נורית הלוי-זך חטופים (צילום: ורד אדיר)
שחקנים מפורסמים מעודדים צפייה אך מדגישים את הבדיה. מילי אביטל, מתוך הסדרה חטופים|צילום: ורד אדיר

בתהליך היצירה הטלוויזיונית דרושות החלטות בשלושה היבטים: אתיקה, אסתטיקה וטכניקה.

אתיקה: נושא החטופים והשבויים, מעורר דילמה אתית של השבוי ויחס החברה אליו: קדושת החיים מול קדושת המוות – להילחם עד הכדור האחרון (טרומפלדור, מצדה, אורי אילן) או לבחור בחיים במחיר גינוי חברתי (גוש-עציון, ניצנים, מאיר מאור מוזס). זאת בחירה דרמטית. הטיפול הטלוויזיוני בנושא זה מחייב רגישות אתית והתחשבות בגיבורים, במעורבים באירועי שבי קודמים ובצופים.

לז'אנר העלילתי יתרון על פני הדוקומנטרי: אין צורך להתחשב בשיקולים אתיים כמו פגיעה ברגשותיהם של המרואיינים או במידת נכונותם להיחשף.  

 אסתטיקה: באיזו צורה עדיף ליוצר להציג דילמות אתיות אלה? האם לבחור בז'אנר העלילתי, כמו גידי רף, במאי "חטופים" או בז'אנר הדוקומנטרי (תיעודי), כמו אורן אהרוני בסרט "שבויים"?

יתרונו של הז'אנר העלילתי שהוא מאפשר לביים סצנות שהתרחשו בעבר או בשטח האויב, להציג מצבים אינטימיים ועוד. לדברי התסריטאי מוטי לרנר (1999) דמויות פיקטיביות עשויות לחשוף אמת עמוקה יותר מהמציאות עצמה. הז'אנר הדוקומנטרי עדיף על העלילתי בכך שהוא משכנע יותר כיוון שהוא מחויב לעושר ולרב משמעות של החיים כפי שהם באמת (Rabiger, 1992) ועדיין, כדברי הבמאי יגאל בורשטיין "מגע הקסם של הממשי מעניק לסרט הדוקומנטארי ערך מוסף" (2005,31).

ד
ד"ר אמיר הר-גיל|צילום: שלמה אברהמוב
טכניקה :מה הם האמצעים הקולנועיים שבחר הבמאי?

במאי עלילתי נוטה בהליך ההפקה לדבר, לפקד ולתת הוראות לעומתו הבמאי הדוקומנטרי בעיקר מקשיב ומתבונן. בעת הצפייה בז'אנר העלילתי הכל ברור, גלוי וקל להבנה, בעוד שבדוקומנטרי זו צפייה אקטיבית, הצופה נדרש 'לעבוד', למשל לדמיין סיטואציות של עינויים עליהם מספרים המרואיינים.

הסרט הדוקומנטרי "שבויים" מבוסס בעיקרו על ראיונות עם שבויים המוכנים להיחשף. המבנה הדרמטי שלו הוא מבנה שכיח המחולק לנושאים בסדר כרונולוגי. המבנה הדרמטי של "חטופים" מזכיר במידה רבה את הסרט "צייד הצבאים": שלושה שהיו בשבי, אחד חוזר בארון, השני - חלש פיזית ונפשית חוזר לאישה חלשה והשלישי מנסה לחזור לחיים; אחת הנשים יולדת בן לשבוי ואחרת מוכנה להתנחם בזרועותיו של אחר.

העלילה של "חטופים" כרונולוגית וגדושה בפלשבקים. השחקנים מפורסמים, דבר שמעודד צפייה אך מדגיש את הבדיה. בהנחה שתפקידו של יוצר הוא לגרום לצופה להרהר על חייו מחדש (Zavattini, 1954) הסרט הדוקומנטרי "שבויים" אמין יותר ולכן מעורר יותר מחשבה וביקורת. לעומתו, בהנחה שהמטרה של הסדרה "חטופים" היא בידור ורייטינג, הרי שהבחירה בז'אנר העלילתי הייתה נכונה.

מאת ד"ר אמיר הר-גיל, במאי סרטים דוקומנטריים, בית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה

לכל הטורים של "פאנל חטופים"

לאתר הרשמי של חטופים - בואו לגלות מה קרה ב-17 השנים שעברו

לצפיה בפרק הרביעי במלואו

לצפייה בסרט שבויים