טליה וחצב קליין חטופים (תמונת AVI: mako)
מסתיר את פחדיו מהוריו. חצב וטליה קליין|תמונת AVI: mako

בפרק האחרון ראינו, בין היתר, את חצב מתאמן עם חבריו לגיבוש שלדג למרות שמספר להם שעוד לא קיבל צו ראשון. כשהוא חוזר הביתה, מחכה לו צו שהוא מחביא בחדרו (יחד עם עוד שני צווים קודמים). טליה מספרת לו כמה היא ונמרוד גאים בו על כך שאינו משתמט והולך לקרבי.

 מה משמעות התופעה מבחינה פסיכולוגית? מה גורם לנער להסתיר את חששותיו ופחדיו מהוריו, שאמורים להיות הדמויות התומכות והקרובות לו ביותר? מה ההשלכות לשמחתנו, כהורים, על הישגיו של הילד ואיזה מסר אנו מעבירים לו יחד עם אותה שמחה וגאווה על הישגיו?

 נדמה שהגאווה של הוריו על ההישג שלא הושג מסבירה היטב את הצורך שלו להחביא את צווי הגיוס: אם הוריו גאים בו על כך שאינו משתמט ועל כך שלכאורה הוא מתגייס לקרבי, כיצד היו מגיבים להשתמטותו? סביר להניח שבבושה. לכן, חצב מבחינתו עשה את המעשה הנכון. כדי לזכות באהבת הוריו, הוא צריך לרצות אותם ואם אינו יכול אז להסתיר ולהעמיד פנים.

בדיוק בשבוע שעבר למדנו על התנאים שראה הפסיכולוג קארל רוג'רס כהכרחיים להצלחת טיפול פסיכולוגי. הבולט שבהם – יחס חיובי בלתי מותנה של המטפל למטופל, יחס שנועד לשמש חוויה מתקנת להערכה חיובית מותנית שקיבל המטופל מהוריו. קשה לנו כהורים להסתיר את השמחה והגאווה על ציון גבוה של ילדינו ואת האכזבה מציון נמוך. המסר: אנחנו אוהבים אותך בתנאי שתעמוד בתנאים מסוימים. האהבה שלנו תלויה בדבר. אם לא תעמוד בתנאים ותביא ציונים גבוהים, נעזור לך לעמוד בתנאים שלנו. נהייה לצדך. ניקח לך מורה פרטי כדי שתעמוד בתנאים שלנו.

אין תמונה
ד"ר גידי רובינשטיין

 טיפול פסיכולוגי הוא ניסיון להעניק למטופל חוויה מתקנת של מה שעוללנו לילדינו מתוך הכוונות הטובות ביותר. אלא שכולנו יודעים לאן מובילות הכוונות ביותר. הוריו של חצב אינם הורים מזניחים. נהפוך הוא. הם הורים דואגים. השאלה למי? האם הלחץ הסמוי, והפחות סמוי, להתגייס ליחידה קרבית הוא צורך של חצב או של הוריו? מן הסתם, אילו היה זה צורך של חצב, הוא לא היה פוחד וגרוע מכך, מסתיר את פחדיו מהוריו, שאמורים לעמוד לצידו, או מאחוריו, ולתמוך בו בכל מצב. לא רק אם יהיה חייל קרבי.

 התנהגותו של חצב היא התנהגות מסתגלת לאהבה על תנאי שקיבל מהוריו. היא מהווה מקרה פרטי של תופעה רחבה יותר, אשר במסגרתה אנו רואים הורים שמנסים להאיץ את התפתחות ילדיהם, ללמדם לקרוא לפני התחלת לימודיהם בביה"ס, להתפאר בילדיהם ובניסוח כללי יותר, לגדל את ילדיהם לפי צורכיהם ולא לפי צורכי הילד. יש שיאמרו – לגדל את הילד כעוד אחד מסמלי הסטאטוס. כך אנו רואים בחורים ובחורות משתחררים מהצבא ופונים לייעוץ בבחירת מקצוע, כי אינם יודעים מה מתאים להם, כי לא ידעו מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים. חלומו של כל ילד, גם אם אינו מתגשם. החלום נגזל כי אימא ו/או אבא רוצים או צריכים משהו אחר ואני מתאים את עצמי לציפיותיהם שמא אאבד את אהבתם. בדיוק כפי שחצב הסתיר את הפחדים והחביא את הצווים מפני הוריו. החביא ולא השמיד. כל מה שנותר לקוות הוא שהוריו ימצאו אותם ויקבלו אותו גם בלי שיתגייס ליחידה קרבית. יש מספיק נערים שרוצים, ולא מפחדים, להתגייס ליחידה קרבית. חלקם, אגב, מגיע לטיפול בגלל בעיות אחרות, אך על כך אולי גם בטור אחר.

 ד"ר גידי רובינשטיין הוא פסיכותראפיסט ומרצה בכיר לפסיכולוגיה במכללה האקדמית נתניה

לכל הטורים של "פאנל חטופים"

לאתר הרשמי של חטופים - בואו לגלות מה קרה ב-17 השנים שעברו

לצפייה בפרקים המלאים