כבר למעלה משלושה עשורים שרינה מצליח מופיעה על מסכי הטלוויזיה שלנו. לצד העיסוק בהישגיה המקצועיים הרבים, קיימת סקרנות ציבורית גדולה כלפי אורח החיים שלה. מצליח בת ה-67 לא הביאה ילדים לעולם וגם מעולם לא נישאה - ובכל זאת מגדירה את עצמה כאדם משפחתי.
בריאיון לרפי רשף ב"אינטימי" שיתפה על המסלול והבחירות לאורך הדרך, שהובילו אותה - לא במכוון, למציאות שהיא חיה היום. "אני אדם משפחתי ובעד משפחה וזוגיות, מאוד אוהבת ילדים. תמיד הייתי מדברת על האחיינים שלי, עכשיו אני מדברת על הנכדנים שלי - כי הם האהובים הגדולים. יצא שבכל צומת בחיים שלי תמיד בחרתי את העדר המחויבות על המחויבות, יש לזה הרבה כיף אבל גם מחיר".
זה קשור למה שחווית בבית? שראית את אמא כמאוד עסוקה ומחויבת לאבא שלך?
"יכול להיות. ראיתי בחיי נישואים וילדים מגבלה מאוד גדולה. בחיים של היום זו כנראה מגבלה פחות גדולה מהתקופה של אמא שלי. אפשר להיעזר יותר, מטפלות שמחליפות אחת את השנייה זה כבר לא דבר נורא כמו שחשבתי, לא לבשל לילדים זה גם לא נורא. אני חושבת שאם היו לי ילדים הייתי כזאת טוטאלית וזה היה מוחק הרבה מהחיים שלי, ושוב אני אומרת - לא קיבלתי אף פעם החלטה כזאת. כשהייתי ילדה זה לא היה החלום שלי - בעל, בית, ילדים כביסה ובישולים".
גם בהסתכלות לאחור את שלמה עם זה.
"כן, אבל כל הזמן אומרים לי: 'את עוד תצטערי', ואני אומרת שיכול להיות שעוד אצטער. נכון להיום אני חיה כמו שאני רוצה לחיות, יש לי משפחה, אני מאוד מסופקת ומרגישה אהובה. אז בינתיים אני לא מצטערת, וגם אם אני אצטער פעם, תמיד תעמוד לצידי הזכות שעשיתי את מה שרציתי. לא עשיתי שום דבר מתוך לחץ משפחתי או חברתי".
היעדר ילדים לא אומר היעדר אהבה או זוגיות.
"ממש לא, אבל גם זוגיות זה דבר מחייב. אהבה וזוגיות אלה שני דברים שונים".
את אומרת שאת צריכה ספייס.
"אני צריכה, אבל לא יכולה להגיד את זה כאילו הכל יפה - זה לא תמיד ככה. לפעמים את רוצה שיהיה מישהו להישען עליו, שיסדר את הדברים, יטפל בבעיה או ישלם את החשבונות. את רוצה מישהו שאת המספר אחת שלו, זה הדבר. מאז שאמא שלי איננה אז יותר קשה שאין את המישהו הזה שאני הכל בשבילו".
יש חרדה שעם השנים זה יהיה יותר קשה.
"אני יודעת שזה יהיה יותר קשה".
כשהתמונות המשפחתיות הופיעו על המסכים לצידה, מצליח לא הצליחה לעצור את הדמעות. "אני מתגעגעת לאחים שלי ולהורים, זה קשה", אמרה. היא נולדה בתוניס להורים אלי ומרסל, אחות יחידה לחמישה בנים. בגיל 14 אחי אנדרה נהרג באסון נאות הכיכר. 29 נשים אחרי, אחיה איציק נהרג בתאונת דרכים, ומאז הגעגועים מלווים אותה.
"אחי הבכור משה ואני הלכנו לבית העלמין, כשהגענו לקבר של אנדרה אמרתי לאחי: 'מפה החיים שלנו השתנו לגמרי'. איבדתי אח, אבל איבדתי במדיה מסוימת גם את אמא שלי לכמה שנים, היא הייתה שקועה באבל והיה מאוד קשה", סיפרה.
"המשפחה התפרקה ולקח זמן עד שהצלחנו להתחבר מחדש, לחבר את כל החלקים, לחזור לתפקד ולעשות אפילו כמה אירועים משמחים - והתפרקנו שוב". נזכרת מצליח ומשתפת: "איציק היה המספר הזה בטלפון שאתה מחייג אליו כשאתה צריך לדבר עם מישהו בדרך ממקום למקום. חשבתי שאני לא אחזור להיות כזאת יותר. לא חשבתי שאחזור לעבוד ולהיות שמחה, אבל זה קורה".
אמא שלך הייתה דמות מאוד משמעותית ודומיננטית בחיים שלך.
"אמא שלי הייתה אדם יוצא דופן, ואני אומרת את זה באופן אובייקטיבי כי אומרים את זה גם אנשים שלא היו הילדים שלה. היינו מאוד מאוד מחוברות וקשורות. בחמש השנים האחרונות גרנו שתינו ביחד בתל אביב, כל ערב הייתי אצלה בבית, היא הייתה מלווה אותי למעלית כל פעם, הייתי בוכה במעלית ואומרת עצמי: 'רינה תנצרי את הרגע הזה, עוד מעט הוא לא יהיה'".
יאמר לזכותה שהיא אף פעם לא לחצה עלייך להתחתן.
"היא שאלה, אבל לא לחצה בכלל. פעם אמרו לה: 'איך זה שהבת שלך לא מתחתנת', אז היא ענתה: 'מכל הילדים שלי היא הכי מאושרת, אז למה שאלחץ עליה?'. אני לא יכולה להגיד שאמא שלי לא הייתה רוצה שיהיו לה נכדים ממני. אני זוכרת שאח שלי איציק בא אלי יום אחד ואמר: 'הייתי רוצה שתחווי אימהות, אם תחליטי להביא ילד לבד - תדעי שכולנו מאחורייך', זה כל מה שהיה במשפחה".
השאלה המתבקשת היא האם שקלת את זה?
"כן, שקלתי את זה מאוד ברצינות. ישבתי יום אחד עם דנה וייס, היא אמרה לי: 'יאללה רינה בואי נעשה את זה יחד', היא הייתה כבר נשואה כמובן והיה לה ילד. חשבתי והחלטתי שלא".
במהלך שירותה הצבאי, מצליח הייתה מ"פ. באופן לא מפתיע, את התפקיד היא לקחה ברצינות גדולה. בשיחה עם רפי רשף, היא נזכרת באותן שנים: "הייתי קשוחה אבל טובת לב. יכולתי להעניש את החיילות בקיצור ביקור ההורים בשעה, שזה מאוד חמור. הייתי טובה אליהם במובן הזה שגיליתי הבנה ואמפתיה לבנות, אבל הייתי קצת קשוחה".
מצליח פרצה לעולם העיתונות בתור האישה הראשונה ששידרה משחקי כדורגל בתוכנית "שירים ושערים". בחדשות היא התחילה את דרכה בתור כתבת שטח ומבזקנית, ולאחר מכן תפסה מקום דומיננטי בפאנלים בתור פרשנית פוליטית והגישה את התוכנית "פגוש את העיתונות". לדבריה, היא לא מתגעגעת לתפקיד האינטנסיבי בתקשורת.
יש דרך חזרה לטלוויזיה באיזושהי קונסטלציה?
"אני לא רוצה שזה ישמע שחצני אבל אין יום שאני לא מקבלת הצעות לפאנלים ולהגשת תוכניות. יש כל מיני פיתויים, אבל באמת שלא".
חלק מהסיבות שעזבת זה גם האיומים והלחץ שנאלצת להתמודד איתם?
"כשזה קרה לא הייתי מודעת עד כמה זה השפיע עליי, רק אחרי זמן הבנתי שאני לא משתחררת מזה. המתקפה המשולבת של לשכת נתניהו ומקוריו במגזר החרדי, החיבור הזה שעשה נגדי קמפיין שכלל איומים על חיי ושוטרים שמפטרלים מתחת לבית שלי, זאת הייתה חוויה מאוד קשה שהותירה בי צלקות. עד היום קשה לי, 4,800 הודעות נאצה בטלפון בערב אחד, כשאתה מסתכל ופתאום יש לך את מספר ההודעות הזה, וכולן קללות, חלקן על ההורים שלי, סרטונים פורנוגרפיים עם קללות".
אז הם ניצחו.
"אני לא יודעת אם עזבתי רק בגלל זה. הייתה לי תחושת מיצוי. לראיין פוליטיקאים או לשבת באולפן שישי היה כבר קשה".
בתחילת הקריירה מצליח התמודדה עם לא מעט תגובות קשות. בתור אישה שמשדרת כדורגל, היא התמודדה עם לא מעט קריאות סקסיסטיות והתמודדה עם עוינות מצד הקולגות העיתונאים לדבריה. למרות הכל, היא תמיד האמינה שתצליח. "זה בא מהבית ומההורים שלי, הם גידלו אותי במחשבה שאני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה בחיים שלי ולהצליח. שאני רק צריכה לבחור, ושהם סומכים עלי. ככה גדלתי, משם זה בא", שיתפה. "כשהגעתי לשדר כדורגל לא חשבתי שאני עושה משהו כזה גדול, אהבתי כדורגל אז חשבתי שזה הכי סבבה".
לפעמים נדמה שמצליח סימנה וי על כל שאיפה מקצועית - אבל אז גילינו שהיא רק עכשיו מתחילה להגשים את חלום הילדות הגדול שלה, ובונה את דרכה בעולם המשחק. אבל אחרי כמה תפקידים מעניינים על המסך, מצליח מבינה שהדרך לחלום לא פשוטה בכלל.
"אני עושה אודישנים ולא עוברת. זה מאוד מעליב, נורא קשה לעשות אודישנים". שיתפה ופנתה לרשף: "אני חותמת לך שאתה לא היית עומד בזה. אני יכולה להיכנס לאולם מלא באנשים ולדבר, אבל להיכנס לחדר קטן שיש בו שלושה אנשים מביטים, ואתה צריך לשחק - זה נורא קשה".
את יוצאת בתחושה שהלך עלייך?
לפעמים אומרים שלי שהיה לי אחלה אודישן ושוכחים אותי".
מה תעשי כשתהיי גדולה?
"עכשיו אני רוצה ללמוד מוזיקה. תיאוריה ואולי לעשות גם קצת פיתוח קול, שיהיה לי עוד כלי".