על קרקע לוהטת

רוח שרקה בעוצמה מחוץ לחלונות המכונית והביאה עמה הרהורי חרטה בנוגע למסלול ההליכה שלפני. מראה פרוותם הסתורה של הגואנקו (Lama guanicoe, הלאמה הפטגונית) שירדו במדרון התלול שלצדי עמד בניגוד גמור לקצב הליכתם ולשלווה שהפגינו. ההליכה הקצרה לתצפית על המפל הגדול בפארק הלאומי טורס דל פיינה (Parque Nacional Torres del Paine) התארכה, ומצאתי את עצמי נאבק בכל הכוח כדי להישאר על הרגליים ולהצליח להתקדם מול הרוח שנשבה במהירות עצומה.

הגורמים לפריצתן של שרפות רבות בחלקה הדרומי של צ'ילה בימיה האחרונים של שנת 2011 ובתחילת ינואר 2012 עודם עלומים, אבל ידוע שהרוחות החזקות המנשבות בחבל ארץ דרומי זה במשך כל השנה סייעו להתפשטותן המהירה. כך היה הדבר בשרפה שפרצה בפארק הלאומי טורס דל פיינה שבמחוז מגלן (Magallanes), בשרפות שהשתוללו במחוזות צפוניים יותר, מאולה (Maule), ביו ביו (Bםo Bםo) ואראוקניה (Araucanםa), וגם בשטחה של ארגנטינה השכנה.

אומדן השטח השרוף עומד, בעת כתיבת שורות אלה, על כ-500 קילומטר רבוע, מתוכם כ-148 קילומטר רבוע בטורס דל פיינה. מזג האוויר החם והיבש באופן קיצוני תרם אף הוא להתפשטות האש, וזו גבתה את חייהם של שבעה כבאים שנספו בדליקות ואת חייו של קשיש שסירב להתפנות מביתו במחוז אראוקניה.

גזעי עצים חשופים ומפויחים

המשכתי בשביל שפנה צפונה לעבר נקודת התצפית על אגם נורדנסקיולד (Nordenskjצld), המספקת מבט נהדר גם על הרכס המרכזי של השמורה. הגוש האדיר של סלעי הגרניט פרץ דרך סלעי המשקע הרכים שמעליו לפני כ-12 מיליון שנה והתרומם לגובה של כ-3,000 מטר מעל פני הים.

בהמשך הטיול שלי בטורס דל פיינה הגעתי לחלקה המזרחי והפחות מטויל של השמורה, והבחנתי בנקל בגזעי עצים חשופים ומפויחים, שריד לשרפה גדולה שפקדה את האזור ב-2005. בעשורים האחרונים ידעה השמורה לא מעט שרפות, ושתיים מהגדולות שבהן אירעו בשל רשלנות של מטיילים.

ב-1985 תייר יפני גרם לשרפה שכילתה כ-150 קילומטר רבוע, ובפברואר 2005 גרם מבקר מצ'כיה לשרפה של כ-160 קילומטר רבוע נוספים. לאחר השרפה הזאת, שהשתוללה במשך עשרה ימים, פרסמה ממשלת צ'כיה התנצלות רשמית ותרמה מיליון דולר לשיקום האזור. בגרימת השרפה שפרצה ב-27 בדצמבר 2011 הואשם רותם זינגר, צעיר ישראלי, שבית המשפט קבע כי הוא לא יועמד לדין בעקבות השרפה.

בימים שבהם השתוללה האש עלה מפלס ההאשמות שהופנו כלפי ישראל ככל שהתגלו מוקדי אש נוספים, והתבטאויות קיצוניות למדי נרשמו מפיהם של כמה מבכירי השלטון הצ'יליאני. אין ספק שמעורבותו של התרמילאי הישראלי עודדה את העיסוק התקשורתי האינטנסיבי במאורע כאן בישראל, אך נראה כי מאחורי הקלעים מסתתר נושא מעניין נוסף, שהוא בבחינת תפוח אדמה לוהט, הקשור למאבק האינדיאני על האדמות באזור.

סכסוך ארוך ומורכב

כשבוע לאחר פרוץ השרפה בטורס דל פיינה פרסמו כלי התקשורת בצ'ילה כי המשטרה שם חוקרת חשדות להצתות מכוונות שגרמו לשרפות ענק נוספות במחוזות ביו ביו, מאולה ואראוקניה במרכז צ'ילה ובדרומה. שר הפנים רודריגו הינצפטר אף האשים קבוצת פעילים מבני המפוצ'ה (Mapuche), הקרויה CAM (Coordinadora Arauco Malleco, "קבוצת התיאום אראוקו-מאייקו"), בהצתת השרפות.

בעבר הואשמו כמה ממנהיגי קבוצה זו במקרים של גרימת נזק לרכוש חברת הייעור, ומקצת ההאשמות אף הסתיימו בהרשעה. הינצפטר ציין כי ימים ספורים קודם לשרפה קיבלה עליה הקבוצה את האחריות להצתת מסוק כיבוי וכמה דחפורים של חברת הייעור לא רחוק מטמוקו (Temuco), בירת מחוז אראוקניה, בטענה כי החברה פועלת על אדמות השייכות להם.

אדמת האבות

ההאשמות של השר הינצפטר ושל ראש מחוז אראוקניה, אנדרס מולינה, שהאשים גם הוא את בני המפוצ'ה בהצתת השרפות באראוקניה, מבוססות בין השאר על העובדה כי בתוך ימים ספורים התגלו עשרות מוקדי שרפה במחוזות המדוברים. אבל מוקדם לקבוע בפסקנות כי אכן מדובר בהצתות מכוונות.

ב-10 בינואר 2012 פרסם הקטור יאיטול, המנהיג הכלוא של קבוצת המפוצ'ה CAM, הצהרה שבה הוא מכחיש כל קשר להצתת השרפות וטוען כי "ההאשמות הללו הן ניסיון להצדיק את יישום החוק נגד הטרור על קהילות המפוצ'ה שבעימות, על התנועה למען אוטונומיה למפוצ'ה ועל קבוצת CAM באופן ספציפי".
בדבריו אלה מתייחס יאיטול ל"חוק נגד טרור" שנותר מתקופת הדיקטטורה הצבאית של פינושה, והתיר למדינה להשתמש בעדים אנונימיים ובבתי דין צבאיים בכל מקרה שבו בוצע רצח שתכליתו פוליטית. הנשיא פיניירה הכריז באתר האינטרנט הנשיאותי כי "כוונה טרוריסטית מסתתרת ללא ספק מאחורי ההתנהלות הנפשעת המובילה לשרפות רבות המתחילות באופן סימולטני ובמכוון". לאחר מותם של הכבאים התמלא התנאי המאפשר להפעיל חוק זה על האשמים בשרפה. יאיטול מוסיף ואומר כי האדמה המדוברת היא אדמת אבות של בני המפוצ'ה, וכי חברת הייעור היא-היא האשמה בשרפה.

>> יום שוק: שווקים מיוחדים ברחבי העולם