בימוי: דור אורבוך | צילום: דמיאן צצקין | הפקה: דנה בן ג'ויה | ליהוק: תהילה גרינפלד | עריכה: נעמה דעוס
לא פשוט ליצור אמון בין בני זוג, ועוד יותר פשוט להרוס אותו. זוגיות על כל גווניה היא חוזה שנוצר בין שני צדדים. חתמתם על כתובה או קבעתם חוקים שבעל פה, זה ממש לא משנה, כי כל סטייה קטנה מעבר לגבול שקבעתם יכולה להפיל שנים של אהבה, עבודה והתמסרות. ברגע אחד, כן? הסטיות האלה יכולות להתבטא במבט לכיוונה של אחרת, בשיחה שהיא הסתירה בוואטסאפ, ברומן שנמשך שנים והרשימה באמת בלתי נגמרת, כי בסופו של דבר זה אתם ומה שקבעתם ביניכם.
אמון הוא אחד היסודות הבסיסיים במערכת יחסים, שעליו היא גם יכולה לקום וליפול. לדעת שהאחד או האחת שישנים לידכם בלילה, לא מסתירים מכם משהו בכוונת תחילה. חוץ מהצעת נישואים כמובן, כי פה איכשהו הכל תמיד נסלח. בעיקר המניע הוא זה שקובע - האם עשית משהו שייפגע בצד השני? וכאן מתחילה הבעיה. אף אחד מאיתנו לא מגיע טבולה ראסה. לכולנו יש מטענים מיחסים קודמים, שלא בהכרח קשורים אפילו לתחום הרומנטי.
"אמון זה לא דבר שנולדים איתו", מסבירה יעל דורון, פסיכולוגית, אנליטיקאית קבוצתית ואחת משלושת המומחים של חתונה ממבט ראשון (שבת ב-21:15, קשת 12), "אמון זה הישג התפתחותי שיש לתינוק, הוא נרכש על סמך היחסים שלו עם הדמויות המרכזיות שמטפלות בו. אם הדמויות הן נאמנות ונמצאות שם כשהוא צריך פעם אחרי פעם, הוא יהיה תינוק, אחרי זה ילד ואז מבוגר שנותן אמון. אם הדמויות שסביבו יוצרות חוסר אמון, בלבול, חרדה ואי שקט, הוא יגדל להיות חשדן, ספקן ולא מאמין – בלי קשר לאיזה בן זוג הוא יבחר".
לדבריה, הרבה פעמים שאלת האמון בכלל לא קשורה לצד השני, אלא למה שהבאנו מהבית. על הבעייתיות הזו, מפרט גם הקולגה דני פרידלנדר, פסיכולוג קליני מומחה: "אם הבאת חשדנות מהבית, הרבה פעמים הטרגדיה בזוגיות היא שאני אבחר גם פרטנר או פרטנרית שיעמתו אותי עם החשדנות. הגנב תמיד חוזר למקום הפשע. אם אתם באים ממקום של חוסר אמון בחיים שלכם, אתם תבחרו בני זוג שיכולים מאוד לעורר בכם אי אמון או אולי יבגדו בכם. כי אתם מחפשים להתעסק עם הנושא הזה בנפש. זו הרבה פעמים הטרגדיה בבחירת זוגיות".
ואכן, אפשר לראות בסקר אהבה 2020 שערך mako בשיתוף פאנלס, שחוסר האמון נכנס לא פעם ולא פעמיים לתוך היחסים. הסקר התחקה אחר הרגלי הזוגיות, הסקס והדייטינג של 504 משיבים ישראלים בגילאי 18-55, שמהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית בישראל (למעט חרדים). כך למשל, בשאלה האם יצא לך להסתכל בהודעות או בתמונות בטלפון של בן הזוג מבלי ידיעתו, 31% גברים לעומת 39% נשים ענו שכן, לפעמים. בקרב הנשואים, 40% ענו את אותה התשובה לעומת 22% מהרווקים ו-30% מהגרושים.
>> אל תפספסו את כל מה שקורה באינסטגרם של חתונה ממבט ראשון
"לי יש דעה מאוד נחרצת על נושא החדירה לפרטיות במרחב של הטלפונים", מודה פרידלנדר, "אני חושב שהטלפון הוא כמו היומן של פעם, זאת הטריטוריה הפרטית שלך בזוגיות, אין כניסה לשם. חשוב שתהיה סיסמה, אסור להיכנס לטלפון של בני הזוג, מתוך איזה כבוד לזה שגם בזוגיות יש מרחב פרטי". גם דורון מסכימה עם הקולגה, ומסבירה שהיום הטלפון הוא למעשה המקבילה של המוח שלנו. "הכניסה למחשבות היא עניין מאוד פרטי. כמו למשל כשבני זוג נמצאים במיטה עם מישהו אחד אבל מפנטזים על מישהו אחר, זאת הפרטיות שלהם ויש לאנשים זכות לפרטיות".
אלא שעניין האמון מתבטא לא רק במציצנות יתר לטלפונים, אלא גם בחדר המיטות. לפי סקר אהבה 2020, אפשר לראות את אחוזי הבגידה משני הצדדים, ואפילו לשים לב לפערים ביניהם. 8% מהגברים לעומת 5% מהנשים שכבו עם מישהו שהוא לא בן זוגם, לעומת 16% גברים מול 28% נשים שהודו שבגדו בהם בקשר הנוכחי או בעברם. בשאלה "האם הם יסלחו על בגידה?", היחס בין המגדרים נשאר כמעט שווה, עם 19% גברים מול 20% נשים ענו בחיוב. כאן, מעניין לשמוע גם על הסטטוס הזוגי, כך שמבין המשיבים הנשואים 24% ענו שיסלחו לעומת 8% אחוזים בלבד מבין הרווקים.
הסתקרנו לשמוע מה קורה בפועל, אז ביקשנו משרונה מרלין ויוגב אלקיים שהשתתפו בעונה הקודמת של חתונה ממבט ראשון, להתייחס לתוצאות הסקר, וזאת התשובה שלהם. "לא עמדתי בסיטואציה הזאת", מבהיר אלקיים, "אני רוצה להגיד שאני לא אסלח בחיים ושזה לא יקרה, אבל אני לא חושב שאפשר לדעת עד שאתה לא נמצא בסיטואציה. מבחינתי זה קו אדום, אני יודע שאני לא ארצה לסלוח".
גם מרלין מודה שמעולם לא התייצבה בפני דילמה שכזו, אבל מעידה על עצמה שהיא אדם סלחן ולכן יכול להיות שהתשובה תהיה חיובית. "אני יודעת שברגע הראשון אני מאוד אפגע מזה, אני לא ארצה לדבר, אבל אם אוכל לקבל את הסיבה אולי אוכל לעבור הלאה. אם זאת תהיה בגידה ברמה של רומן מתמשך, ומשהו שהוא מעבר לסקס זמני, אני בטוח לא אוכל להאמין שוב".