כשהילי לוי התיישבה לראות את פרק החופה של שירי קופפרברג ולירן לוי ב"חתונה ממבט ראשון", היא לא שיערה לעצמה על איזו רכבת הרים מטלטלת היא עומדת לעלות. ההתרגשות הייתה בשיאה, בכל זאת, לא בכל יום את רואה את הבן שלך מתחתן בפריים טיים והופך לשיחת היום בכל סלון שני בישראל. אלא שיחד עם הבאזז הגדול שנוצר סביב הזוגיות עם שירי, החלו גם העליות והירידות המפותלות של התהליך. "רק כשהראו גם אותי בטלוויזיה ירד לי האסימון שאנשים באמת רואים אותנו, עד לאותו רגע לא עיכלתי את העוצמה", חזרה הילי אל התחושות שליוו אותה לאורך הצפייה בפרקים, "לאט לאט את מבינה שהבן שלך מפורסם בזכות התכונות הנהדרות שלו, לא נתקלתי אפילו בביקורת אחת שלילית עליו".

מהצד השני, הביקורות על שירי היו מאוד נוקבות.
"שמעתי תגובות על שירי שנורא כאבו לי. לדעתי, אנשים מרשים לעצמם טיפה יותר מדי. יש בטבע האנושי גן של מציצנות ושיפוטיות, נורא קל לשפוט מהקופסה בסלון וזה בסדר, זה נורמלי, אנשים אוהבים לשפוט, אבל בחירת המילים כאן לא הייתה מכובדת. היד קלה על המקלדת, אנשים מוצאים את השלילה גם בדברים טובים. 'שמנה', 'לירן, תרוץ כל עוד נשמתך בך', 'מה אתה צריך אותה?', מדי פעם קראתי טוקבקים על בסיס כמעט יומי. את מתחסנת, עם הזמן את מעלה עלייך עור של פיל. אבל זה לא רק בן אדם אחד מאחורה, יש משפחות, חברים, אמא שנפגעת, כאילו מי שמכם, באמת. יהיו את אלה שיגידו ששירי ולירן בחרו להיות בחזית אז שלא יתלוננו שהם חוטפים חיצים, זה נכון, אבל עדיין יש גבול. אז כאב לי לא פעם".

חתונה ממבט ראשון (צילום: חתונה ממבט ראשון - צילום אסף תמם)
"אנשים אוהבים לשפוט, אבל בחירת המילים לא הייתה מכובדת"|צילום: חתונה ממבט ראשון - צילום אסף תמם

ראית שינוי בהתייחסות אליה עם ההתפתחות של העונה?
"באיזשהו שלב, החיוביות שלו העצימה את השליליות שלה, אבל היום הצופים למדו להכיר אותה, הם ראו את העוצמות שלה, היא קורעת, היא מדהימה, הם עברו תהליך, וזה גם מה שהביא אותם להיות הזוג הכי מסקרן, זה שיצר את הכי הרבה עניין. השיחה תמיד הייתה או בעד או נגד, לפעמים השיח היה משעשע ולפעמים השיח היה מאוד לא מכבד, כואב ופוגעני, אז לעתים צחקנו, לעתים נפגענו, אבל עברנו על סדר היום. בסופו של דבר, את לא יכולה לשנות אנשים, את לא יכולה לסתום פיות, אנחנו לא נוהגים לכתוב דברי נאצה שלא מכבדים אותנו ולכן לא עשינו את זה, אמרנו שהכל יעבור, הצופים ילמדו להכיר אותה, יעריכו אותה וזה בדיוק מה שקרה".

ועכשיו, כשהם מעריכים אותה מגיעות שמועות על הצעד הבא, זה מפריע לך?
"קודם כל, היא לא בהיריון, אבל ההתעסקות מפריעה לי. זה כמו להיכנס לתוך רחם של אישה כשהיא בהיריון, זה כמו חפירה בתוך משהו שלא שייך להם, עדיף שאנשים יירגעו קצת עם הרצון שלהם להיכנס יותר מדי עמוק לפרטיותו של אדם. הם היו כל כך גלויים, כמעט ולא השאירו סוד בהתנהלות שלהם ואני מניחה שאם יהיה משהו, הם יצאו עם זה בזמן שלהם, בעיתוי שלהם כי זה באמת שלהם".

הסבלנות משתלמת

הרבה לפני השמועות על ההיריון, היינו עדים להתחלה לא פשוטה בסיפור של שירי ולירן על המסך (הסיפור האמיתי במוצ"ש ב-21:15, קשת 12). הוא נכנס אול אין מהרגע הראשון, היא לקחה צעד אחורה אל הקרוואן הצמוד ולמרות שאנחנו בדרך כלל אופטימיים, כשהיא לחשה למכר בחתונה שהחתן לא בדיוק תואם לטעם שלה, הציפיות להמשך הדרך לא היו גבוהות. "בזמן החתונה אני לא הכרתי את הסיטואציה שהיא עזבה והלכה, זה נודע לי מהטלוויזיה", מודה הילי, "היינו באופוריה של להכיר את המשפחות ולא בדיוק שמנו לב ששירי לא בסביבה, אחר כך בתוכנית ראינו שהיא הלכה והוא חיפש אחריה".

מה היו התחושות?
"כשראיתי את זה נצבט לי הלב, אני לא אומרת שלא, אבל אני גם כמו לירן – לא ממהרת לשפוט. ניסיתי להביא את עצמי לסיטואציה שלה, של בחורה שצועדת במעבר עם חמישים אנשים מוכרים מצד אחד וחמישים אנשים שאינם מוכרים לה מהצד השני, והיא אוטוטו הולכת להתחייב, להתחתן ובלילה לנסוע עם לירן לבית מלון. זאת סיטואציה הזויה, יש משפטים שנפלטים בלי כוונה. אולי המשפט שהוא לא לטעמה, זה בדיוק מה ששחרר לה שם איזה לחץ, זאת איזושהי מגננה. יש לאנשים כל מיני מגננות, היא לא רצתה קירח והיא קיבלה קירח, אז המשפט הראשוני שיצא לה הוא לא לטעמי".

זה שינה את הגישה שלך כלפי שירי?
"את שירי אהבתי מההתחלה, ראיתי את הפנימיות שלה וידעתי שדברים נעשים או נאמרים שם מתוך לחצים. בזמן שלפני השידור היא הייתה לחוצה מאוד ממה שאנחנו נראה, היא כל כך רגישה שהיא פחדה. אבל הרגעתי אותה שלא משנה מה יהיה, האהבה שלי והרגש שלי אליה לא ישתנה. והוא לא השתנה מאז ועד עכשיו, שום דבר ממה שראיתי לא שינה לי משהו לגבי הרגשות שלי אליה".

נשמע שאת מאוד מגוננת עליה.
"תראי, היא שמה את הלב שלה על השולחן. כמה אנשים עושים את זה? רובם משחקים משחק קטן כי לא לגמרי רוצים לחשוף את עצמם. רוצים ביקורת טובה, ביקורת בונה. אבל שירי באה גלויה וחשופה לעיני כל, היא לא הסתירה את האמת שלה על עצמה, אפילו בידיעה שהיא תקבל אש מכל עבר ושלא יעשו לה הנחות. היא התנהלה לפי הקצב שלה, לא חיקתה אחרות, היא באמת עברה תהליך. ואנשים למדו להכיר שהיא אמיתית, לא משחקת שום משחק, היא שמה את עצמה בחזית ואמרה: 'חבר'ה, זאת מי שאני. אני לא יכולה להיכנס לחדר ולעשות אהבה עם מישהו שאני לא מכירה, אני זקוקה לזמן'. זה מה שהיא ביקשה בסה"כ. אז אני התאהבתי בה מההתחלה, כמו שאמרתי – ראיתי את מי שהיא מבפנים".



באמת נראה שבארוחת הערב היה לכן קליק, מה חיבר ביניכן?
"היה לנו הכי כיף ונוח, אני הרגשתי בנוח, היא הרגישה בנוח, זה היה ממש נדרש. היא פירגנה ונכנסה למטבח, וכמו שלירן אמר, אני לא מכניסה לשם כל אחד, זאת הממלכה שלי וזאת הייתה הדרך שלי לקבל אותה. מאז זה רק משתבח. תראי, לירן לא הביא הרבה נשים הביתה. היה ביני לבינו הסדר ששלושה ארבעה חודשים הוא עושה את ההיכרות בחוץ, ואחר כך מביא אותה הביתה. בשביל הכבוד של הבחורה ובשביל הכבוד של הבית. כאן, נוצרה סיטואציה אחרת. גם אם היו לי דברים שליליים, דבר שלא קרה, לא היו רואים את זה עליי, אבל הייתי כנה ואמיתית שם, ושירי החזירה לי אהבה מלוא החופן".

באותה תקופה, לירן שיתף אותך בפרטים על התהליך שלו ושל שירי?
"לא, בקטנה כזה. הייתי שואלת אותו כמו אמא דאגנית אם הכל בסדר, והוא היה מחזיר לי ב'כן אמא, אנחנו בונים קשר'. לא רציתי ללחוץ, הבנתי שכשיהיה לו מה לספר הוא יספר. אבל היינו שותפים למעברי הדירות, וזהו בגדול".

דרך התוכנית גילית על לירן משהו שלא ידעת עליו לפני?
"קודם כל, לא ידעתי שהוא כל כך סבלני. זאת אומרת, ידעתי שהוא סבלני אבל בחיי היום יום הסבלנות מגיעה בדברים הקטנים, היא לא באה לידי ביטוי בעוצמות שהיא באה שם. אבל הבנתי שלירן ראה דברים שאולי אחרים לא ראו אצל שירי, ויכול להיות שהוא הבין שבשביל דברים טובים כדאי להתאמץ. ידעתי גם שלירן הוא אדם חזק, איכותי וערכי, לא היה לי ספק, הרי אני מכירה את הבן שלי, אבל לא ידעתי עד כמה. אני מכירה את הערכים שהוא קיבל בבית, בסה"כ אנחנו משפחה צנועה ומלוכדת, תמיד הייתי חברה שלו וכתף להתייעצות, ידעתי שיש בו את התכונות האלה, אבל על המסך הם ממש התעצמו והתחדדו. הייתי גאה בו".
לירן לוי, שירי קופפרברג (צילום: אסף תמם, יחסי ציבור)
רגע המפגש של שירי ולירן|צילום: אסף תמם, יחסי ציבור

אז איך את מסכמת את התהליך?
"אני לא יודעת לאן זה יוביל, אני לא יודעת מה ההמשך ואף אחד לא יודע. הם לבד יתוו להם את הדרך, רק הם יחליטו על המשך דרכם. יש להם את החלומות שלהם, יש להם את הרצונות והם יודעים מה נכון להם, אני לא מתערבת. אני לא שואלת. אם הם רוצים לדבר איתי הם יודעים את הכתובת, אבל לי יש את התקוות האישיות שלי, והן להיות סוף סוף סבתא. באמת, מה שאמרתי בפרומו הראשון היה שהידיים שלי ריקות ואני נורא נורא רוצה למלא אותן. אבל זה מהמקום האגואיסטי והפרטי שלי, זה לא צריך להשפיע על ההחלטה שלהם. הרצון שלי לא בא לפני רצונם. אני אישה מאמינה, וככזאת אני יודעת שרק גורל מכתיב להם את המעשים, אז אני מחזיקה אצבעות. תקווה תמיד יש".