אנה יודובסקי הולכת ומסתבכת. העוזרת האישית למנכ"ל "סטרימייז" המנוח, שחשודה בביצוע הפיגוע הכימי שהרג אותו, טוענת שוב ושוב שהיא בסך הכל אמא מודאגת לבן חולה שמנסה להשיג את הכסף הדרוש למען ניתוח חשוב שיציל את מאור עיניו. אלא שהשב"כ לא לגמרי קונה את זה, וככל שהעונה מתקדמת אנה מוצאת את עצמה עמוק יותר בתוך הבוץ, עד כדי כך שהיא ומשפחתה נמצאים בסכנה של ממש.
אם תשאלו את לנה פרייפלד, השחקנית המוכשרת שמגלמת אותה ב"כפולים" (פרק כפול הערב, חמישי, אחרי החדשות, ערוץ 12), יש סיבה טובה שהצופים מזדהים עם אנה על אף שלא ברור בשלב זה האם היא עומדת מאחורי הפיגוע או לא. "זאת אמא שמוכנה להקריב את חייה למען הבן שלה. אין לה כוונות רעות או זדוניות. לפעמים אנחנו נאלצים לעשות כל מיני דברים למען המטרה שמולנו", היא מסבירה, "זה עניין של חיים ומוות. מאמינה שכל אמא תעשה את זה".
"לאנה יש מראה תמים, נקי, הכי 'רוסיה מבית טוב', אבל מבפנים היא חתולת רחוב, הכי ג'דאית שיש. אני קצת דומה לה", מודה פרייפלד, "מצד אחד המראה שלי הוא מאוד תמים, חמוד ונחמד, אבל אני הכי מופרעת שיש".
איך זה מתבטא?
"אני דרומית, גדלתי בבאר שבע. אני בן אדם מאוד חם, עממי, והרבה פעמים בליהוקים זה מתנגש עם המראה שלי. לעומת זאת, למדתי בלט וכן יש לי את הצד הסובייטי הזה. אלה שני עולמות שונים שמתפוצצים אחד לתוך השני".
המתח הורג אתכם? עוד על "כפולים" בדף הפייסבוק של התוכנית
פרייפלד (35) נולדה באוקראינה וכשהייתה בת ארבע עלתה ארצה עם הוריה. מגיל צעיר מימשה את הכישרון הגדול שלה לריקוד. במשך שנים רקדה בלהקות הנחשבות בישראל, "בת-דור" ו"קמע", עד שבגיל 27 הבינה שאולי הגיע הזמן לעשות שינוי בקריירה. "בשביל רקדנים, 27 זה גיל יחסית מאוחר", היא מספרת, "אני רוצה להישאר כל החיים שלי על הבמה ולא להפוך למורה או לכוריאוגרפית, שזה המסלול של רקדנים שמפסיקים לרקוד. עולם התיאטרון והמשחק נראה לי מרתק ותמיד בלהקה הייתי מקבלת דמויות דרמטיות מאוד שלא נשענות רק על טכניקה, אלא הייתי צריכה לתת גם ערך מוסף דרמטי ומשחקי".
"התערבתי עם עצמי: אעשה אודישן ליורם לוינשטיין ואם אתקבל, אלך ללמוד משחק. אם לא, אשאר בריקוד עד שהגוף שלי לא יוכל יותר. התקבלתי לבית הספר. גרתי אז בבאר שבע ואפילו לא עברתי לתל אביב. חשבתי שיעיפו אותי באמצע שנה א' או בסוף השנה הראשונה. אלא ששנה א' נגמרה בהצלחה, סיימתי גם את שנה ב' ופתאום קיבלתי פידבקים חיוביים והתחיל להצליח לי. באמצע שנה ג' נכנסתי לתיאטרון גשר, שזה משהו שאפילו לא העזתי לחלום עליו בתור סטודנטית למשחק. תפקיד ראשי בגשר נראה לי גם עכשיו סוריאליסטי לגמרי. היה לי מזל. מישהו שם למעלה אמר: לנה, זה המסלול שלך, זאת הדרך שלך".
מדגדג לך לפעמים לחזור לרקוד?
"מאוד. בשנתיים-שלוש הראשונות לא הייתי מסוגלת ללכת להופעות מחול, גם לא כאלה של הלהקה שרקדתי בה, למרות שיש לי שם מלא חברים שעושים דברים מדהימים. אפילו באינסטגרם לא יכולתי לראות את זה, כי כאב לי. זה בדם שלי. בהפקות שאני עושה בתיאטרון אני תמיד מנסה לשלב גם תנועה וריקוד, אלה כלים עוצמתיים מאוד שאני משתדלת לנצל אותם".
"חשבתי, איך אתחבר לדמות הזאת אם אין לי ילד?"
עבור פרייפלד, שחקנית תיאטרון מוערכת, זו הפעם הראשונה שהיא משחקת בתפקיד ראשי בטלוויזיה. "זה מלחיץ מאוד. בצילומים הרגשתי את הלחץ והאחריות להוכיח שאני ראויה ושזה מגיע לי, אבל הבמאי עודד רז והצוות נתנו לי תחושה נוחה. אני תמיד מזכירה לעצמי שאף אחד לא עשה לי טובה ואמר, 'טוב, היא חמודה, ניתן לה את התפקיד'. עבדתי קשה כמו חמור והרווחתי את זה. אני שמחה לחוות עכשיו את הפידבקים המטורפים מחברים ומהצופים, מנסה לספוג את כל הטוב הזה ואת ההתרגשות שיש באוויר סביב הסדרה".
"בהתחלה זה היה נראה לי גדול עליי, לקבל תפקיד כזה גדול בפעם הראשונה ושייסמכו עליי. לפני האודישן לדמות של אנה חשבתי - אני לא אמא, שזה פקטור מאוד גדול. איך אתחבר לדמות אם אין לי ילד? כשאת הופכת לאמא העוצמות נהיות אחרות. את מוכנה להקריב הכל בשביל הבן שלך, זה מטורף".
"במשך השישי-שבת ישבתי עשר שעות על האודישן, פירקתי את הטקסט וניסיתי למצוא את נקודות החיבור שלי לאנה. אמא ואבא שלי הם האנשים הכי יקרים לי ורק מהמחשבה שמשהו יקרה להם הדם עולה לי לראש והקול מתחיל לרעוד. אני באמת מוכנה לעשות הכל למען האנשים שאני אוהבת, ולא כקלישאה".
איך היה המפגש עם הקאסט בצילומים?
"זו הפעם הראשונה שהייתי על סט כזה גדול עם מלא איי-ליסטים. הכרתי את מיקי לאון וגיא דמידוב שהם כמו בית בשבילי, אנחנו חברים מתיאטרון גשר. מיקי היה איתי תמיד על הסט, פירגן לי ונתן לי ביטחון. גיליתי אנשים מהממים כמו אוהד קנולר, רומי אבולעפיה ושני אביב שהפכנו לחברות אחרי הצילומים. על טלי שרון גדלתי בתור נערה ופתאום מצאתי את עצמי ביחד איתה על הסט. את מגלה שכולנו בני אדם".
