"איך חושבים להתקדם בחקירה כשמשתפים פעולה עם החשוד ברצח?", זאת המחשבה שחלה בראשו של יצחק שוהם, לשעבר שגריר ישראל בארגנטינה, כשנודע לו על ההסכם שחתמו ארגנטינה ואיראן בשנת 2013 בעניין חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. 19 שנים קודם לכן פוצץ מחבל מתאבד את בניין הקהילה היהודית, בפיגוע הגדול ביותר נגד מטרה יהודית, שגבה את חייהם של 85 קורבנות.

ב-2006 קבע דוח מיוחד של התובע שמינתה ארגנטינה לחקירת הפיגוע, אלברטו ניסמן, כי איראן עומדת מאחורי הפיגוע. ואז, ב-2013, החליטה ארגנטינה לבצע פניית פרסה. בהסכם הבנות בינה לבין איראן נקבע כי שתי המדינות יקימו יחד "ועדת אמת״ שתחקור את הפיגוע. מי שהובילה את המהלך הייתה נשיאת ארגנטינה דאז, כריסטינה פרננדז קירשנר. את שוהם, המהלך היכה בתדהמה.

איך ישראל הגיבה?

״זה התפרסם בזמן שאני הייתי בביקור בבואנוס איירס. יצאתי עם ראיון לעיתון שם, שבו הבעתי את הספקות שלנו, שזו הדרך הנכונה להגיע לאמת... אמרתי שהם עצמאיים לקבל כל החלטה, אבל תהיתי אם הם יודעים מי עומד מולם, שזה לא שחקן נקי שבא עם ידיים נקיות.״

אנחנו יודעים למה קירשנר בכל זאת חתמה על ההסכם?

"לאף אחד לא הייתה תשובה ברורה וחותכת למה היא עשתה את זה. היו המון השערות וייתכן שהמניע היה קשור לכספים שעזרו למימון מסעי בחירות בארגנטינה, או כספים להגברת הסחר מול איראן שעד אז היה מוקפא. הייתה עוד השערה שהמניע האמיתי היה חידוש שיתוף הפעולה הגרעיני בין המדינות. יכול להיות שכל התשובות נכונות״.

אתמול נחשף ב״עובדה״ כי במסגרת המאבק של אלברטו ניסמן נגד כריסטינה קירשנר על רקע חתימת ההסכם עם איראן, קיבל מאיש המוסד לשעבר עוזי שעיה מידע שמחשיד את הנשיאה בשחיתות אישית. בין היתר, קיבל ניסמן ראיות לכאורה לכך שמיליוני דולרים זרמו לחשבון בנק איראני בבעלות בנה של קירשנר. ייתכן שמידע זה הוא שהביא למותו של ניסמן ימים אחדים לאחר שקיבל משעיה את החומר, ב-18 בינואר 2015. המסמכים שקיבל ניסמן לא נמצאו מעולם אחרי מותו.