הנוף
יש שני דברים שאנשים שכבר היו באירלנד מרבים להגיד לאלה שרגלם עוד לא דרכה שם. הראשון הוא שהם לא ידעו שיש כל כך הרבה גוונים של ירוק, והשני הוא שאת הכבשה הראשונה תצלמו, ואחרי יום וחצי תראו כבשים לפני השינה בין אם יש לכם נדודי שינה ובין אם לא. ברגע שתבינו שלדבלין אין שום דבר להציע שאין לכל בירה אירופית אחרת, ואפילו פחות מכך ותקדימו את השכרת המכונית שלכם כמו שאנחנו עשינו, תצאו לכבישים המפותלים והמאוד מסוכנים של אירלנד ותגלו נופים מדהימים. כשמגיעים לקו החוף הנשימה ממש נעתקת – השילוב של הכחול עם הירוק, אם תצליחו לתפוס אותו ביום שמשי ממש מרגש. זרקו בפנים איזה כתם צמרירי של כבשה או שחור לבן של עדר כבשים, ותקבלו ימים שלמים של גלויות שעפות לכם מול העיניים בכבישים. מה אסור לפספס? את צוקי מוהר, כמובן, שתקוו לתפוס ביום אביבי, ויותר מכך – אל תפספסו חצי יום של נסיעה סביב טבעת דינגל או טבעת קרי.
ההרגשה שאתם שם לבד
אפשר להניח שבשיא הקיץ גם אירלנד מלאה בתיירים, אבל סטייה קלה לכיוון תקופה יותר שוממת בשנה תגרום לכם לחשוב שאתם התיירים היחידים בכל המדינה. קצת כמו שתל אביב לעולם תרגיש כמו עיר של מקומיים מאשר עיר של תיירים, לא משנה בכמה דירוגים בינלאומיים היא תופיע, כך גם אירלנד מרגישה. אמנם דבלין הרבה יותר ידידותית למשתמש מאשר הערים שלנו, עם תחבורה יעילה ושילוט נוח, אבל בהחלט יהיו מצבים שתעצרו בפאב באחת מהערים הקטנות שנראות אותו דבר, ותחזו באנשים עם מגפי גומי וכובע קסקט שהרגע סיימו לרעות וקפצו לכוס גינס. ואם אתם מאלה שדואגים, גם לא תמצאו שם ישראלים. העובדה שמדברים אנגלית בכל מקום, קשה להבין ככל שתהיה, הופכת את הטיול לפשוט הרבה יותר, מאשר לטיול במדינות אירופה אחרות שבהם יש נופים מרשימים.
הפוליטיקה
וזה רק נשמע משעמם, כי ההיסטוריה של אירלנד וההיסטוריה שלנו די דומות, רק שהם הצליחו לפתור את סכסוך הדמים, מה שגורם לך לתהות קצת ביחס לריב שלנו. מעניין עוד יותר לגלות שלא פשוט להגיד מי "הטובים" ומי "הרעים", ולאיזה צד ישראל יותר דומה בסכסוך של צפון ודרום אירלנד, אבל כל שיחה מקרית עם נהג מונית תגלה לכם שהאירים יותר דומים לנו ממה שהם היו רוצים, בהיותם המדינה הכי נחרצת באירופה בצעדיה נגד המדיניות של ישראל. אגב, הם לא שונאים את ישראל כי הם מכירים את הסיפור שלנו טוב מדי, והם בטח לא ייתנו לך הרגשה לא נעימה.
המקוריות
כבר הייתם בפריז, כבר חרשתם את לונדון, ואם עוד פעם מישהו יציע לכם הכול כלול במקום שיש בו פיסת שמש תשלחו אותו על חשבונכם ללילה ברודוס עם רותי מהדיוטי. אז לאן נוסעים שהוא גם שונה מהנוף שכבר ראיתם מיליון פעם אבל גם לא ייאלץ אתכם לבלות 12 שעות בין טיסות? אירלנד היא המקום המושלם למי שרוצה שישאלו אותו "אבל מה יש לך לחפש באירלנד?", או למי שרוצה לשלב קצת אירופה עם קצת נוף. כיוון שאין טיסות ישירות לאירלנד, אנחנו שילבנו את הטיול עם יומיים בלונדון, כדי לא לפספס את הרגשת העיר הגדולה, אחרי כל הירוק הזה בעיניים.
התמורה למחיר
כרטיס הטיסה יקר, על זה אין וויכוח. לא תצאו בפחות מ-700 דולר רק כדי להגיע לשם, וגם זה אם תתפשרו על כמה טיסות לואו קוסט בזויות. אבל כשתגיעו לאירלנד עצמה תגלו שבשביל המבורגר לא צריך לפשוט את הרגל, וגם לא בשביל כרטיסי כניסה למקומות ואפילו לא בשביל בתי מלון, שהם אחד הדברים הכי כיפיים באירלנד. במחירים שבניו יורק תשכירו רק עכברוש בלי כל החדר הקטן שמסביב אפשר למצוא פה מקומות של bed and breakfast בכל סיבוב שהוא. כל המלונות ששהינו בהם היו מתוקים-מתוקים, מעוצבים ועם שירות נפלא וחיוך, והכול במחיר של בערך 70 דולר ללילה. אפילו באזור השדה תעופה תוכלו למצוא פנינים אמיתיות כמו Carrygerry Country House שממוקם ליד שדה התעופה בשאנון.
ועוד שתי קטנות:
בגלל הטירות
אחרי שתיים כבר תתעייפו, ותגלו שבאירלנד יש יותר טירות מכבשים, אבל השתיים הראשונות שתהיו בהם באמת מרשימות. יש כאלה בכל חור, ולא תתקשו למצוא אותם. נסו למצוא על המפה משהו שאתם עוברים בדרך, ואל תתבאסו אם פספסתם משהו שמישהו הבטיח לכם שהוא בלתי נשכח. כל הטירות מרשימות באותה מידה.
בגלל גוגל
נכון, אם אין לכם חברים בגוגל לא תזכו לבקר במרכז האירופי של גוגל שנמצא בדבלין, אבל אם שפר מזלכם, ומישהו הציע לכם לעשות סיור בבניינים של חברת הענק, אל תוותרו. דיסני וורלד של האנשים העובדים שיגרום לכם להרהר שנית אם אתם עובדים במקום הנכון.