הרי סנטה קרוז בקליפורניה, ממש מעל לעמק הסיליקון, אינם רק יעד טיולים לאנשי ההיי-טק שצריכים התאווררות אחרי שעות ארוכות מול מסך מחשב. לכל תייר, וגם לכמה מאחינו בני ישראל שנאלצים למצוא את פרנסתם בשדות ההיי-טק מעבר לים, בעיירות נידחות כגון רדווד סיטי, פאלו אלטו וסנטה קלרה, מגיעים הליכה ביער, קצת נוף וטבע ואוויר צח.
ברשימה זו אנו מציעים לכל אלה לצאת מהעיר ולנסוע כמה דקות להרי סנטה קרוז, הרכס שחוצץ בין המפרץ לחופי האוקיינוס השקט. הרי סנטה קרוז מציעים שפע של מסלולי הליכה בטבע; קלים, נוחים ומסומנים להפליא.
למי שהטבע גורם לו לפריחה נציע סיור עירוני.
שמורות היטב
הרי סנטה קרוז אינם גבוהים במיוחד, וברוב המקרים פסגותיהם אינן עולות על אלף מטרים מעל פני הים. אלא מה? רוב מדרונותיהם מכוסים יערות. המדרונות המערביים פונים לאוקיינוס השקט והם לחים יותר. יש בהם די לחות לגדל יערות נהדרים של עצי רדווד (Redwood), מהיצירות היפות יותר של הטבע. המדרונות הפונים מזרחה יבשים יותר. הם זוכים לכמויות משקעים המזכירות את הכרמל, ולעתים אף פחות מכך. כסות הצומח, הצ'פרל המפורסם של קליפורניה, מזכירה את החורשים הים תיכוניים שלנו.
שיטת הטיול פשוטה. כל מה שצריך לעשות הוא להגיע לכביש 35, הידוע יותר לבריות ולמכשירי הגי'.פי.אס כ-Skyline Boulevard. הכביש עובר לאורך קו פרשת המים של הרכס. בנסיעה לאורך הכביש תגלו מפעם לפעם שלטים בולטים המכריזים על הכניסות לשמורות טבע מקומיות (Open Space Preserves). גם מי שאינו חובב הליכה ייהנה מנקודות תצפית מרהיבות.
הביקור בשמורות אלה אינו כרוך בתשלום. בכניסה לכל שמורה שכזו יש רחבת חניה ועמדת מידע, ובה דפדפות ומפות המתארות במדויק את רשת השבילים בכל שמורה. כל צומת בשטח משולט, והמפות מתארות את המרחקים בין הצמתים. צריך להיות לא יוצלח רציני במיוחד כדי לטעות בדרך. חלק מהכניסות לשמורות מצוידות בשירותי שדה ברמה גבוהה.
מי שמגיע לכאן בפעם הראשונה ייהנה מביקור בכל שמורה שהיא, מבלי שיצטרך להיות בררן מדי. השלטים בכניסה מזהירים מפני פומה (mountain lion), אך מפגש עם הטורף הגדול הזה הוא עניין תיאורטי בלבד. יש להצטייד בנעלי הליכה, כי היתקלות בעכסן (rattlesnake) היא עניין צפוי קצת יותר, בערך בתדירות שבה אנו פוגשים צפע בישראל.
רק קהי חושים במיוחד לא יבחינו בשלושה בעלי חיים מעניינים הנפוצים כאן. אחד מהם הוא הצבי שחור הזנב. יש בהם כאלה שאיבדו כל רגש של בושה, והם רועים בגנים ציבוריים ובגינות פרטיות. בעל חיים נפוץ אחר הוא הסנאי האפור. זהו סנאי ביישן, שאורך גופו כעשרים סנטימטרים (ללא הזנב). בדרך כלל הוא יתחמק מכם בטיפוס מהיר לראש העץ הקרוב. נפוצות פחות, אבל בהחלט שכיחות, הן להקות בר של תרנגולי הודו.
זהו, קחו עמכם גם איזה סנדוויץ' וקצת מים וצאו לדרך. לפניכם תיאור קצר של שלוש שמורות והצעה לסיור עירוני. ועוד עצה קטנה: כביש 35 והכבישים המובילים אליו צרים למדי. רוכבי אופניים ואופנועים נהנים מאוד לטוס כאן במורדות התלולים. סעו בזהירות.
הצעה לסיור 1: שמורת פוריסימה
נקודת מוצא: המבואה הראשית לשמורה נמצאת בצדו המערבי של כביש 35, ארבעה מיילים וחצי מדרום לכביש 92. במקום יש רחבת חניה, שירותים ופינת מידע עם דפדפת מפות.
זהו המקום האידיאלי לסיור ביער נפלא של עצי רדווד. יערות רדווד כיסו את המחצית הצפונית של כדור הארץ עוד בימים שבהם הדינוזאורים שלטו בעולם. עצי המחט המרהיבים האלה מייצרים גזעים ישרים וגבוהים להפליא, שעשויים להגיע לגובה 120 מטרים. בימינו שרדו יערות רדווד רק ברצועה צרה, במדרונות המערביים של צפון קליפורניה ואורגון. הם מתקיימים כאן בזכות הערפל הסמיך המכסה את ההרים בקיץ ומוסיף כשליש לכמות המשקעים ה"רשמית" שיורדת באזור.
כריתת העצים המסיבית בקליפורניה הותירה פחות מ-5% מיערות הרדווד, וגם זה רק במדרונות התלולים שקשה היה להגיע אליהם. עצי הרדווד בשמורת Purisima הם בני כ-100 שנה, והם שייכים לדור שהתאושש מהכריתה שהתנהלה כאן עד שלהי המאה ה-19.
מסלול מומלץ: מהשער הראשי של השמורה יוצא שביל קצר ונגיש לנכים (Redwood trail). אורך השביל כ-400 מטרים והוא סובב בין עצי רדווד יפים.
מי שרוצה מסלול אתגרי יותר מוזמן לצאת מאותו מקום בשביל Trail Purisima Creek, ולצעוד בו מערבה ביער נפלא של עצי רדווד ומיני עצים אחרים. ניתן לחזור באותה דרך, או להגיע אחרי 3.1 מיילים (חמישה קילומטרים) לצומת עם השביל Grabtown Gulch Trail. שביל זה מטפס מתונות שלושה קילומטרים ומגיע לכביש צדדי, שבשוליו ניתן לצעוד עוד כשלושה קילומטרים בחזרה לרכב. הצעידה בצד הכביש נעשית גם היא בלב יער. הביאו בחשבון כשלוש שעות הליכה.
אזהרה: ירידה בשבילים אחרים במורד השמורה מצריכה בדרך חזרה התגברות על הפרשי גובה ניכרים, והיא מתאימה למיטיבי לכת בלבד.
הצעה לסיור 2: הרכס הרוסי
נקודת מוצא: המבואה הראשית לשמורה נמצאת סמוך לצומת שבו כביש 35 פוגש את Page Mill Road, כביש מפותל ויפהפה שעולה מפאלו אלטו. במקום יש רחבת חניה גדולה, שירותים ופינת מידע עם דפדפת מפות. זוהי אחת מתוך שמונה שמורות רצופות וסמוכות זו לזו.
"הרכס הרוסי" הוא אחת הפינות היפות בהרי סנטה קרוז. מצד אחד הוא מעניק מבט על מפרץ סן פרנסיסקו. מצד שני אפשר להשקיף על המרחבים המיוערים של הרי סנטה קרוז. באופק שמאחוריהם מציץ האוקיינוס השקט.
ראש הרכס חשוף לגמרי מעצים. בראשית האביב תוכלו ליהנות כאן מפריחת תורמוס ופרג. כשהקיץ בא, העשבייה משנה את צבעה מירוק לזהוב מיוחד. צלמים שיגיעו בשעות אחר הצהריים ייהנו מאוד מהגוונים של הזהוב העשיר הזה.
אחרי 1.7 מיילים (2.8 קילומטרים) השביל שב ל-Bay Area Ridge, ומשם קצרה הדרך לחניה.
הביאו בחשבון כשעתיים הליכה. השביל נוח, והפרשי הגבהים מתונים. ניתן גם לקצר את המסלול, או להאריכו בשבילים אחרים.
עוד משהו: מרחבת החניה ניתן לחצות את כביש 35 דרומה במעבר תת-קרקעי לאגם הקטן Alpine Pond. האגם נגיש לנכים.
הצעה לסיור 3: היכרות עם השבר סן אנדריאס
השבר הגיאולוגי המפורסם סן אנדריאס מלווה את הרי סנטה קרוז. זהו שבר גיאולוגי פעיל, והוא האשם העיקרי ברעשי האדמה הפוקדים את מפרץ סן פרנסיסקו. מי שמעוניין במסלול טיול שעובר לאורך קו השבר יכול לחוות אותו ב-Los Trancos Open Space Preserve, במעלה דרך Page Mill, קרוב לפאלו אלטו. הדפדפת שבתחילת המסלול מעניקה הסבר על תופעות גיאולוגיות שנצפות לאורך השביל.
הצעה לסיור 4: רדווד סיטי
אנחנו, אנשי העולם הישן, נוטים לזלזל מעט בהיסטוריה האמריקאית. סיור קצר ברדווד סיטי, בירת חבל סן מתיאו, עשוי לשנות מעט את הגישה. הדאון טאון של רדווד סיטי שופע מסעדות, בתי קפה וברים נחמדים, שבהם ניתן לבלות לאחר הסיור.
קל מאוד להגיע לרדווד סיטי ברכבת Caltarin, שעוברת לאורך מפרץ סן פרנסיסקו. מכאן הכול במרחק הליכה. גשו למוזיאון ההיסטורי החמוד, השוכן במבנה הנהדר של בית המשפט הישן, שנבנה בשנת 1910. המוזיאון אוצר תערוכה היסטורית מעניינת. בחנות המוזיאון ניתן לרכוש את החוברת Redwood City Historic Tours, ולזהות בעזרתה את הבתים ההיסטוריים שעודם מפארים את העיר.
המוזיאון מציג את ההיסטוריה של חבל סן מתיאו, מימי האינדיאנים משבט אוהלון, שחיו לאורך מפרץ סן פרנסיסקו ועד ימינו. ההיסטוריה ה"אירופית" של העיר מתחילה בשלהי המאה ה-18 בחווה חקלאית. בשנות ה-40 של המאה ה-19 הגיעו מחפשי הזהב, ואחרי המלחמה עם מקסיקו הפכה קליפורניה למדינה ממדינות ארצות הברית. מהרציף שהוקם בתעלה שחדרה לחוף שיגרו לסן פרנסיסקו את הגזעים של עצי הרדווד, ומכאן שם העיר.