אל תחפשו רחוק: 5 טרקים באירופה

לאיזה סוג של אנשים אתם משתייכים: לאלו שעשו את הטיול הגדול אחרי השחרור, ומתגעגעים לנופים עוצרי הנשימה, או אולי לאלו שוויתרו עליו ומצטערים עד היום?
כך או כך, תופתעו לגלות שיש טרקים רציניים במרחק שעות טיסה בודדות גם באירופה, שיחסכו לכם אלפי דולרים במחיר כרטיס הטיסה לדרום אמריקה או לאוסטרליה. יחד עם גיורא לוין, מנהל מחלקת הטיולים הקלאסיים והגיאוגרפיים בחברת "טרוול", מצאנו חמישה טרקים קרובים וזמינים, שמתאימים גם לאלו שהזניחו את חדר הכושר בחודשים האחרונים. קחו תרמיל (ומקל, עוד תיווכחו בחיוניותו בהמשך) וצאו לדרך.

ספרד: נוף פסגות מושלגות וגגות רעפים אדומים

איפה אנחנו נמצאים: רכסי הפירנאים, ספרד.
רמת קושי: בינונית פלוס.
למה כדאי: תוכלו לכבוש את פסגת הר מונטרדו, בגובה 2,833 מטרים.
אם הפרסומת של "מולר" עשתה לכם חשק לנוף פסגות מושלגות, בתי אבן מעוטרים ברעפים אדומים ופרה רועה באחו – צאו לטרק של שלושה-ארבעה ימים ברכס הפירנאים, הגבול הטבעי החוצץ בין ספרד לצרפת. טרק לפירנאים ייקח אתכם לנופים של רכסי גרניט, עדרי יעלים מדלגים, מפלים שוצפי מים ומרחבי אחו ירוק.

המסלול המומלץ ל-4 ימים מתחיל באגם מאוריציו, השוכן בצידה המזרחי של שמורת הטבע אגואס טורטס. משם מתפתל המסלול בין אגמים דוגמת שער רטרה, קולומורוס ורסטנצה, מפלים סוערים ומעברי הרים תלולים. מספר הקילומטרים הממוצע ליום הוא בין 15 ל-18 – לא פיקניק, אבל גם לא טרק בהימליה. לסיכום, מתאים לאלו מכם שמנוי הכושר שלהם ראה אור יום בחצי שנה האחרונה.

אלבניה: בלי טלפון, בלי מקלחות

איפה אנחנו נמצאים: צדם המערבי של רכסי הבלקן, אלבניה.
רמת קושי: בינונית פלוס.
למה כדאי: מעיינות צלולים שלא היו מביישים את בקבוקי המים המינרליים.
לאחר נתק רב שנים תחת השפעתה של סין הקומוניסטית, פתחה אלבניה את שעריה לתיירות, ובין היתר גם לטיילים שבינינו. למרות שהתשתית לטרקים אינה מפותחת, מסלולי ההליכה מבטיחים להיות לא רק מהיפים באירופה, אלא גם כאלו שיחזירו אתכם אחורה לימים עברו, בהם הכול היה פשוט ובסיסי – על כל המשתמע מכך – אין שירותים, אין מקלחות, אין חיבור לאינטרנט והלינה בבקתות פשוטות.

אם ביכולתכם להתנתק מהסלולרי לחמישה ימים צאו לצפון אלבניה, והחלו את המסלול בבירת הצפון shkodra המוקפת בעשרות אגמים וקניונים מרהיבים. גולת הכותרת בדרך היא thethi, הכפר האלבני המסורתי השמור ביותר, המקיים את אורח החיים המסורתי של מזרח אירופה.

גאורגיה: להגיע לפסגה הגבוהה ביותר בהרי הקווקז

איפה אנחנו נמצאים: סוונטי ורכס הקווקז, גאורגיה.
רמת קושי: בינונית פלוס.
למה כדאי: סוונטי, הכפר הגבוה ביותר באירופה, שהוכרז כאתר מורשת עולמית.
בלב ליבם של הרי הקווקז שוכן מחוז סוונטי המבודד, בו חיים הסוואנים – אחת מהקבוצות האתניות הגדולות המרכיבות את העם הגיאורגי. באחרונה הוכרז סוונטי כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בזכות הכפר הגבוה ביותר באירופה השוכן בו, וכן בשל הארכיטקטורה המקומית המעניינת – ליד מרבית מבתי-המגורים נבנו מגדלים גבוהים מאבנים מאסיביות, בהם הסתתרה המשפחה הסוונטית במקרה של הגעת כובש זר, סכסוך בין כפרים או נקמת דם.

טרק במחוז היפהפה נמשך ארבעה ימים מלאים וראשיתו במרגלות הר שחארה, לו הפסגה הגבוהה ביותר מבין הרי קווקז – 5,201 מטרים. כל יום הליכה כולל עד שמונה שעות צעידה בהן תספיקו לבקר בכפרים זבשי, אדישי, איפרלי ומולאחי, לצפות בקרחון אדישי המרשים ולטפס על הר טטנולדי, בעל הפסגה השנייה בגובהה ברכס הקווקז. יש לקחת בחשבון זוג ברכיים עמידות לטיפוסים ברמות שונות.

נורבגיה: לטייל עם אמא והאחות הטינייג'רית

איפה אנחנו נמצאים: הפיורדים המערביים, נורבגיה.
רמת קושי: משתנה.
למה כדאי: מאות אגמים הניזונים ממי הפשרת הקרחונים והשלגים.
המסלול הזה מתאים למשפחות, בני-נוער וטיילים מתחילים המעוניינים לחוות טרק מאתגר, כזה שמצד אחד לא יסתכם בשעה אחת של הליכה ומצד שני ישאיר טעם של עוד בכפות הרגליים. טרק במרכזה של נורבגיה עובר בין קרחונים, מפלי מים אדירים, פיורדים תלולים וכפרים קטנים המגדלים תותים צבעוניים בחלקות זעירות. מרבית שבילי המטיילים בנורבגיה מסומנים וערוכים למטיילים – רמת הבקתות לאורך הדרכים גבוהה והנגישות למסלולים השונים מצוינת.

תוכלו להתחיל בעיירה יילו, מרחק ארבע שעות נסיעה מערבה מאוסלו או בעיירה ווס, המצריכה עוד שעתיים נסיעה מערבה. מאזור יילו ניתן להתחיל בטרק מעגלי לאורכה של רמת רדנגרווידה, המכוסה במאות אגמי ניקוז הניזונים ממי הקרחונים והשלגים. אם לרשותכם יותר מחמישה ימים תוכלו להרחיק מערבה עד לכפר פלאם והפיורד המקסים שלרגליו הוא שוכן. רמת הקושי משתנה ממסלול למסלול, אבל בעיקרון רצוי לתכנן בין שש לשמונה שעות הליכה ביום. שלא תגידו שלא הזהרנו – הכי חשוב לשים בתיק שכמייה נגד גשם.

טורקיה: הצצה חד פעמית לעולם הולך ונעלם

איפה אנחנו נמצאים: שביל סנט פול, הרי הטאורוס, טורקיה.
רמת קושי: קלה-בינונית.
למה כדאי: חלקים מהמסלול מתאימים לילדים ולמשפחות.
שביל סנט פול סומן כחלק מפרויקט תיירות אקולוגית ייחודי, שמטרתו לפתח ולהעשיר את הקהילות הכפריות של עמק הקופרולו והרי הטאורוס ולפתוח להם צוהר לעולם המערבי. השביל מתחקה אחר מסעו של פול, מבשר הנצרות באסיה הקטנה, ומשתרע לאורכם של 500 קילומטרים בלב מחוז האגמים הטורקי.

ההליכה בשביל מספקת הצצה חד-פעמית לעולם הולך ונעלם – נהרות, הרים, צמחייה פראית, כפרים מסורתיים. לאלו מכם שנעצרו במספר 500 ועברו למסלול הבא לא כדאי לנטוש כל כך מהר – בדיוק כמו שביל ישראל, גם כאן ניתן להציץ במפה ולבחור באיזה חלק ברצונכם להתחבר, כשחלקים גדולים מהשביל מתאימים למשפחות ולילדים. האורך הממוצע של הליכה יומית הוא 15 קילומטרים, והלינה מוצעת באחד ממקומות האירוח הכפריים שהוכשרו יחד עם השביל.

>> מסלול תיירות שמחבר את סוריה, ירדן, ישראל וטורקיה. נשמע דמיוני?