הישראלים אוהבים לטייל – סוג של פריקת עול מהחיים היומיומיים. התחביב הזה מביא לא מעט כסף לענפי התיירות ברחבי העולם אבל הבעיה היא שלעתים קרובות מדי זה מגיע עם מחיר, כזה שפוגע גם בישראל. איך להגיד? חוסר נימוס בסיסי במקרה הטוב וחיבה לוונדליזם הרסני במקרה הרע. גם אם מדובר בישראלים מעטים שמבצעים את המעשים הללו, הרי שבתוספת קולניות – מדובר בשגרירות רעה למדי. קבלו קווים לדמותו של "הישראלי המכוער", התייר שעדיף שיישאר בבית (ואף מילה על שוקולד!):
לרכל על כולם בקול רם, כי היי, הם לא מבינים עברית
ייתכן כי מדובר בפעילות הפנאי האהובה על הישראלי המכוער בעת שהותו בחו"ל. סוף כל סוף, הוא יכול להגיד את כל מה שהוא רוצה, על מי שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, ובעיקר – בלי ללחוש. מידות גופה של מי שעומדת מולו בתור פחות נראים לו? זה הרגע לספר לחבר'ה. האוכל האוריינטלי של המסעדה מגעיל בעיניו? למה לא לדווח לשאר הסועדים. את הנימוס משאירים מאחור, יחד עם כל שאר העכבות. אז מה אם מדי פעם נופלים על מישהו שדווקא כן מבין את פנינות החכמה? העיקר שיש את אלו שמעירים לרכלן, באומרם: "זו מילה בינלאומית".
גרפיטי בעברית? התוספת המתאימה למקומות היפים בעולם
אז סיימתם טרק קשה במיוחד, כבשתם עוד פסגה, לא יכולתם לעמוד ביופי הנגלה בפניכם, או סתם יצא שהגעתם לחדר בהוסטל שלכם – זה הרגע לשלוף את כלי הכתיבה מהתיק, ולסמן טריטוריה: "יניב היה פה!". אין ספק שהמידע הזה חשוב לכל מי שהגיע אלפי קילומטרים כדי לצפות בפלא עולם או בפיסת גן עדן. השחתה? מה פתאום, מדובר בביטוי אומנותי. חוץ מזה, אמא שלכם מאוד התרשמה כשכתבתם את שמכם בפעם הראשונה. למה שהפעם הזו תהיה שונה?
סחבקיות מוגזמת
אולי לא הפשע הכי נוראי ברשימה הזו, אבל הרגל מביך במיוחד לכל הדעות. זה הרגע לציין שהחום הישראלי הידוע המתבטא בארץ בקריאת "אחי!" לכל פקח שבא לכם להרוג לא בדיוק הולך עם מזג אירופי. האינטימיות הלוקלית שלנו מתאפיינת הרי בצפירות לרוב, בחברי כנסת שמספרים בדיחות על הפרשות גוף ובהרגל המוזר להטיף לכל אם על הדרך בה היא מגדלת את ילדיה – לא בדיוק מאפיינים ששווה לייצא. אז גם אם אתם מתגעגעים קצת לארץ, עשו טובה ואל תקפצו על כל עובר אורח בצרחות, כשכל פשעו היה לנסות ולכוון אתכם ליעדכם. תמיד שווה, אגב, גם ללמוד איך אומרים "תודה", "בבקשה" ו"סליחה" בשפה המקומית של המדינה בה אתם מתכננים לנפוש.
פיצויים והטבות? להמציא תקלות שונות ולהתלונן
מי לא רוצה לקבל קצת אקסטרה: שדרוג למחלקת עסקים, לסוויטת ירח הדבש או אפילו לסליפרים המוצלחים יותר באוטובוס? אין בעיה. מצאו את האחראי במקום, דמו תקלה ששברה את לבכם ופרצו בבכי היסטרי. במסעדת יוקרה, תמיד אפשר לטעון שזבוב בלתי נראה טבע הרגע במרקכם הקטיפתי, ולהשיג קרם ברולה בחינם; במלון, תמיד אפשר לצעוק עד שהפקיד בקבלה יאדים וייתן לכם חדר עם נוף לים. בושות? מה פתאום, הרי אין כאן אף אחד שתראו שוב בבית. וחוץ מזה, אתם תמיד יכולים "לעקוץ" את המערכת ולהשיג לכם דברים בחינם.
ונדליזם
ללא ספק, ההרגל הגרוע ביותר של הישראלי המכוער. לא חסרים בתי מלון שהתלוננו לאורך השנים על התנהגותם של הנופשים הישראלים, שבמקרים רבים הותירו לא פחות מחורבן בחדרים בהם התארחו. שנים צחקו בארץ על תיירים שגנבו ברזים מבתי מלון בטורקיה, צחוק שכמובן שיש בו גרעין של אמת. רק בקיץ האחרון מלון באיה נאפה שבקפריסין הציג תמונות של חדרים הרוסים ומושחתים, הרס שלטענתם נגרם על ידי בני נוער ישראלים. ולא מדובר רק על בני נוער, לא מעט טענות נשמעו כנגד הנוסע הישראלי בחו"ל על ידי מלונאים - החל מהשארת החדר מבולגן ומלוכלך באופן בלתי סביר על מנת ש"החדרנית תסדר",וכלה בהרס של ממש הנגרם לרהיטים. מדובר בתעודת עניות לתיירים הישראלים, שגם גוררת לא מעט נזק כלכלי.