אולימפיאדת לונדון יוצאת לדרך בעוד פחות מחודש והאווירה בעיר חגיגית מתמיד. הטבעות האולימפיות פזורות בכל פינה בעיר, השוטרים פרושים ברחובות והאצטדיון המרכזי הענק עומד מוכן ומזומן לקבל את מיטב ספורטאי העולם. אבל כשהאולימפיאדה תסתיים, לא הרבה זמן יעבור עד שאור הזרקורים יופנה למארחת הבאה בתור. הדבר תקף אמנם לכל עיר בה נערכים המשחקים האולימפיים, אבל דווקא עדות היסטורית ואותנטית לכפר אולימפי מהמאה הקודמת, הגיעה בימים אלו לכותרות בכלי התקשורת העולמית.
עדות היסטורית או זיכרון נאצי
בקצה המערבי של ברלין עומדים להם שרידי הכפר האולימפי של אולימפיאדת ברלין, 1936, בה, לדאבונו של היטלר האצן האמריקני ג'סי אוונס זכה בארבע מדליות זהב. למרות שאתר המשחקים האולימפיים היה אז מקור לגאווה גרמנית, כיום הוא נותר אמנם בשלמותו, אך נטוש ומוזנח - מלבד חדרו של אוונס.
אבל אזרח אחד דווקא כן רוצה לתעד ולהנציח את העבר האולימפי של ארצו. סוון ווג (Sven Voege) הגרמני מתכנן לשכור חלק מן המבנים בכפר האולימפי לשעבר ולהפוך אותם לחללי תצוגה. ווג התראיין לדיילי מייל השבוע וטען כי מדובר בעדות היסטורית שלא צריכה ללכת לטמיון, למרות שהיא נבנתה בצלו של היטלר ושל המלחמה שפרצה מיד עם תום המשחקים האולימפיים.
"חבל", אומר ווג, "רק כי האתר מתקשר באופן מידי לנאציזם, רוב הגרמנים נמנעים מלהנציח אותו. אבל עדיין מדובר במקום חי ונושם - הן מבחינה ספורטיבית והן מבחינה היסטורית. חבל שההיסטוריה הגרמנית היא משהו שאנחנו מתרחקים ממנו", הוא מוסיף.
בריכת השחייה הפכה לחדר עינויים
לאחר סיום המלחמה בשנת 1945, הכפר נכבש ע"י הצבא הסובייטי שהשתמש בו לצרכיו במשך כמעט 50 שנה. בין הדיירים החדשים של המקום ניתן היה למצוא את אנשי הק.ג.ב. והמענים של הסמרש (המנהל לסיכול ריגול של רוסיה). אותם חוקרים הפכו את החדרים ובריכת השחייה לתיאטרון של כאב ומוות. מאז נפילת הקומוניזם, הכפר האולימפי ננטש.
התמונות המוצגות כאן, מנציחות את מה שנותר מאולימפיאדת ברלין, כולל גם חדרו של ג'סי אוונס. התמונות אכן מהוות מסמך תיעודי מדויק, אבל האם באמת ניתן לנתק את הרקע ההיסטורי של אותה תקופה מהמבנה המופתי של הכפר ומהזיכרון האולימפי בכלל? מה אתם חושבים?
