"מה אתם הייתם עושים" חוזרת הערב בעונה חדשה וכמו תמיד בוחנת סיטואציות המעמידות את עובר האורח במצבים לא קלים. הערב תשודר סצינה ובה גבר עיוור המגיע אל בית קפה ביחד עם בתו ועם כלב הנחייה שלו, מתבקש לעזוב את המקום על ידי מנהל המשמרת במקום. בין השניים מתחילים חילופי דברים, כשהנוכחים בבית הקפה מגיבים כל אחד בדרכו למתרחש מולם.
מנהל המשמרת (השחקן) דורש בתוקף מהאדם העיוור לעזוב את המקום, בשל מה שהוא מכנה "נסיבות תברואתיות". במהלך הסיטואציה, המבויימת כאמור, נקלעו למקום קציני משטרה שבחרו שלא להתערב במתרחש, זאת על אף שמדובר בעבירה על החוק. חיים הצופה מחדר הבקרה, ממתין לראות האם ומתי יחליטו השוטרים לפעול כנגד העוולה המתרחשת לנגד עיניהם.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה, כי "הטענה בפנייתכם לפיה קציני המשטרה לא התערבו בנעשה אינה נכונה בעליל, ומצפייה בקטע המצולם נראים ונשמעים בבירור שניים מהקצינים ניגשים למי שנחזה להיות בעל המקום ומעירים לו על התנהלותו. ראוי להדגיש כי לשוטר אין סמכות אכיפה כלפי בית עסק בכל הנוגע לסוגיית אפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה".
"אף אחד לא ייבש אותי"
לפני שנה וחצי השתתפו איתם ישראלי וכלב הנחייה שלו וולטר בעונה הרביעית של "האח הגדול". ישראלי, שלקה במחלת עיניים בגיל צעיר והוא עיוור לחלוטין מזה שש שנים, הציב מראה בפני החברה הישראלית על התייחסותה לבעלי מוגבלויות, אבל בו זמנית גם תרם לשיפור המודעות אל אוכלוסיה זו. גם הוא, כמו השחקן המשתתף ב"מה אתם הייתם עושים" (עיוור גם הוא, מ.א), נקלע לא פעם לסיטואציות דומות.
"היו בתי קפה שלא הסכימו לתת לי להיכנס או שאמרו 'תחכה, אני בודק עם האחראי משמרת'. הם כנראה לא יודעים את החוק", מסביר ישראלי בביטחון, "בחניונים וקניונים זה הכי קשה. השומר לא מבין מה זה כלב נחייה, הוא לא מבין מה זה עיוור. מבחינתו אם אני הולך ומתפקד אז אני לא עיוור. בבתי קפה יש אישור מיוחד לאנשים עם כלבי נחייה. יש מלצריות שמבקשות לבדוק קודם - אני אומר 'אני נכנס. זה שאת לא יודעת את החוק זה לא בעיה שלי. את לא תייבשי אותי'".
למרות שאיתם עצמו מורגל בסיטואציה, מי שמתקשה יותר להתרגל לאטימות מסוג זה הם החברים או קרובי המשפחה המגיעים איתו למקומות האלה: "לאנשים שבאים איתי יותר קשה", הוא מודה וגם מסביר: "הם גם יוצרים קשר עין עם הבנאדם אז לא נעים לו.. אם אני בא עם מישהו אז אני לא מוכן לחכות ונכנס".
ישראלי מספר על מצב דומה שקרה לו דווקא ביום ההולדת שלו. "חבר הזמיו אותי לבית קפה בנמל תל אביב. הוא בדק מראש ואפילו הגיע פיזית. הגענו לבית הקפה ואחראית המשמרת התחילה לעשות בעיות וצעקות. בגלל שזה יום ההולדת שלי הוא החליט שהוא לא מוכן לוותר".
"אני יודע את החוק"
הסיפור לא נגמר שם. "החבר שלי העלה את הסיפור לפייסבוק ויותר מ-150 איש שיתפו אותו בעמוד שלהם. התקשרו עיתונאים ומתחנות רדיו - וזה עוד היה לפני תקופת האח הגדול".
לתקרית המבישה היה סוף טוב. "הבעלים של המקום, שהיה בחו"ל כשהכל קרה, חזר לארץ, התקשר וביקש סליחה. אני פשוט לא רציתי שדברים כאלה יקרו עוד פעם. הוא עצמו, יש לו אישה בעלת מוגבלות והוא כבר הפגין פעם מול מסעדה אחרת, ואז זה קרה אצלו".
השכיחות של מקרים מסוג זה עולה בייחוד בקניונים. "נכנסתי פעם לקניון והשומר רדף אחריי והזמין משטרה. המוכר מהחנות שנכנסתי אליה ממש כעס עליו ועזר לי. יש אנשים בורים שעושים משהו שהוא לא נכון. אני יודע שיש חוק ומה מותר, ואני גם משתדל שלא להיכנס למאפיות עם וולטר. מעדיף לקשור אותו רגע בחוץ ומבקש מהעובד שיביא לי את מה שאני רוצה. אותו דבר לגבי מסעדות – אני לא עושה דווקא. אם מישהו אלרגי לכלבים או מפחד מהכלב. אין לי בעיה. אבל אם המארחת אומרת לי לשבת בחוץ – למה מי את?!
הרגשת בשינוי ביחס כלפיך וכלפי אוכלוסיית העיוורים בעקבות "האח הגדול"?
"אנשים התלהבו מוולטר אז מקבלים אותו. ארבע מלצריות עם קערות מים רצות אליו. בתקופה של האח המודעות היתה מאוד חזקה. כל כלב נחייה נהיה וולטר".
לדעתו של איתם, הפתרון לבעיה הוא פשוט: "אם הבעלים של המקום שאשתו גם היא נכה היה מסביר לעובדים שלו זה לא היה קורה. אם בעלי העסקים יהיו אחראים מספיק כדי ללמד את העובדים את הנהלים, אז סיטואציות כאלה לא יקרו. תמיד אומרים שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. ככה זה גם אצל בעלי עסקים. אתם פוגעים בציבור שבא בסך הכל ליהנות".
מה אתם הייתם עושים, הערב, שני, 21:10