לא יעזור כמה יגידו לכם שלטוס זה דבר בטוח, או כמה יסבירו בטון הכי מרגיע שיש סיכוי הרבה יותר גדול שמשהו נורא יקרה דווקא במהלך הנסיעה לשדה התעופה – אתם בלחץ עוד לפני שהדיילת ביקשה לראות את כרטיס העלייה למטוס. אנחנו מבינים אם לא נעים לכם להודות בזה, אבל הבשורה שלנו היא כזו: אם לא תטפלו בזה, זה יחמיר. משכנע?

מטוב (צילום: SXC)
זה רק אתה, קופסת פח מעופפת ועשרים אלף רגל לצנוח. מרגיע?|צילום: SXC
מאיפה זה בא לי?

חלק מהאנשים אמנם יודעים לומר שהחרדה הופיעה אחרי אירוע טראומטי - נחיתת חירום, כיסי אוויר קשים, או אפילו הפעם ההיא שהם נתקעו במעלית. אבל אצל רובנו יידרשו חפירות פסיכולוגיות מעמיקות שיאבחנו האם אנחנו קונטרול-פריקס, קלאוסטרופוביים, סובלים מפחד גבהים, או לוקים במשהו הרבה יותר מסובך.
מעניין שדווקא חברות התעופה, שמנסות לעודד אותנו לעלות לגובה 30 אלף רגל בקופסת פח, תורמות לא מעט ללחץ. חשבתם פעם על מידת הסופיות במילה "טרמינל"? שמתם לב שהדבר הראשון שנגלה באולם הטיסות היוצאות הוא עמדה לעדכון ביטוח החיים? הקדשתם שנייה של מחשבה ל"קריאה האחרונה לנוסעים"? הרי גם כשאתם כבר חגורים בבואינג, האינפורמציה הראשונית שתקבלו אחרי שם הדיילת היא היכן יציאות החירום. לא בדיוק אווירת שאנטי.

אולי אני סתם לחוץ?

זה לא קשה להבחין בין אדם שחרד מטיסה למישהו קצת היסטרי. אם הרשימה הבאה לא זרה לכם – הזעה, דפיקות לב, רעד, תחושת מחנק, פרפרים בבטן, מתח בשרירים, נשימה שטחית, סחרחורות, שלשולים – כנראה שלא תיפלו ממושבכם כשנאמר שאתם בבעיה.
ד"ר מרק רויטמן, פסיכיאטר יועץ בבית החולים מאיר בכפר סבא ומנהל מכון "השרון" לאבחון, ייעוץ וטיפול נפשי, ממליץ לטפל בעניין גם אם נדמה לכם שמצבכם קל. "אם בפעם שעברה נלחצתם ברגע שהדלתות נסגרו, הפעם תילחצו עוד בבית ואולי כמה ימים קודם". סטטיסטית, הפוביה הזו לא באה לבד, אז זה הזמן לבדוק האם יש לכם בעיה גם עם רכבות, אוטובוסים, מעליות, בתי קולנוע והחיים בכלל.

יד אוחזת מזוודה וכרטיס טיסה
זה מתחיל עוד לפני העלייה למטוס
בעיה אחת – הרבה שיטות טיפול

חשיפה הדרגתית – קשה אמנם לתרגל טיסה, בעיקר אם לא בורכתם בקשרי דם למשפחת אריסון, אבל אפשר להתחיל מפוביות נלוות. לדבר על מעליות, למשל, להיכנס ולצאת מהן, להזמין אותן, לשהות בהן ובסוף אפילו להשתמש בהן כאחד האדם. השלב הבא יהיה התבוננות בתמונות מטוסים, שיחה עליהם, צפייה בסרטי מטוסים, וכשהשרינק יראה התקדמות – גם קפיצה קטנה לאילת.

הצפה – שם אלגנטי למה שיכול להיקרא גם "טיפול בהלם". מפחדים ממטוסים? יאללה, תזמינו כרטיס לסין ותתמודדו. בתיאוריה, אתם אמורים לצאת מזה בריאים.

היפנוזה – ההיפנוזה היא כניסה למצב של רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך, ותודו שתמיד רציתם לבדוק אם זה באמת עובד. קרן קפלן, פסיכולוגית קלינית ומפעילת האתר www.psychologia.co.il, מדגישה שעל פי חוק, רק רופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית רשאים להפנט אתכם (ואל תתביישו לבקש תעודה). אבל זכרו - חוץ מאחלה נושא לשיחת ברזייה, היפנוזה אמורה ללוות טיפול התנהגותי ולא תפתור שום דבר לבד.

EMDR שם מפוצץ (Eye Movement Desensitization and reassessment) לתיאוריה, לפיה תנועת עיניים מהירה מפחיתה חרדות. מדובר בשיטה פסיכותרפויטית לטיפול בהפרעות פוסט טראומטיות (PTSD) ובבעיות נפשיות אחרות, תוך שימוש בתנועת עיניים הדומה לזו המתרחשת באופן טבעי בשינה. המטופל מספר על מה שמפחיד אותו, והמטפל דואג שהעיניים שלו יעבדו במרץ. עוד על השיטה תוכלו ללמוד באתר הישראלי ל-EMDR.

דע את האויב – שיטה נוספת היא להתיידד עם הרעה שתקיפה אתכם, רוצה לומר – עם כל מה שקשור לטיסות ומטוסים. באתר הזה תוכלו להזמין ספרונים או דיסקים שילמדו אתכם כל מה שרציתם לדעת על מטוסים, טייסים וטיסות. אולי זה יפחית את האמוק.

"טיסה ללא פחד" – הקברניט הבכיר מיקי כץ בנה יום עיון מרגיע ועמוס באינפורמציה, שבעקבותיו הוא מציע לכל משתתף פתרונות ספציפיים כמו ביקור במטוס, הטסת מטוס בסימולטור, טיסה קצרה עם מלווה וכו'. הוא ממליץ לעבור את הסמינר 3-6 שבועות לפני הטיסה, וכן, הוא יעשה על גבכם החרד לא מעט כסף – 400 דולר לראש. עוד פרטים באתר.

אני במטוס. מה עכשיו?

1. לכו על מטוסים גדולים, והתעקשו על מושב ליד החלון בקדמת המטוס. קצת פחות כיסי אוויר, קצת יותר נחת.

2. שנו עמוק והאזינו למוסיקה מרגיעה, שתעמעם את הרעשים הקטנים שמזכירים לכם איפה אתם, כמה רחוקה הקרקע ואת העובדה שמאחוריכם יש משפחה מרובת ילדים.

3. צמחי מרפא – שתו תה קמומיל המומלץ להרגעת הגוף במצבי חרדה ועוזר על הדרך לבעיות עיכול לאחר הארוחה. גם לבנדר יעיל במצבים של כאבי ראש שמקורם ממתח ואפשר לטפטף מעט על האצבעות ולעסות את הרקות.

4. הימנעו מקפאין, אבל לא ממים. התייבשות מאיצה חרדות.

>>> מביזנס לפלז'ר: כך תהפכו את נסיעת העסקים המתישה למהנה וחווייתית