לא היינו צריכים יותר מחמש הדקות הראשונות בפרק הפתיחה של "כפולים", כדי להבין שבעונה הזאת אנחנו לא הולכים לנשום. מרוב מתח, כמובן - לא כמו עובדי חברת ההייטק "סטרימייז" שחגגו את המשתמש ה-100 מיליון במסיבת ענק בקפריסין ונפלו קורבן לפיגוע כימי שבגללו עשרות מהם נחנקו והובהלו לבית החולים.
מי עומד מאחורי הפיגוע הזה ומה הסיבה שרצה לפגוע דווקא בעובדי החברה - את זה נדע רק בהמשך העונה, ובינתיים ביקרנו על סט הצילומים ופגשנו את צוות השחקנים ואת הבמאי עודד רז. "האמת שיש לי חרדת חנק אמיתית ורצינית מאוד", חושפת רומי אבולעפיה שמגלמת את דפנה מישור, מנהלת כוח האדם בחברה שנפצעת בפיגוע, "כשקיבלתי את התסריט קראתי אותו ממש ברגע, זה היה כמו ספר מתח".
"לא יכולתי להפסיק לקרוא", מצטרפת טלי שרון שמגלמת את נרי, מנכ"לית החברה, "יש כל כך הרבה דמויות ועלילות. כל הזמן ניסיתי לקשר - רגע, אולי היא עשתה את זה? אולי הוא? זו פעם ראשונה שאני משחקת בסדרת אקשן. זה שאני יושבת ומדברת איתך כרגע ולא נופלת לפיר של תשע קומות, זה די מדהים. עד עכשיו אני לא מבינה איך לא הביאו פעלולנים במקומי. ממרום גילי, אישה בת 42, היה כואב אבל גם כיף מאוד".
המתח הורג אתכם? עוד על "כפולים" בדף הפייסבוק של התוכנית
אוהד קנולר, או שר החקלאות שימי דקל בשבילכם, נהנה גם כן מכל רגע: "הבנתי שאני רוצה להיות שחקן כשצפיתי בדברים מהז'אנר הזה, כמו 'צוות לעניין', 'סטיב אוסטין' וסרטי פעולה וריגול. שימי דקל זה הגשמת חלום שלי".
עבור מיקי לאון, זו העונה השלישית ב"כפולים" - ועדיין לא להתרגל לימי הצילום הארוכים. "היו לנו כמה צילומי לילה, שזה מתחיל בחמש בערב ומסתיים בשבוע בבוקר", הוא מספר, "לא הייתה לי אפילו סצינה אחת מנוחה. זה ממש קשה". גם העונה לאון יצטרך להתמודד עם הצופים הסקרנים שפונים אליו ברחוב ומבקשים ספויילרים, אבל יש לו פתרון: "אני עושה את הפרצוף המפחיד שלי וזה אוטומטית מרחיק אנשים ברחוב", הוא צוחק.
לנה פרייפלד שמגלמת את אנה, אחת הנשים החשודות בביצוע הפיגוע הכימי, נזכרת בהתרגשות העצומה שאחזה בה כשגילתה כי התקבלה לתפקיד הראשי בסדרה: "עשיתי אודישן בקורונה, זה היה נחמד לצלם בבית, ואז הסוכנת התקשרה אליי וצרחה. אני זוכרת שהייתה לי חזרה עם התסריטאית ואמרתי לה - תקשיבי, לא בקטע של להחמיא ולהתחנף, זה לא נורמלי. אני לא מאמינה שאני פה".
בימוי, צילום ועריכה: אור סיט | מקליט: איתן ברוך | הפקה: ליהי פיין | הפקת פוסט: אורטל דהן זיו