אז נכון שהסיפור הוא, כמו בחיים, סביב הגברים, אבל אם מסתכלים לעומק רואים שהנשים הן הסיפור האמיתי. כמו במציאות, מי שמנהל את הקרבות ומי שמנהל את הפוליטיקה ומי שמנהל את התקשורת ומי שמחליט מה חשוב ומה לא הם הגברים, אבל בסוף, את מחיר ההחלטות שעושים הגברים משלמות הנשים ויותר מכל בפרק הזה בלט סיפורה של נורית הלוי-זך.
נורית הלוי-זך עשתה את הלא יעשה. היא הפסיקה לחכות. ולא סתם הפסיקה לחכות, היא התחתנה עם האח של החבר שלה שנחטף. על כך אין מחילה מצד החברה הישראלית. זוהי בגידה בנורמות החברתיות הבסיסיות ביותר על פיהן תפקידה של האישה הוא לחכות לבעל בטוב וברע.
העובדה שהיא הפסיקה להיות "האשה הצופה בחלון" והחליטה להמשיך בחייה מזכה אותה בתואר "בוגדת במדינה שלמה" שנמרחת על כותרת בעיתון נפוץ. באותו עיתון, בו מתוארת החתונה שלה עם אחיו של השבוי, הכותרת מבהירה מהי התגובה החברתית למעשה שלה. לא משנה שחלפו ארבע שנים, לא משנה שלא ברור כמה זמן עליה עוד להמשיך ולחכות. התפיסה החברתית (גם של השובים, שדואגים להראות את העיתון לאורי כדי לשבור אותו פסיכולוגית) היא שאם נורית המשיכה בחייה, זו למעשה בגידה, לא רק בשבוי, אלא במדינה שלמה.
נורית מקבלת את דין התנועה ואת העובדה שהיא למעשה בגדה בצו המוסרי האומר שעליה להקפיא את חייה עד לשובו של השבוי הביתה. עצם העובדה שהיא מוכנה, בעקבות דרישת הפסיכולוג הצבאי, להעמיד פנים שהיא חיכתה לאורי, מצביעה על כך שגם היא וגם בעלה יקי, אחיו של אורי, מאמינים שמה שעשו היה מעשה שלא יסלח ובגידה באח. לא משנה העובדה שברגע שהיא מסתירה את נישואיה ועוברת לגור עם אורי יש כאן בגידה בבעלה כדין, זה עדיין נחשב כמוסרי יותר מהמעשה שהם עשו. הסתרת הנשואים נתפסת כהכרח, כדרך להגן על השבוי ועל טובתו שעומדת מעל טובת כולם- טובת אחיו וטובתה. לספר לאורי שאמו נפטרה אפשר, הדבר קשה, אך הוא יתמודד איתו. לספר לו שחברתו נישאה לאחיו, זה בל יסלח.
אז נכון שאצלנו לא שורפים אלמנות כשהבעל נפטר, אבל יש לנו דרכים אחרות להוקיע אותן ולנדות אותן חברתית. כך ניתן לראות את ההתנכרות של חמיה של נורית אליה ואל בעלה. כך גם מתנכרת אליה דווקא מי שהיתה אמורה להיות היחידה שיכולה להבין מה שעובר עליה- טליה.
טליה, בניגוד לנורית, מייצגת כאן את הדמות המוסרית, שפעלה בהתאם לצפיות החברתיות וחיכתה לבעלה עד שובו. יתכן שגם טליה היתה מעוניינת להמשיך בחייה, אבל זה מחיר חברתי שהיא לא תרשה לעצמה לשקול. נורית במובן זה מפחידה את טליה, היא מבטאת אפשרות שטליה לא מוכנה להודות בקיומה.
להתנהגות בהתאם לצפיות החברתיות יש מחיר בדיוק כמו שלהתנהגות מנוגדת לצפיות החברתיות יש מחיר. כבר בפרקים הללו התחלנו לראות את המחירים אותן משלמות כל הנשים: טליה, בוויתור על הרצונות שלה ועל הקול הפנימי שלה; יעל, אחותו של עמיאל שנתקעת בעבר ומתנחמת בהזיות ודנה, בתה של טליה שבורחת להתנהגות מרדנית כדרך להתריס כנגד הנורמות החברתיות המצופות ממנה. כך או אחרת, בסופו של יום, הנשים הן אלה שתשלמנה את מלוא המחיר.
ד"ר אביטל לאופר, סגנית ומ"מ ראש עיריית נתניה ומרצה בכירה לסוציולוגיה במכללה האקדמית נתניה
לכל הטורים של "פאנל חטופים"
לאתר הרשמי של חטופים - בואו לגלות מה קרה ב-17 השנים שעברו