ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב לראשונה לטענה שהוא וברק ניסו לבצע מחטף ולגרור את ישראל למבצע באיראן ללא אישור קבינט ובניגוד לדעת הרמטכ"ל. "האחריות בסופו של דבר מוטלת על ראש הממשלה", הוא אומר בראיון מיוחד לתוכנית "עובדה". בנוסף, נתניהו מצהיר שבמקרה הצורך יוביל את ישראל עצמאית למתקפה מול איראן, גם ללא תמיכת האמריקאים: "כשבן גוריון הכריז על המדינה זה היה בהסכמת האמריקאים? כשבגין הפציץ את הכור בעיראק זה היה בהסכמת האמריקאים? אם מישהו שנמצא פה כראש ממשלת ישראל לא יכול לפעול לדברים שהם קרדינליים לקיום המדינה, להבטחת עתידה וביטחונה, הוא תלוי רק בהסכמה של אחרים, לא ראוי להנהיג". נתניהו הוסיף: "השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כיהודים, כשלא הייתה לנו מדינה, כשלא היה לנו צבא, וכשמישהו איים להשמיד אותנו ופעל בפועל, עשה בפועל את פעולת ההשמדה – הלכנו והתחננו אצל אחרים. אז היום אנחנו לא מתחננים, אנחנו מכינים".
אמש נחשפה לראשונה בתוכנית "עובדה" ישיבה דרמטית שבמהלכה היו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק קרובים במיוחד להחלטה על תקיפה באיראן. ישיבת השביעיה הזאת, שהתקיימה במהלך 2010, עסקה בנושא ביטחוני אחר. אל הדיון זומנו גם ראש המוסד מאיר דגן והרמטכ"ל גבי אשכנזי. בסופה של הישיבה, כשכבר היו "ממש על הדלת", זרק לעברם נתניהו פקודה שהותירה אותם המומים: הוא הורה להם להכניס את מערכת הביטחון למצב של "פ' פלוס" – קוד שמשמעותו דריכת המערכת לאפשרות תקיפה באיראן.
אשכנזי ודגן ראו בפקודה הדרמטית מחטף, ומיהרו להתנגד: "זה לא דבר שאתה עושה אם אתה לא בטוח שתרצה בסוף לבצע", אמר הרמטכ"ל. מקורבי אשכנזי מסבירים כי חשש שעצם הכניסה ל"פ' פלוס", גם בלי יציאה מיידית לפעולה, תייצר "עובדות בשטח" אשר עלולות להוביל למלחמה: "האקורדיון הזה פולט מוסיקה כשמשחקים בו", הסביר. דגן, לפי כמה מהנוכחים באירוע, היה חריף אף יותר. "אתם עלולים לקבל החלטה לא חוקית על יציאה למלחמה", הטיח בנתניהו ובברק. "רק הקבינט מוסמך להחליט על כך". מאוחר יותר הסביר ראש המוסד: "ראש הממשלה ושר הביטחון פשוט ניסו לגנוב מלחמה".
בראיון לאילנה דיין אומר שר הביטחון ברק כי בניגוד לטענת אשכנזי ודגן, משמעות הפקודה שניתנה אינה יציאה למלחמה. עם זאת, הוא מבהיר: "הדברים שאת מתארת הם באחריות ממשלה. ההשערה שאם הרמטכ"ל לא ממליץ על דבר שיש יכולת לבצע אותו, אז לא יכולים להחליט לבצע אותו - אין לזה שום שחר. רמטכ"ל צריך לבנות את היכולת המבצעית, הוא צריך לומר לנו מבחינה מקצועית אם אפשר לבצע או אי אפשר, והוא יכול גם וצריך אפילו לצרף את המלצתו, אך אפשר לבצע את זה בניגוד להמלצתו".
לטענת ברק, באותה ישיבה הרמטכ"ל אשכנזי השיב לנתניהו ולו, כי אי אפשר לבצע את פקודת "פ פלוס" מאחר שאין לצבא יכולת מבצעית. בשיחות סגורות מתקומם אשכנזי: "ברק לא אומר אמת. אני הכנתי את האופציה, הצבא היה מוכן לתקיפה, אבל גם אמרתי שתקיפה עכשיו תהיה טעות אסטרטגית". מחילופי ההאשמות הללו קשה ללמוד איזו יכולת אכן היתה ומתי.
תגובתו של נתניהו לדבריו של אולמרט: "מה שאני שמעתי עכשיו זה שאנחנו צריכים בעצם להגיד: 'אנחנו בעניין הזה שמאיים על גורלנו שמים את המפתחות אצל האמריקנים, תחליטו אתם אם לחסל את האיום הזה שמאיים על עצם הקיום שלנו'. זו לא הגישה שלי. הגישה שלי אומרת שאם אפשר שאחרים יעשו את זה או שלא יצטרכו לעשות את זה בכלל, מה טוב, אבל אם אין ברירה ואנחנו עם הגב אל הקיר, אנחנו נעשה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להגן על עצמנו".
לצד הוויכוח העקרוני, נחשף בכתבה גם עומק הקרע וחוסר האמון בין ראש הממשלה לשעבר אולמרט לשר הביטחון אהוד ברק. שני מקבלי ההחלטות המרכזיים במדינה בין השנים 2006-2009 הטיחו זה בזה ביקורת חסרת תקדים בחריפותה. אולמרט האשים את שר הביטחון בממשלתו בסיכול מבצעים ביטחוניים חשובים מטעמים לא עניינים. "יש שניים שלושה מבצעים שברגע האחרון נסוגונו מהם, לא חשוב הסיבות, היה מי שטרפד אותם, מתוכנו, בגלל כל מיני שיקולים זרים", הצהיר, והוסיף ביחס לברק: "אני הייתי מאוד מעדיף שהאחריות המקיפה לנושאים האלה תהיה בידיים של מישהו אחר, לאו דווקא שלו, ובמידה וחלק מהאחריות נמצאת בידיים שלו, הייתי מעדיף שמי שממונה עליו יהיה מישהו שיודע לדפוק על השולחן ולומר –'עד כאן. זה מה שאנחנו עושים וזה מה שאנחנו לא עושים, אתה תמלא את הוראותיי'. ונדמה לי שזה לא המצב".
ברק מצדו הטיח בראש הממשלה לשעבר דברים חמורים לא פחות: "כשאולמרט עוסק בענייני מדינה בכלל ובפרט בעניינים שקשורים להפעלת כוח, הוא דורש השגחה ופיקוח וחשוב מאוד שיהיו לידו אנשים שיבטיחו שבכל מצב כאשר דברים נשקלים, הם נשקלים גם באחריות ובעיקר, כמו שהפנה אותנו השופט וינוגרד, בסוף מעשה במחשבה תחילה".
תחקיר: אמיר תיבון ואירית לכטר.
>> עובדה בשטח: תמונות בלעדיות מאחורי הקלעים של כתבת "תיק איראן נפתח"
עובדה, ימי שני, ב-21:00