברג, מטפל זוגי ואישי, וים רג'יניאנו, מטפלת התנהגותית ומאמנת כלבים, כדי להבין כיצד ניתן למצוא את עמק השווה - והאם באמת מדובר ב"דיל ברייקר".
תחילת הדרך
זה ידוע שקשר זוגי נבנה בתהליך הדרגתי, המחייב ויתורים כאלה או אחרים משני הצדדים. בשל העובדה שמאי ומשה החלו את דרכם המשותפת מנקודת מוצא אחרת מזו של רוב הזוגות בעולם, התהליך שלהם מואץ יותר. לכן, הם נתקלו די מהר בסוגייה שזוגות אחרים לא היו מתמודדים איתה בשלב הזה. "מאי ומשה עדיין בוחנים גבולות גזרה, ומתוך המקום הזה שגם ככה הוא מורכב, פתאום להציב את העובדה שיש לה כלב ולצפות ממנו כמישהו שעדיין לומד אותה לקחת על עצמו את האחריות לגדל 'ילד', מראה שהיא לא ראתה את בן הזוג שלה, את המקום ממנו הוא בא", הסביר מתי, "אני מניח שכשהוא יבסס את מקומו ומיקומו בתוך מערכת היחסים, אז הדבר הזה יבוא בצורה טבעית, כי מתוך אמפתיה הוא ירצה לעזור לה. אבל לשים את זה כתנאי כל כך מוקדם במערכת היחסים זאת טעות".
טיפ מהמאלפת: "לפני רגע ההיכרות צריך להחליט מה הגבולות של כל צד. אם מסתכלים על מאי ומשה, משה יכול להגיד מה קשה לו ומאי מנגד מה כן חשוב לה שיקרה. בסופו של דבר יש כאן אינטרס משותף".
הסכמה והבנה
לא כל בני האדם נולדו עם אהבה עצומה לבעלי חיים, יש כאלו שאוהבים יותר, יש כאלו שפחות ויש כאלו שיש להם נטייה מסיבה כזו או אחרת. על פי דבריו של נתי, במידה ומדובר בנושא שהוא "גיים צ'אנג'ר"' חייב לציין זאת בתחילת הדרך. "זה בדיוק כמו בסיטואציה בה אדם מייצר מערכת יחסים עם מישהי שהכיר אותה, ורק לאחר מכן גילה כי יש לה ילד או ילדה. יש כאלו שלא יסכימו לזה, אבל יש כאלו שיבינו עם הזמן שהמחסום היה בראש - והמצב הרבה יותר פתיר", הסביר מתי על התהליכים המתרחשים באופן טבעי והדגיש: "אבל אני לא חושב שזה נכון להטיל אחריות מבלי שישנה הסכמה, בטח לא בשלב הראשוני בו שני הצדדים מנסים להכיר, לבנות אמון ולהבין עד כמה המכנה משותף. חייבת להיות הסכמה והבנה".
טיפ מהמאלפת: "כדאי להפגיש אנשים שאנחנו רוצים לשמור בחיים שלנו עם הכלב בחוץ, בטיול - אז הכלבים יותר רגועים. יש כלבים שיהיו לחוצים אם יכנס מישהו חדש הביתה, עם ריח שאינם מכירים. לכן, חשוב לבחור מקום ניטרלי, זה יהיה הרבה יותר נעים ומרגיע לכלב". בינינו? הסיכוי לחיבור טוב בין בן/בת הזוג לבין הכלב גדל אם הוא יהיה רגוע,שמח וחברותי.
כבוד הדדי
ספציפית בסיטואציה בין מאי ומשה, נראה כי הדבר הנכון עבורם הוא פשוט לזרום - ולראות מה יילד יום. "מדובר באדם שאוהב בעלי חיים, אבל הוא לקח החלטה שראוי לכבד אותה, כפי שמאי מצפה שהוא ייכבד את זה שהיא בחרה לגדל כלב", הסביר מתי על כך שכבוד הדדי הוא חלק משמעותי מהתהליך. כאשר מילות המפתח של זוגיות בריאה הן: הכוונה, הסכמה, תיאום, פשרה, התגמשות, אמפתיה והכלה. נכון, יש כאן סיטואציה מורכבת, בה הנפשות הפועלות בעלות רצונות שונים. אבל זו זוגיות, והמטרה היא להגיע לעמק השווה בתהליך המבוסס על כבוד הדדי.
טיפ מהמאלפת: "אחרי רגע המפגש, אפשר גם לנהל שיחה על מה הכלב אוהב ומה לא. איך אותו אדם יכול להתחבב עליו, ולהסביר שיש כלבים שלא אוהבים חיבוקים ונשיקות. כמו כן, חשוב להגדיר גבולות גזרה מראש, כי רוב הבעלים יודעים להגיד מה הכלב שלהם אוהב. בנוסף, חשוב להתעלם מהכלב. כך מעניקים לו את הבחירה אם לגשת לבן אדם שנמצא מולו".
אנלוגיה
"בעיני הסיפור של חתול או כלב, הוא אנלוגיה לכל דבר אחר, לכל הסכמה והבנה שבני זוג צריכים לקבל ביניהם", אמר מתי - והוא צודק. לא תמיד נרצה את מה שהצד השני ירצה, לא תמיד נאהב את אותם דברים, יהיו נקודות דמיון אבל יהיו גם הרבה נקודות שוני. במקרה של מאי ומשה, הכלב הוא סוגייה מאוד רצינית איתה הם מתמודדים כבר בצעדיו הראשונים של הקשר. אבל אחרי שיתגברו עליה, מתוך הבנה שהם בתחילת הקשר ועליהם לכבד את הרצונות אחד של השנייה, גם אם זה אומר לא לישון עם הכלב, השמיים יהיו הגבול.
טיפ מהמאלפת: "אם עוברים לגור ביחד ובן/בת הזוג לא מוכנים לקחת חלק בנטל של גידול הכלב, אפשר לדבר על איך הם יכולים לתמוך רגשית ולעזור בדברים אחרים".
מתי וינברג הוא יועץ ומטפל זוגי ואישי, שמתעסק בין היתר בייעוץ וטיפול אישי בעת משבר, ליווי לקראת תהליך גירושין, גישור, פתרון קונפליקטים משפחתיים, הדרכה טרום נישואין, שיפור הזוגיות הקיימת ועוד.
לפרטים: https://www.mw-yzugi.co.il