כאילו לא עברו חמש שנים מאז שאתי, תקווה, מרגלית ואורה פרצו לחיינו בסרט "ישמח חתני", והערב (שלישי, אחרי החדשות, ערוץ 12) בית הכנסת של קהילת מוסייף ייפתח את שעריו והצלילים, הסיפורים והזכרונות שכל כך אהבנו יתעוררו שוב לחיים בפרק הבכורה הכפול של הסדרה החדשה המבוססת על הסרט המצליח.
בשביל אוולין הגואל, עינת שרוף, אורנה בנאי ושרונה אלימלך, גיבורות הסדרה, זה מרגיש כאילו הן לא נפרדו מעולם. הערב נגלה מה עבר על חברי הקהילה המסורתית בירושלים מאז אירועי הסרט ומול אילו מאבקים הם ניצבים הפעם.
"זה מרגיש קצת כמו דה ז'ה וו", מודה שרוף כשהיא בחדר האיפור, רגע לפני צילומי סצינה. "לפני שנים עשינו את הסרט וזה היה אותו קאסט, זה מטורף. אנשים כאילו הזדקנו בשלוש שנים, אבל לא השתנו בכלום. לפי ההסכם היינו צריכות להגיע עם קמטים, אז שנה וחצי לא עשיתי שום דבר בפנים, אם אתה יורד לסוף דעתי", היא רומזת, "הקמטים חזרו, יש איזה חריץ פה ושם, אבל אני שמורה במצב לא רע".
בהצצה נדירה אל מאחורי הקלעים, חושפות המצלמות איך בעבודה מאומצת הפכה הפקת הסדרה את רחובות רמלה לשכונה הירושלמית שבה חברי הקהילה חיים, מתפללים, אוהבים ושונאים. החיבור בין צוות השחקנים לתושבי המקום היה מיידי.
"זה כמו ירושלים פה. יש פה ערבים, יהודים, נוצרים ומוסלמים", מספרת בנאי, "הם מנגנים לנו שירים, כמו 'ישמח חתני' בערבית". בין סצינה לסצינה חברי הקאסט מרשים לעצמם להשתחרר ולשיר את הפיוט המפורסם, חוץ מאוולין שמעדיפה להתמקד במשחק: "שרית חדד תשיר, אני אשחק - והכל יהיה טוב", היא צוחקת.
המצלמות תופסות את בנאי ברגע אמוציונלי במיוחד - שניות אחרי צילומי הסצינה האחרונה בהשתתפותה. "היה כיף מאוד בצילומים, צחקנו המון", מעידה בנאי, "מרוב שהיה כיף ושזה עובד טוב, שלומית נחמה התסריטאית הוסיפה לנו סצינות תוך כדי תנועה. היו סצינות שפשוט התגלגלנו בהן מצחוק". אחרי השוט האחרון שלה, אורנה נפרדת בחיבוקים, נשיקות ודמעות מהצוות שהפך למשפחה עבורה. כמה טוב שבשבילנו, הכל רק מתחיל עכשיו.
בימוי, צילום ועריכה: אור סיט | מקליט: גילי פרידמן | הפקה: דנה מדמון | הפקת פוסט: אורטל דהן זיו