לא מעט דמעות, בכי, שמחה ורגעי צחוק סיפקה לנו דנית גרינברג לאורך עכל העונה האחרונה, ואמש, רגע אחרי שהוכרזה כמקום הרביעי של העונה השישית, פגשנו אותה כדי לשמוע ממנה מילים ראשונות.
את קולטת מה עבר עלייך בשלושת החודשים האחרונים?
"לא, ממש לא, באמת לא הרגשתי שעבר כל כך הרבה זמן".
מה את זוכרת מהדקות הראשונות אחרי היציאה מהבית?
"אני לא זוכרת כלום, ידעתי שלא אהיה מקום ראשון וטל ממש ראויה לזכייה. הרגשתי לפעמים שהיא כמו אמא שלי למרות שבגלל שהשלמתי עם אליאב הרגשתי ריחוק ממנה ומאלדד והיה לי מאוד קשה כשהם לא דיברו איתי".
מה התחושות שעולות כשאת חושבת על אליאב?
"אני מאוד אוהבת אותו. לא יודעת איך זה נראה בחוץ, אבל הוא היה צמוד אליי והיה ממלא המקום של כל בני המשפחה והחברים שלי. כל הדברים החמורים שאמרתי עליו נובעים מרגשות מאוד חזקים. כל הדברים שקרו הוא צריך לפתור אותם עם עצמו. אני גיליתי על עצמי הרבה דברים ולמרות שהייתי עם רגל וחצי בחוץ, בסוף הבנתי שזאת אני וזה צד קצת אחר שלי".
"אסור לשכוח שכמה רגעים לפני הכניסה של הדיירים החדשים הודחה אנה, לא עיכלתי שהיא יצאה וכבר נכנסו הדיירים החדשים. ידעתי שנופר היא הטיפוס שלו ופשוט צפיתי את העתיד. אחרי שהיא נכנסה הבנתי שיש לי רגשות מאוד חזקים אליו".
מה הייתם לפני שנופר נכנסה לבית?
"היינו חברים עם יתרונות", היא צוחקת, "הייתה נשיקה אבל לא מעבר. אחרי אירוע החתונה חזרנו להיות בקשר עם יותר הבנה בינינו".
ומה עכשיו? את ונופר חברות טובות?
"אני תמיד אמרתי שאם לא הייתה הסיטואציה אני ונופר יכולנו להיות חברות טובות".
למי מהמודחים יהיה הטלפון הראשון שלך ולמה?
"ברור שלאנוצ'קה. התגעגעתי אליה ברמות מטורפות ואפילו עכשיו כשראיתי אותה אמרתי לה לבוא איתי הביתה".
"השיחה של אחרי חייבת לקרות".
מה הדבר שהיה לך הכי חסר בבית האח?
"הייתה חסרה לי קרבה של אנשים שמכירים אותי כדי לקבל מהם תמיכה ברגעים הקשים".
יש בך חרטה על משהו?
"חבל לי שלא הרגשתי לאורך כל התקופה כמו בשבועיים האחרונים בבית"..
עוד באח הגדול: