"אני לא אוהב לקרוא לזה התעללות", הוא עונה כשאני שואלת אותו איך זה מרגיש להתעלל בחבר'ה מהברנז'ה, ומיד מגדיר את זה מחדש בעולם המונחים שלו: "אני לא מתעלל, אני רק מנסה להגיע לסיטואציות קומיות ומשעשעות". עוד לפני שאני מספיקה לעבור לשאלה הבאה, הוא מספר לי בנימה כמעט נוסטלגית על כך שבמהלך צילומי התכנית, הם הצליחו להגיע לאותן הסיטואציות עליהן הוא מדבר, ומוסיף בחיוך: "היו קטעים מאוד מאוד מצחיקים, ברמה של צחוק בלתי נשלט".
"נוקאאוט" הולכת להיות תחרות מתיחות ראשונה מסוגה בטלוויזיה, כשבכל תכנית יפגשו שני מפורסמים לקרב צמוד ומותח. המתחרים יקבלו את אותה המתיחה, באותו הלוקיישן ועם אותם האמצעים. רק לאחר שיגיעו לזירה עם הנמתחים שבחרו למתוח, הקרב ייצא לדרך ויהיה עליהם לעבור מספר שלבים בדרגת קושי עולה. חוץ מתדריך קצר, המפורסם/המותח לא נחשף לשלבי המתיחה עד לרגע בו הם מתרחשים בזירה. האתגר האמיתי שלהם הוא לשמור על קור רוח, יכולות אילתור, יכולות משחק ובעיקר יכולת להישאר אמין גם אם הסיטואציה מתחילה להיות מוטרפת.
מה עושים במידה ומישהו מהנמתחים עולה עליכם? היה לכם גיבוי לכל נמתח?
"תמיד היה גיבוי, אבל לא קרה הרבה שעלו עלינו בשלבים מוקדמים. ממתיחה למתיחה למדנו יותר ופיתחנו שיטות להסוואה. הקטע הוא שזה גם חלק מהפורמט, אם עולים על מישהו אז המתחרה שמולו מיד מנצח".
מה היו הקשיים בצילום התכנית?
"מדובר בהפקה מטורפת ועדיין אין לך טייק שני, אתה חייב להצליח בטייק הראשון, כי אם לא הצלחת בטייק הראשון אז פשוט אכלת אותה וזה מוסיף הרבה דאגה ופחד. אבל למרות שיש גם המון דברים קשים, אני אוהב מאד את התוצאה, זה מאד מצחיק אותי".
למרות שמדובר בחוויה מצחיקה ומהנה, לא הכול וורוד כשאתה האיש שעומד מאחורי הג'ויסטיק ומשחק בחייהם של אנשים. במיוחד לא כשמדובר בקולגות למקצוע שעלולים לחשוד בך או לדרוש נקמה. "תמיד כשיש תכנית מתיחות באוויר ואנשים מתחילים לדבר ואז כולם מתחילים לחשוד. אותנו בהפקה זה תמיד מאד הצחיק כי זה גרם לנו לדאוג מכך שאנשים כל הזמן יחשדו. אבל למזלנו זה לא קרה, כשאתה מביא את הבן אדם לסיטואציה, אם היא בנויה נכון ועשית הכנה נכונה, הוא פשוט מאמין להכל ואתה מקבל את מה שרצית".
איך זה השפיע עלייך באופן אישי? הרגשת שכולם חושדים בך?
"אני חייב להודות שכל התכנית הזאת זה פרנויות בלתי נגמרות. יש את הפרנויה שרוצים להתנקם בך, אבל קודם כל יש את הפרנויה שאתה מרגיש שכל מי שמשתתף יודע, כי מישהו גילה לו ולא נצליח למתוח אותו - הקרחתי במהלך התכנית, בשנה האחרונה איבדתי המון המון שיער".
כשאני בודקת איתו אם יש לו מקור השראה, אני מצפה לשמוע ממנו תשובה עכשווית על אשטון קוצ'ר או על המתיחות האמריקאיות הטיפוסיות של ג'ימי קימל, אך שכטר מצליח להפתיע אותי. בהתרגשות גדולה הוא מספר לי על כך שבתור ילד הוא מאד אהב את המתיחות של יהודה ברקן ובשלב מאוחר יותר היה מעריץ גדול של התכניות של יגאל שילון. אני מנסה לרדת לעומקו של העניין ושואלת אותו מה בעצם כל-כך משך אותו בתחום המתיחות, התשובה שאני מקבלת ממנו מצליחה לסכם את הכל - את הסיבה שהוא הגיע לעסוק בזה, ואולי גם את הסיבה שתגרום לכולנו להתיישב ולצפות בתכנית החדשה שלו: "אני פשוט ממש אוהב לצחוק".
"נוקאאוט", שני, 21:00