"אני מקבלת הרבה מאוד מסרונים בוואטסאפ ובמסנג'ר של הפייסבוק שאני חייבת להעביר הלאה. ואסור לי, כביכול, לשבור את 'השרשרת', כי בסופם יש רשימה ארוכה של אסונות למי שלא יעביר", סיפרה לי ד"א מירושלים. "ולמרות שאני יודעת שזה שטויות, אני לא מעיזה 'לשבור', ושולחת אותם הלאה. פעם שמעתי אותך מדברת בטלוויזיה כמה שאת נגד הדברים האלה, ושאין לך שום פחד לשבור. אז תסבירי לי איך, כדי שגם לי יהיה את האומץ לא לשלוח אותם הלאה? כי אני מתה להיפטר מהפחד הזה, אבל לא יודעת איך".
אז לד"א מירושלים, ולכל מי שמתחבטת עם זה: די כבר, די עם כל מסרוני הזבל ה"רוחניים" האלה, שודדי הזמן והמוח בוואטסאפ ובמסנג'ר, של "אור ואהבה, אור ואהבה", ו"את האישה שאני בחרתי, ותשלחי לעשרים אחרות, וגם לי, בחזרה, שבחרת אותי!" (שזה בכלל מטרד בתור עצמו, אבל לא נפתח את זה פה). והכי מעצבנים אותי הם אלה עם "המחירון", כי אם עולה בדעתו של מישהו לא לציית לפקודת ה"תעביר!" הזו הלאה - מגיע "המחירון":
למויישה זוכמיר שהעביר את הסמס הזה לעשרה אנשים, צמחה שן זהב, והוא עושה איתה עכשיו חיל בבורסה. אבל לחומלזרה קוסובסקי גיטנשטוב, שלא העבירה, צמח זנב שעיר באמצע התחת. ואז, מהפחד, כל חבריי הנאורים - פיתונג! שולחים לי את הוואטסאפ הזה בעשרות – כי למה להם להסתבך עכשיו עם זנב מיותר? עדיף להם למלא את המכסה.
"יא קקות", אני חושבת בליבי, "אתם שולחים לי ברכה עם איומים סמויים?!" (כי במקור, זה לא דברים מצחיקים, אלא נבואות הרס ואובדן). והרי ברכות ניתנות בחינם, מלב נקי, בלי התניות ואיומים. קשה לכם לעשות "העתק" לזבל הזה, ואז "הדבק" בחלון של הנמען, ולפני "שלח" - למחוק את כל האיומים, מה קורה למי שלא מעביר? כי שכר מצווה – מצווה, ולברכות אף פעם אין שום "מחירון". לא טוב ולא רע. אז יאללה, לפח עם אלה, ועם צליל מנדולינה בלב.
אל תחוסי עליהם בבחינת "אם לא יועיל לא יזיק" – כי השתלות רעות למוח, זה תמיד דבר מזיק מאוד. שנים אני כבר מוחקת אותם בלי רחמנות - ואני עדיין חיה, שמחה, בועטת ומנגנת, ובלי זנב. את צריכה שתהיה לך כמה שיותר אינפורמציה על המסרים ה"רוחניים" האלה, יקירה. כי אם תביני שהם פסולת, שטמונה בהם אנרגיה מרעילה - תוכלי לראות אותם באורם הנכון. והם מרעילים, למרות ה"ברכות" שבהם. כי הם בדיוק, אבל בדיוק, מה שקראתי לו פעם: "קטר הממתקים, שסוחב אחריו את רכבת החרא". אנחנו פותחים את השער ל"קטר הממתקים" - (הברכות) - ונתקעים עם "רכבת החרא" (האיומים).
איך אני יודעת לזהות שזו הרכבת הרעה? בדיוק בגלל "מחירון" הזוועות של ההשתלות וההתניות הרעות למוח - מה יקרה לנו אם לא נפיץ את המסר של חולה הנפש שחיבר את זה. זהו סימן היכר הברור ביותר לכזבים בלי שיניים, שמתחפשים ל"דבר אמת": ברגע שמופיע שם בסוף המסר "הגזר" (עם טובין בטור עולה, לפי מספר המכותבים שתשלחי להם את זה) או "המקל" (שהוא ציון הזוועות שיקרו למי שלא ישלח, כולל אבו-ללה שיאכל אותם) – אז יאללה, לפח איתם. זה לא "דבר השם", יקירתי, זהו שקר גס וגניבת דעת (שהיא עבירה חמורה מאוד ביהדות) שמתחפשת לדברי אלוהים, גם אם זה נשלח, כביכול, בשמו של "רב גדול".
האלוהים שלי הוא אהבה, ואהבה (לפחות אצלי בספר), אף פעם לא מאיימת. ואם את צריכה עוד חיזוק, קחי רעיון פילוסופי יפהפה שמדבר אלי: לפי זה שאלוהים הוא כול יכול, ואין דבר שהוא "גדול עליו" - הוא בהחלט היה מסוגל לגרום לכולנו להאמין בו. רצון זעיר שלו - וכולנו היינו הופכים ל"בני אדם טובים שבוחרים בטוב". אבל הוא לא גרם לנו להיות טובים בעזרת רצונו – בדיוק כדי שיהיה לנו "רצון חופשי". כי את הרצון שלנו בו, הוא רוצה, ולא קיים "רצון חופשי" בלי "חופש בחירה". אחרת, זה היה כמו ללכת לשוק מלא בעגבניות, ורק בעגבניות.
איך היינו בוחרים את מה שבאמת היינו מעדיפים – כשאין מבחר? זו הסיבה לכך שיש בעולם גם "טוב" וגם "רע": כדי שנוכל לבחור. כי אם למרות ההיצע המגוון, בכל זאת בחרנו בטוב - זה הרצון היקר מפז שלנו שבחר, ואז זו בחירת אמת.
עכשיו, צאי וחשבי, לפי האגדה הזו: אלוהים הגדול נתן לנו את זכות הבחירה. והמושתן הזה, האגו מניאק הזה שכתב את הדברים האלה לראשונה, מעז לאיים על בני אדם ב"כוח עליון" ו"גורל משמיים" - איזה רע יקרה להם אם הם לא יעשו את רצונו (לשכפל)?! יענו, אין להם אפשרות בחירה, אם הם לא רוצים אסונות. איכסה עליו ועל נשמתו הנקלה.
רק שתדעי לך, שאי שם, יושב לו הקוף המכוער הזה, והוא מת מנחת, איך הצליח לו לתפעל ככה חצי עולם. אבל אם רק תדעי שמי שכתב את זה הוא סוטה קטן שרק רצה לראות את פרי הבאושים שלו מתרבה ומתרבה - יהיה לך הרבה יותר קל לוותר על הפחד הקמאי הזה מ"מה יקרה" ולזרוק את המסר הזה לפח. כי איפה שיש "איום" – תראי את זה כמו "וירוס מחשב". כולה וירוס מחשבים מרושע - רק שאנשים לא יודעים להגדיר אותו בתור כזה. מה, לא תזרקי לפח וירוס מחשבים?
וזה שכבר נמאס לך מהם, ובא לך להפסיק לפחד "לשבור את השרשרת" - זה הסימן הבדוק ביותר שעוד שנייה את יוצאת לחופשי מהטרור המנטאלי הזה. וזה טרור מנטאלי באמצעים "רוחניים", עלק. שלא יהיה לך ספק. אלה טחנות הרוח של הדמיון שלנו, שאנשים רעים מתפעלים אותן, לטובת האינטרסים שלהם.
מה את אומרת פה, לעצמך, דרך הפחד שלך? את אומרת בעצם את הדבר המופרך הבא: ברור שמחכה לי משהו נורא רע בצנרת. ועכשיו, אני רק צריכה לעשות כל מיני פעולות כדי ש"לא להרגיז את האלים" (לשלוח מסרוני שרשרת מטומטמים לכולם, למשל, אחרת יבוא באו-באו). ככה אני ארחיק מעצמי את "רוע הגזירה".
אז א', כל מה שצריך לקרות, יקרה לנו. את ממש יכולה לבנות על זה. ו-ב', זה מצוין שאת רוצה להשיג יותר שליטה על חייך, אבל היא תגיע דרך יותר שליטה שלך על יותר אינפורמציות, ויותר מיומנויות שרלוונטיות לחייך, לא דרך שליחת מסרוני שרשרת צואה אנרגטית בתפוצת נאטו.
זהו, יקירה. ואם כלום מכל הנימוקים האלה לא הביא לך את צפירת ההרגעה - פייר שאין לי מושג מה כן, כי זה באמת סוף המוח שלי.