ליאנה קציר מתגוררת בברצלונה ומעבירה סיורים חינמיים בעברית על בסיס טיפים. בין הסיורים שהחברה שלה מוציאה ניתן למצוא סיור קולינרי, גרפיטי, מקומות יהודיים, מסע בעקבות גאודי ועוד.
בין כל אלה, אחד הסיורים הכי מצליחים שלה הוא קצת שונה - "הצד האפל של ברצלונה". "זה אחד הסיורים הכי מבוקשים שלנו. הוא יוצא פעמיים בשבוע מלא, סביב 20 איש ויותר", היא אומרת. "הקהל שלנו בסיור הלילי מאוד מגוון, החל מבני עשרה ועד גיל הזהב. אנשים מאוד מסוקרנים לגבי הסיור הזה. מעניין את האנשים לראות את 'החצר האחורית' של ברצלונה, ובסיור שלנו הם זוכים לשמוע את כל הסיפורים שהכי לא אמורים לספר לתיירים.
>> המדריך המלא למטייל בברצלונה
"הרבה משפחות עם ילדים מגיעות אלינו, כולל סבתות עם נכדים בטיול בר מצווה ועל אף שאנחנו מגבילות את הסיור לגיל 16, הרבה הורים מבקשים אישור מיוחד להגיע עם הילד שלהם בן ה-13. מבחינתנו, אם זה בסדר מצד ההורים, אין לנו שום בעיה עם זה".
כבר חזרתם לעסקים כרגיל, כמו לפני הקורונה?
"לפני הקורונה היו נוחתות בברצלונה 5 טיסות מישראל ביום. כיום אנחנו עדין חווים את נזקי הקורונה, כך שלצערי לא מדובר עדיין על אותן הכמויות. אך הסיורים מלאים ואנחנו עובדות הרבה ומודות על מה שיש, אבל אין ספק שיש עוד דרך לעבור עד שנגיע למצב שהיה לפני הנגיף".
הצצה לחצר האחורית של ברצלונה
אחרי רדת החשיכה, הסמטאות הצרות של ברצלונה מחביאות בתוכן סודות כמוסים ואפלים. בסיור הלילי בעיר העתיקה תשמעו על הסיפורים המפחידים והמסתוריים ביותר של העיר, חלקם אמיתיים וחלקם נותרו בגדר אגדות אורבניות שעברו מדור לדור במשך השנים. בסיור עוברים בשכונות המרכיבות את העיר העתיקה: הרובע הגותי ושכונת אל רבאל (El Raval), ונחשפים לסיפורים על הרוצחת הסדרתית של ברצלונה, על הבתים הרדופים, כיכרות ההוצאה להורג והשדים והרוחות של העיר. ברצלונה של הלילה היא לא אותה ברצלונה של היום. הנה כמה מהסיפורים שכנראה לא הכרתם:
כיכר ההוצאות להורג בתקופת הדיקטטורה של פרנקו
בתקופת שלטונו של הדיקטטור הפאשיסט פרנסיסקו פרנקו, שנמשכה 36 שנה, כיכר סנט פליפ נרי (Sant Felip neri) שברובע הגותי בברצלונה שימשה את הדיקטטור להוצאות להורג של מתנגדיו. הכיכר תחומה ואטומה כמעט מכל צדדיה, כך שמבחוץ כמעט ולא ניתן לשמוע או לראות את המתרחש.
עד היום, נמצאים סימני הירי על הכנסייה שבכיכר, חריצים וחרכים אשר מספרים את הסיפור הנורא. בנוסף, בכיכר זו נפלה פצצה של מוסליני בפקודת פרנקו, ונהרגו בה 42 ילדים.
מרתפי העינויים של האינקוויזיציה
במבנה עתיק המשמש כיום כמוזיאון לאמנות, נמצאת היום פאטיו עם עצי תפוזים, מזרקה וספסלים. אבל אל תיתנו לפסטורליה להטעות אתכם. בין סוף המאה ה-15 למאה ה-19, שימש המבנה כמרתפי העינויים של האינקוויזיציה הספרדית.
במשך כל אותן השנים, רדפה האינקוויזיציה אחר כל מי שלא מוכן לקבל עליו את האמונה הנוצרית, ושלל כלי העינויים אשר נמצאו במרתפים שימשו את אנשי המסדר הקתולי האכזר לענות ולשבור (תרתי משמע) את ה"כופרים" עד שיהפכו לנוצרים קתולים מן המניין. באם לא הסכימו להתנצר, אז היה מגיע העונש הסופי - שריפה על המוקד בעודם בחיים לעיני כל העיר.
רחוב האימה: ביתה של הרוצחת הסדרתית של ברצלונה
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, חיה לה בברצלונה אישה בשם אנריקטה מרטי (Enriqueta Martí). היא הגיעה ממעמד סוציו אקונומי נמוך, אך ככל שעברו השנים ידעה כיצד לקדם את מעמדה בכך שהפכה לזונה ששירתה את גברי המעמד הגבוה. לאחר שנים של עיסוק בזנות וסרסור ילדי רחוב עבור פדופילים עשירים, היא עשתה הסבת מקצוע ועברה לתחום הקוסמטיקה. היא מכרה קרמים ומוצרי איפור בעלויות גבוהות לאנשי המעמד הגבוה, בטענה שזה עוזר לקמטים ולמחלת השחפת.
אולם כיצד היא היתה רוקחת את אותם מוצרים? היא היתה שוחטת ילדים, מהדם והשומן הכינה את הקרמים, ומהעצמות והשיער היתה מכינה סומק ופודרה. כשהמשטרה תפסה אותה, מצאו בדירות שלה קירות מרוחים בדם, עצמות ואיברים בצנצנות, ו2 ילדות נמצאו בחיים. לא ידוע עד היום כמה ילדים מצאו את מותם תחת ידיה של אנריקטה, אולם ההשערה היא כעשרות ילדים. תושבי העיר קוראים לה "הערפדית של ברצלונה", כך היא גם קרויה בוויקיפדיה ובסרט שיצא עליה.