אחת הדמויות העונה ב"כפולים" שכבשה אותנו ברגע אחד וסחפה אותנו לתוך מסע רווי תהפוכות וטלטלות רגשיות, זאת בוודאי קורין עבדי. מי שמשחקת אותה בכישרון רב היא שני אביב, אותה פגשנו לראשונה ב"להיות איתה" כמירב דהרי. אמיצה, עקשנית, מתוחכמת - קורין תעשה כל מה שצריך כדי לסייע לאחיה דידייה שהסתבך, גם אם זה אומר לעבור על החוק ולהפוך לאחת הנשים המבוקשות בישראל.

"אני חושבת שבאופי שלה היא לא אחת שנוהגת ללכת כל כך רחוק, אבל בסיטואציה הזאת המטרה מקדשת את האמצעים מבחינתה. לכן היא פועלת כל כך בנחישות לטובת אח שלה", מסבירה אביב, "המבנה המשפחתי אצל יהודים צרפתיים שבטי יותר מהמבנה כאן בישראל. אלה משפחות שחיות בגולה ולרוב הן הרבה יותר קהילתיות ומחוברות. התא המשפחתי קרוב יותר, ויש לזה גם חסרונות".

"חשיבה ביקורתית, כמו זו שיש לקורין, יכולה להתקבל לפעמים בצורה לא יפה, כמו גם העובדה שהיא מקבלת את אח שלה", אומרת אביב, "קורין התחברה מאוד למנטליות הישראליות ובגלל זה אוטומטית היא הפכה מהר מאוד מעולה חדשה למישהי שלגמרי מבינה מה קורה פה ואיך ההוויה הישראלית פועלת".

היית מסוגלת לפעול כך למען מישהו קרוב שאת אוהבת?
"מקווה שלא אעמוד בכזה מבחן ובסיטואציות קשות כאלה. יש קווים מקבילים ביני לבין קורין. שתינו יכולות לראות מטרה ולרוץ אליה. בסיטואציות מסויימות המטרות מקדשות את האמצעים ולפעמים זה כשר אבל מסריח".

העונה מתקרבת לסיום ועדיין לא ברור האם קורין באמת חפה מפשע.
"כשחקנית יש פה קונפליקט מאוד קשה - כמה את מראה וכמה את מסתירה. המפתח לפצח את הדבר הזה זה בעיקר להישאר נאמנה לדמות ולדעת להסתכל עליה מבחוץ. שהדמות לא תשרת אותך, אלא שאת תשרתי את הדמות. ברגע שאת פחות חושבת על מה הקהל רואה ומרגיש אלא מתמקדת בדמות ועושה את העבודה שלך במלואה, זה עובר יותר טוב. היו לנו עוזרי תסריט מדהימים ובמאי מדהים, עודד רז, שתמיד ידעו להשאיר אותנו על הטיימליין".

שני אביב ב
"בסיטואציות מסויימות המטרת מקדשת את האמצעים. לפעמים זה כשר אבל מסריח". שני אביב ב"כפולים"|צילום: מתוך "כפולים 3", קשת 12

המתח הורג אתכם? עוד על "כפולים" בדף הפייסבוק של התוכנית

הוריה של אביב עלו לישראל מצרפת בשנות השמונים, וכן - הצרפתית שלה היא לגמרי מהבית. "לא אגיד שזה היה קל. זאת שפת האם שלי, אבל אני לא רגילה לשחק בשפה הזו", מודה אביב, "את ההוויה היום-יומית שלי אני חווה פה בישראל - הטונציות שאני שומעת, החוויות שאני עוברת, זה מה שמעצב אותי כשחקנית".

"ביקשתי המון עזרה מאבא שלי כדי שיגיד לי איך זה נשמע לו באוזן", נזכרת אביב, "הביאו קואצ'רית מקסימה שעברה איתי על הטקסטים ווידאה שאין הגייה חורגת. הייתי שולחת הודעות קוליות לזאק פקיאל, השחקן שמשחק את אח שלי בסדרה, ושואלת - מה אתה אומר, זה נשמע בסדר? צרפתית זו שפה מאוד עשירה, את יכולה להגיד את אותו המשפט בכמה צורות שונות. היה לנו נורא חשוב לדייק את הסלנג".

את זוכרת את האודישן שעשית לסדרה?
"עשיתי אודישן בזום בגלל שזו הייתה תקופת הקורונה. כשעליתי מול המלהקת והבמאי זו הייתה חוויה סוריאליסטית, לא ידעתי מה רואים ומה לא רואים ואיך שומעים אותי. כשניתקתי את הזום אמרתי - טוב, זה לא שלי. לא משנה. נקסט. התלהבתי מהפרויקט ורציתי כל כך לעשות את זה, אבל לשחקנים צריכה להיות היכולת לשגר ולשכוח אחרת את כל היום מתעסקת בזה. אחר כך עשו אודישנים לאח ולאחות שלי בסדרה, והייתי בכל האודישנים האלה. לא אמרו לי שהתפקיד שלי עד שסגרו את הקאסט - נלחצתי, ניסיתי להבין איפה אני עומדת. שמחתי מאוד כשקיבלתי את התפקיד, אבל ידעתי גם שיש לפניי המון עבודה. זאת הייתה שמחה מרוסנת".

שני אביב (צילום: עומר שטיין)
"זאת שפת האם שלי, אבל אני לא רגילה לשחק בשפה הזו". שני אביב|צילום: עומר שטיין

"הבמאי נותן הוראות בימוי ואני בצד, מקיאה על המדרכה"

במסגרת הצילומים טסה אביב לקפריסין ביחד עם חבריה לקאסט. ימי הצילום היו כל כך ארוכים, שבקושי היה לה זמן ליהנות מהעיר. "הימים היו אינטנסיביים ועמוסים, לא היה זמן לקרוע את העיר. כשמצלמים בחוץ לארץ כל דקה נורא יקרה. הייתי צריכה להיות מרוכזת נורא, בלילה לא יכולתי ללכת לישון מאוחר מדי כי קמתי בחמש בבוקר. צריך למצוא את האיזון הזה וזה נורא קשה. היה גם נורא חם, 40 מעלות, כל היום עם בקבוקי מים וקרח, דואגים שאף אחד לא יתייבש".

מנת שווארמה אחת כמעט שיבשה יום צילומים שלם. "ביום האחרון חטפתי קלקול קיבה והתייבשתי. בצהריים אכלתי שווארמה וכשהגעתי לצילומי הערב, בסצינה הגדולה שלי שהכי הייתי חרדה ממנה שכללה בכי, היסטריה ומאות ניצבים, מצאתי את עצמי בשירותים, מקיאה. לא יכולתי להפסיק להקיא".

אמרו לי, 'בואי נעצור רגע', אבל אמרתי להם - צריך לצלם את זה. המפיק רץ והביא לי מלחים ששמים בתוך מים. שאלו אותי, 'שני, את בטוחה שאפשר לצלם?'. אמרתי להם - תתרחקו, רק תנו לי לצלם את זה. תוך כדי שהבמאי נותן הוראות בימוי ושואל אותי אם אני בסדר, הלכתי הצידה והקאתי על המדרכה".

חברייך לקאסט תמכו?
"העבודה איתם הייתה מדהימה. זאק ואני מכירים מקודם, עם רומי עבדתי בסדרה אחרת ולנה ואני התחברנו ממש. זה הרגיש ממש כמו בית. לא הייתה עוקצנות על הסט, לא הייתה תחושה לא נעימה, הייתה דינמיקה טובה והרגשתי שכולם שחקנים מקצועיים שבאו לעבוד. למיקי לאון ולי היו המון סצינות ביחד, היה תענוג לעבוד איתו ונוצר בינינו קשר חברי מאוד. נשארתי בקשר עם רוב הקאסט".

במה שונה הסט של "כפולים" מזה של "להיות איתה"?
"זכיתי לשחק בשתי סדרות נורא מצליחות עם אנשים נורא מקצועיים ומוכשרים. יצא לי לעבוד עם האנשים שהכי רציתי לעבוד איתם, בשני קצוות הסקאלה. כשאת מצלמת סדרת מתח את צריכה להיות מרוכזת יותר, את צריכה את השקט שלך. הייתי צריכה לפעמים רגע לבד. ב'להיות איתה' לא קרה שהייתי צריכה לעצור הכל ולהיות רגע בשקט עם עצמי, אבל אני בטוחה שלשחקנים אחרים זה כן קרה. זה הכל פונקציה של התפקיד".