מוקד המחקר העיקרי של הפסיכולוגיה היה מאז ומתמיד הפתולוגיה- כלומר, החולי הנפשי של האדם והגורמים לו. אולם, משנות השמונים ובעיקר מאז טבע מרטין זליגמן את המונח "פסיכולוגיה חיובית" התרחב המחקר הפסיכולוגי והחל לבחון מהם הגורמים המאפשרים לאדם לתפקד באופן יעיל ובריא למרות קשיים אובייקטיביים שאמורים היו לגרום לו לחולי נפשי. בשנות התשעים צעד המחקר הפסיכולוגי צעד נוסף קדימה עם פיתוחו של המושג "צמיחה פוסט טראומטית" (posttraumatic growth) אותו טבעו החוקרים טדשי וקלהון.
על פי טדשי וקלהון, צמיחה פוסט טראומטית מתרחשת כאשר האדם חווה טראומה משמעותית המזעזעת את עולמו. בעקבות הטראומה חל שינוי בתפיסות האדם את עולמו ואת עצמו, שינוי המוביל את האדם לתפקוד פסיכולוגי טוב יותר. החוקרים מצאו כי השינויים לטובה משתקפים בשלושה תחומים עיקריים: פילוסופית החיים, תפיסת העצמי, ויחסים בין אישיים.
על פי מחקרים, האירוע הטראומטי גורם לאדם להיות מודע לשבריריות החיים. כמו בכל דבר, ככל שהוא שברירי ויקר המציאות יותר, כך הוא הופך להיות יותר חשוב עבורנו. החיים הופכים להיות לא מובנים מאליהם והאדם בוחר איך לחיות את חייו ובמה להשקיע את זמנו. האדם מרגיש שהוא עכשיו חי את חייו בצורה מודעת ומשמעותית יותר. בנוסף, פעמים רבות, אדם המתמודד עם אירוע טראומטי מגלה לאחר זמן שהוא בעל כוחות ויכולות אליהן הוא לא היה מודע. פתאום, לאחר שתקופת ההתמודדות הקשה נגמרת, הוא יגלה אדם חדש, אדם חזק יותר ובעל יכולות. לפעמים הוא גם יגלה תחומי עניין חדשים ויבחר דרך חדשה לחייו.
השינוי המשמעותי ביותר שבדרך כלל מדווח על ידי ניצולי טראומה הוא בקשר שלהם עם אנשים קרובים. ניצולי טראומה מדווחים שהאירוע שהם חוו גרם להם להיות רגישים יותר לאנשים בכלל ולסבל אנושי בפרט. כתוצאה מכך אנשים מדווחים על קירבה רבה יותר לבן הזוג ולמשפחה. הם לומדים להשקיע יותר זמן בקשרים אנושיים ומבינים שאלו הם הדברים הגורמים לחייהם להיות בעלי משמעות.
מכל הדברים הללו ניתן ללמוד כי צמיחה פוסט טראומטית משמעותה שהאירוע הטראומטי הוביל את האדם לחיות את חייו בצורה מלאה יותר. הוא משקיע בדברים החשובים לו, חי חיים רוחניים יותר, מקבל את הדברים בפרופורציה המתאימה, ושומר על קשרים עמוקים עם אנשים הקרובים אליו. הצמיחה היא שינוי פנימי המוביל להרחבה והתפתחות של היכולת הקוגניטיבית-רגשית של הניצול להבין את עצמו ואת העולם סביבו- להיות, מה שטדשי וקלהון מכנים, בעל תובנה (wisdom) רבה יותר.
צמיחה פוסט טראומטית לא קורת מיד, היא גם לא מתרחשת אצל כל אחד. למעשה, בעוד שפוסט טראומה- כלומר, התגובה השלילית לטראומה, מתרחשת בו זמנית עם הטראומה, צמיחה פוסט טראומטית תתרחש רק כאשר יחלוף מספיק זמן מהאירוע הקשה (המחקרים מדברים על תהליך של בין שלושה חודשים לשנה מאז האירוע). האדם לא מתכנן את הצמיחה הפוסט טראומטית, אבל יום אחד הוא מגלה שהוא אדם חכם יותר, מסופק יותר, וחי את החיים בצורה מלאה יותר. פתאום כששואלים אותו הוא אומר שהטראומה היתה קשה, אבל היו לה גם השלכות חיוביות להן הוא לא ציפה. למעשה, צמיחה פוסט טראומטית בדרך כלל מפתיעה את האדם.
צמיחה פוסט טראומטית היא שינוי לטובה. אבל יש לזכור כי אף מחקר לא מצא עד היום שצמיחה פוסט טראומטית מוחקת את הטראומה. לכל היותר הצמיחה מתרחשת בד בבד עם ההשלכות השליליות של הטראומה. עם זאת, העובדה שלאירועים קשים יכולים להיות, לצד ההשלכות השליליות, גם השלכות חיוביות, מצביעה יותר מהכל כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על הנפש האנושית.
ד"ר אביטל לאופר, סגנית ומ"מ ראש עיריית נתניה ומרצה בכירה לסוציולוגיה במכללה האקדמית נתניה
לכל הטורים של "פאנל חטופים"
לאתר הרשמי של חטופים - בואו לגלות מה קרה ב-17 השנים שעברו