3:45 לפנות בוקר. הציפורים של בזל עוד לא מצייצות אבל יש תכונה ברחובות העיר. לאן שלא תפנו תראו אנשים שהולכים לכיוון אחד – הכיכר. שם, כבר התמונה ברורה יותר – אלפים מתגודדים במקום, בלי דחיפות ועם הרבה התרגשות בלב לפתיחת קרנבל הפאסנאכט (Fasnacht) המסורתי. אני, לבוש במיטב בגדיי החמים מכף רגל ועד ראש, עדיין מקווה שיש הצדקה לכך שהתעוררתי בשלוש לפנות בוקר כשבחוץ שתי מעלות צלזיוס. המארחים השוויצרים שלנו אמרו לנו שמדובר באירוע שאסור לנו לפספס, ואפילו שליבי נטה להאמין להם, הראש עוד היה במיטה במלון. ואז זה התחיל. 4:00 במדויק (בכל זאת, שוויץ), כל מרכז העיר מוחשך, שעון העירייה מצלצל ארבע פעמים בדרמטיות והתהלוכות יוצאות לדרך. אוי, כמה שהשוויצרים צודקים. זה באמת מחזה שאסור לפספס.
הם מתהלכים בקבוצות. בראשן של כל אחת מהן עומד מונומנט מואר, מעוצב במשהו שנע בין קריקטורה סאטירית לבין משהו פסיכדלי שממש לא חשבת שתמצא כאן. מאחוריו צועדים חברי הקליקה, על ראשם מנורות מעוצבות אף הן, והם מנגנים בחליליות, תופים וחצוצרות. המנגינה שמתנגנת בין מבני מרכז העיר, החושך המוחלט מסביב (אפילו אסור לצלם עם פלאש) אל מול אותם מונומנטים מוארים, אווירת השמחה והעיר היפה – כל אלה יוצרים חוויה כמעט מיסטית. בזריחה ילכו רובם לישון ויקומו להמשך הקרנבל שיתחדש בצהריים ויימשך שלושה ימים, קרנבל שאת עוצמתו ממש לא חזיתי מראש.
אווירה מחשמלת ובירות בכל פינה
קרנבל הפאסנאכט מתקיים בכל שנה ביום שני שאחרי "יום רביעי של האפר", אחד המועדים הקדושים בנצרות. בדרך כלל זה יוצא בחודש מרץ. אחת הסיבות לקיומו הוא פרידה מהחורף וקבלת פני האביב. התיעוד הראשון לקרנבל היה בשנת 1376, ובמרוצת השנים הוא מוסד תחת ארגון גג שאחראי לחגיגה שמושכת אליה כ-200 אלף מבקרים מדי שנה באחד הקרנבלים הגדולים והמושקעים באירופה. הוא נמשך שלושה ימים, וליתר דיוק 72 שעות (ותסמכו על השווייצרים בעניין הזמנים), החל מתהלוכת הלילה הנקראת Morgestraich ועד יום חמישי, לוקחים בו חלק כ-20,000 משתתפים המחולקים לכ-500 קבוצות, שנקראות קליקות. הקליקות הללו מתארגנות חודשים מראש, כשארגון הגג קובע את הנושא הכללי - בשנת 2014 היה זה Keep It Clean, תרתי-משמע, כלומר גם בחברה ובפוליטיקה וגם בסביבה. כל קליקה בוחרת את הנושא שהיא רוצה להציג ואת המנורה שהיא רוצה לעצב ומעבירה לאישור הארגון, לרוב מדובר בנושאים סאטיריים וביקורתיים. במשך תקופה ארוכה כולם עמלים על עיצוב התחפושות והמסכות, כשהכל נעשה בעבודת יד, וההשקעה ניכרת בכל פרט. כדי לקחת חלק במימון, מקובל שמבקרי הקרנבל קונים סיכות מיוחדות אותן הם עונדים על דש המעיל ובכך מפגינים תמיכה בקליקות.
אבל שימו רגע את המידע המרשים הזה בצד ואל תתנו לו ליצור אצלכם רושם שמדובר באירוע מעונב. ממש לא. השווייצרים הסבירו לנו שהקרנבל נועד להראות צד אחד שלהם, צד שמח, עליז ודי שובב. ותכל'ס? מראים גם מראים. מרגע שמתחדש הקרנבל ביום שלישי, בשעה אחת וחצי בצהריים, אתה מבין שהגעת למקום אחר. אנשים בתחפושות סופר מושקעות עומדים על משאיות וזורקים לכל עבר תפוזים, פרחים סוכריות ובירות. המון בירות, בכל מקום. האווירה המחשמלת גורמת גם לאדישים שביננו לצהול כמו ילדים קטנים שקיבלו כרטיס כניסה לקרקס הכי גדול שראו מימיהם. כולם שמחים ומחויכים, שתויים קלות, נעים בסדר מופתי (לא תראו גדר אחת שמפרידה בין התהלוכות לחוגגים) וחשים די בטוחים. לאן שלא תלכו תמצאו תהלוכות של אנשים מחופשים מנגנים בחליליות, תופים וחצוצרות, ובעצם מהווים תזמורת ניידת בכל סמטה משתי גדות נהר הריין בין רחובותיה הציוריים של העיר. החנויות סגורות כמובן, אבל המסעדות והברים ממש לא. המאכלים המסורתיים - פאי גבינה ומרק תירס נמכרים בדוכנים, כך גם נקניקיות, וכאמור, בכל מקום תוכלו למצוא בירה.
>> עוד בערוץ החופש
להרגיש בבית: כך תהפכו למקומיים בחו"ל
תשכחו מפריז: חופשות פסח לא שגרתיות בחו"ל
מי שמביט בי מרחוק: איפה מושתלים אתרי התיירות הכי יפים
בשעות הערב, כשהתהלוכות הגדולות ברחוב מעט נרגעו וניגשנו למצוא מסעדה לאכול בה משהו, טעינו לחשוב שהכל כבר נגמר. אבל אז גילינו את אותן קבוצות קטנות נכנסות אחת לכמה זמן לתוך המסעדות בהרכב תזמורת מלא (כולל מערכת תופים ניידת) ומנגנות. שמחה גדולה כבר אמרתי? אתם יכולים ללכת לישון, אבל החגיגה ברחובות עוד ממשיכה.
קפיצה לוונציה של צרפת
בכל פעם שאני אומר שחזרתי מבזל, אנשים מרימים גבה, או לפחות לא מקנאים בי כמו שרציתי. פייר, לפני שטסתי גם אני הייתי סקפטי. אמנם ידעתי שכונס בה הקונגרס הציוני הראשון וששם צולמה התמונה המפורסמת של הרצל במרפסת מול נהר הריין, אבל לא יותר מכך. וכמה שהופתעתי לטובה. מדובר בעיר יפהפייה, אירופה הקלאסית במיטבה, מאוד נקייה ומתוקתקת, עם אנשים חביבים ומרכז עיר מלא בברים, מסעדות, בתי קפה וחנויות. ואם נשים לרגע בצד את הקרנבל המטורף הזה שבאמת מומלץ להגיע אליו (לטעמי, גם משפחות עם ילדים מעל גיל שש), מדובר באלטרנטיבה מצוינת למי שהיה כבר במקומות המרכזיים באירופה ומחפש משהו מעט אחר וחדש.
אבל היתרון המרכזי ביותר של בזל הוא שהיא גובלת עם חבל אלזאס שבצרפת ועם גרמניה, מרחק שעה נסיעה מפיירבורג, בירת היער השחור. ומה זה אומר? שלוש ציפורים במכה אחת. שלוש מדינות שונות במרחק נסיעה קצרה. שלוש תרבויות ושפות שונות בטיול אחד.
כך, ביום השני לקרנבל לקחנו מנוחה מהחגיגות ונסענו במשך כשעה לעיר קולמר בצרפת. מדובר בעיירה ציורית וקסומה, צרפתית בכל רמ"ח איבריה על אף שחבל אלזאס כולו עבר לא מעט פעמים לגרמנים ובחזרה. תושבי העיר מתגאים בכך שבתיהם לא נפגעו במלחמות ועומדים על תילם מאות שנים ומספרים את ההיסטוריה של המקום. העיר מכונה גם הוונציה של צרפת, שכן, בין רחובותיה עובר נחל בו ניתן לשוט בסירות. היא הייתה ידועה בעברה הרחוק מאוד בסוחרי העורות שחיו בה וגם בזכות האמנים שיצאו ממנה. המפורסם מביניהם הוא ברתולדי, הפסל שעיצב את פסל החירות, מתנתה של צרפת לארה"ב. בכל פינה בעיר תוכלו למצוא פסלים שיצר, כמו גם הנצחתו בשמות של מוסדות שונים בעיר, בתי ספר, מסעדה (מאוד מומלצת) ועוד. מדובר בהחלט במקום קסום, שאפילו יש בו קהילה יהודית של כמה מאות משפחות, ומספיק לטייל ברחובות כדי ליהנות ממנה. יום אחד של טיול כאן יספיק לכם.
באותו ערב חזרנו לבזל, שם כאמור נמשכו החגיגות. בשלב הזה הקליקות המחופשות עוברות למספר במות המפוזרות ברחבי העיר ומופיעות שם לעיני עשרות אלפי מבקרים שנראה כי ממש לא התעייפו. זהו גם היום של הילדים בו הם מתהלכים בתהלוכות משלהם. באותו ערב מרכזים את כל אותם מונומטים מוארים ומרהיבים שקישטו את העיר בתהלוכת הלילה הקודם ברחבת הכנסייה המרכזית של העיר. גם לכאן הפצירו בנו להגיע, שכן מדובר במחזה שאסור לפספס, וגם כאן הם בהחלט צדקו. משוטטות בין המונומנטים ניתן להבין כמה השקעה יש בעיצובם וכמה הקרנבל הזה חשוב לתושבי העיר.
עם הילדים באטרקציות של היער השחור
יום למחרת כבר נסענו במשך כשעה לפריירבורג, גרמניה. מעבר לכך שמדובר בעיר מלאת חיים, ולמרות המרחק הגיאוגרפי הקצר, היא שונה מאוד במהותה מבאזל וקולמר. שלוש תרבויות שונות במרחק שעה נסיעה כבר אמרתי? במרכז העיר ממוקמת קתדרלה מרשימה שבנייתה נמשכה כשלוש מאות שנים. מסביב לקתדרלה יש שוק בו נמכרת סחורה מקומית בלבד - והיא כוללת כמעט הכל, החל מגולות, דרך נקניקיות ועד פרחים. חשוב לדעת שהוא נסגר בדיוק בשתיים, ומסביב לו תמצאו שלל מסעדות ובתי קפה. בסמוך ממוקם בניין העירייה המרכזי שצבוע אדום (כל המבנים החשובים בעיר צבועים בצבע זה) וגם הרחוב הראשי בו המון חנויות ורשתות המוכרות לנו יותר ופחות אם אתם בעניין של שופינג. זוהי עיר חיה מאוד וכשהשמש יוצאת הרחובות ובתי הקפה מלאים.
מפרייבורג תוכלו להמשיך לסיבה האמיתית לשמה באנו – היער השחור. במרחק של עד שעתיים נסיעה ואפילו פחות תוכלו לטעום משלל האטרקציות שהאתר הפופולרי מציע - בין אם זה שבילי הליכה רבים, אגמים שחלקם כוללים ספורט ימי, נחלים, פארקי שעשועים לילדים ועוד.
שימושי
מלון | Hotel Schweizerhof
מלון בדרגת שלושה כוכבים אבל מרגיש כמו ארבעה. המיקום שלו מעולה, כי הוא סמוך לתחנת הרכבת המרכזית ולנקודת המפגש של הטראם בעיר שייקחו אתכם תוך דקות ספורות למרכזה (אם אתם בעניין של ללכת, אז מדובר במרחק של כרבע שעה הליכה). סמוך למלון, מתחת לפסל של ברתולדי, תמצאו חניון של אלפי אופניים שאתם פשוט חייבים לראות.
ארוחות הבוקר במלון מעולות, הצוות אדיב מאוד, החדרים משופצים ומאוד נעימים והוא אינו גדול כלל שמבחינתי זה תמיד יתרון. מחיר: החל מ-98 אירו ללילה - תלוי בעונה.
מלון | Les Trois Rois
כיהודים גאים, קשה לפסוח על אחד האתרים הסמליים יותר עבורנו, מלון Les Trois Rois, מלון שלושת המלכים, אחד המלונות היוקרתיים של בזל. במרפסת המלון השוכן על גדת הריין, בקומה הראשונה, צולמה תמונתו המפורסמת של בנימין זאב הרצל. את המרפסת תוכלו לצלם בקלות מבחוץ, ואם אתם ממש רוצים, אתם מוזמנים לגשת לפקידי הקבלה ולבקש לראות את החדר. אם הוא פנוי, קיים סיכוי גבוה שיתנו לכם להציץ פנימה. ההיסטוריה שלו ידועה ומוכרת להם, כך שלא צריך להסביר יותר מדי.
מוזיאון | Fondation Beyeler
Fondation Beyeler הוא מוזיאון הממוקם בפרברי העיר (כעשרים דקות נסיעה) מול נוף מרהיב הנשקף גם מתוכו. את המוזיאון הקימו בני הזוג היידי וארנסט באיילר, שהיה סוחר אמנות לפני שהלך לעולמו לפני מספר שנים. השווייצרים, כך הם הצהירו בפנינו, מאוד אוהבים ומעריכים אמנות, מה שבהחלט בא לידי ביטוי במוזיאון הזה, שנחשב לאחד הטובים בעיר. במבנה המוזיאון, שיפה לכשעצמו למרות פשטותו, תמצאו כ-220 יצירות מתקופות שונות, בין היתר של פיקאסו, מונה, ואן גוך ועד אמנים מודרניים שונים. מומלץ גם לקחת סיור מודרך במקום.
מסעדה | Les Gareçons
כששמענו שהמסעדה Les Gareçons ממוקמת בתוך מתחם של תחנת רכבת פעילה, הרמנו גבה. כשנכסנו לתוכה, הופתענו. לטובה. המקום, שהתגלה כטרנדי מאוד - מה שגם התבטא במחירים הלא זולים שלו, מגיש מנות עם נגיעות אוריינטליות. לכל מנה, גם למרק מיסו, יש טוויסט אחר, ועוד לא דיברתי על העיצוב יוצא הדופן של המסעדה. אז אם אתם בעניין של דברים חדשים ולא אכפת לכם להוציא כסף על אוכל טוב, זה המקום בשבילכם. אם לא, אתם גם לא חייבים להרחיק עד לשם, באזל מלאה במסעדות טובות.
מזג אוויר: כפי שהבנתם, אני ממליץ בחום להגיע לקרנבל, אולם חשוב לדעת שמזג האוויר בעונה הזו הפכפך ועלול להיות גם מעט גשום, ואם מספיק קר אז גם שלג עשוי להגיע. אבל קשה לי להאמין שהשווייצרים יתנו למשהו להרוס להם את החגיגה להם הם מצפים ומתכוננים כל השנה. השנה, כך מסתבר, גם בשווייץ היה חורף חם יחסית, ובזמן הפסטיבל מזג האוויר לא יכול היה להיות יותר ממושלם, עם 17 מעלות ביום ו"רק" שתי מעלות בשיא הלילה.
איך מגיעים?
רוצים אוכל? תוכלו לרכוש במטוס. בין היתר, הדיילים יציעו לכם את הדילים של איזי ג'ט, למשל, כריך, קפה וחטיף שוקולד במחיר של 7 אירו. במטוס אין מסכי צפייה, אז בהחלט מומלץ להביא טאבלט עם כמה סרטים. ואם אתם רוצים לבחור את המושב שלכם בטיסה, זה יעלה לכם בין 4 ל-15 אירו, תלוי במיקום.
חשוב לדעת כי הצ'ק אין בטיסות של איזי ג'ט בישראל נעשה בטרמינל 1. משם שאטל לוקח את הנוסעים לטרמינל 3 (לא חשבתם שבאמת מוותרים לכם על הדיוטי פרי?). הנחיתה, לעומת זאת, מתבצעת ישירות בטרמינל 3. כל הפרטים וההזמנות באתר החברה.
* הכתב היה אורח של חברת איזי ג'ט ומשרד התיירות של בזל