אולימפיאדת לונדון 2012 (צילום: גלובס)
לא מפספסים גם את אולימפיאדת לונדון 2012|צילום: גלובס

לרון תדהר יש את החיידק. אטלנטה 96', סידני 2000, אתונה 2004, בייגי'ן 2008 – על כל האולימפיאדות הללו הוא יכול לסמן וי. ולא, הוא לא מתכוון לפספס גם את לונדון 2012 כמובן. מה מושך אותו לשם בכל פעם מחדש?

"זה פשוט לא דומה לשום אירוע ספורט אחר" - מעיד תדהר (40), "והייתי כבר במשחקים של ליגת האלופות וגם במונדיאלים. התחושה היא כמו של המסיבה הגדולה בעולם. אתה חלק מ'גלובל איוונט', ועוד כזה שחוזר רק פעם בארבע שנים. אנשים מ-150 מדינות מסתובבים ברחובות, עם דגלים, שותים אלכוהול. סידני הייתה צבעונית ומשגעת. אתונה הייתה פתוחה כל הלילה, עם סופלקי וגיטרות. באטלנטה גם הייתה אווירה של מסיבה. בבייג'ין היה קצת אחרת, בכל זאת, סינים".

"יש גם המון חוויות אישיות. לפעמים יוצא לך לעשות מינגלינג עם ספורטאים, כשהם מחוץ לכפר האולימפי. לפעמים אתה עומד בתור ליד מישהי שזכתה אתמול בזהב, או נתקל באגדות ספורט שהגיעו למקום. את מרדונה למשל פגשנו ביציע של משחק כדורסל של נבחרת ארגנטינה. הופ, יש לך תמונה עם מרדונה. דברים שלא תשכח".

- אירועי שיא ספורטיביים שיצא לך לצפות?
"יוסיין בולט רץ 200 מטר בבייג'ינג וחורך את המסלול. לראות אותו רץ זה לא יאומן, כמו לראות CARTOON. כשהאוסטרלית קייטי פריימן לקחה את הזהב ב-400 מטר בסידני, זו הייתה חגיגה לאומית. כל המדינה געשה ואנחנו התרגשנו גם בשביל האוסטרלים. ראיתי את האצנים האמריקאים, קפיצה משולשת, קפיצות לגובה..."

האצן יוסיין בולט (צילום: גלובס)
לראות אותו רץ זה לא יאומן. האצן יוסיין בולט|צילום: גלובס



- מה עם הספורטאים הישראלים?
"להגיע לתחרויות הג'ודו והשיט זו תמיד לוגיסטיקה מורכבת. הם אף פעם לא באולמות מרכזיים. אבל יש קטע פטריוטי חזק. כשאריק זאבי זכה באתונה במדליית ארד התרגשתי עד דמעות. כשהוא עבר ליד היציע הישראלי שרנו לו 'התקווה' הוא ממש בכה".

- מה תוכל לייעץ לישראלי שרוצה להגיע ללונדון השנה?
"צריך לקחת בחשבון שזה לא טיול בטן-גב. דרוש מאמץ, להתנייד הרבה כדי לראות את התחרויות וגם הבילויים שאחרי - אבל זה חלק מהחוויה ובגלל רכישת החבילה דרך איסתא ספורט מאד עוזרת. הם מייעצים לך באיזה ימים כדאי ללכת ומתי יש את התחרויות המעניינות, באיזה מלון ומיקום כדאי לשהות כדי להיות קרוב לאירועים ואיך לנהל את היום שלך בלונדון בצורה הטובה ביותר. אם ספורט זה משהו שמדבר אליך - אני מאד ממליץ".

המארגנים דואגים לגוד טיים

עבור גדי הרזליך (67) אולימפיאדת לונדון 2012 תהיה כבר השלישית במספר. מאז 2004 הוא נוסע ביחד עוד מספר חברים בני גילו, כל ארבע שנים למשחקים האולימפיים, כשבין לבין הספיק גם לקטוף מונדיאל אחד (2002). הוא וחבריו באים בעיקר בשביל תחרויות הטניס וכדורסל, אך לא מוותרים גם על אתלטיקה. "אין תחליף לרגעים בהם אתה רואה את הדבר עצמו", הוא אומר. באתונה למשל, הוא צפה בלייב באצן האמריקני ג'סטין גאטלין מנצח בריצת ה-100 מטר וקובע שיא אירופאי חדש. מעבר לרגעי הספורט, יש גם לא מעט מפגשים החברתיים באירועים כאלה, לא פחות חוויתיים.

"החוויה בלהיות באולימפיאדה היא מדהימה" מספר הרזליך. "חלק מהעניין הוא גם לפגוש אנשים מעניינים, לשבת בבתי קפה, להתחבר איתם, להחליף כתובות. יצא לי להכיר אדם באתונה בזמן המשחקים, ולאחר 4 שנים, מצאתי אותו במקרה יושב לידי בבייג'ין". עפ"י הרזליך, חובבי הספורט האולימפי הם זן אחר של אוהדים והרבה יותר נעימים למפגש. "מדובר בגרעין אלגנטי יותר, לא מתלהם, ללא המתח והאלימות המוכרים לנו ממגרשים אחרים".

מארגני האולימפיאדה דואגים לתת גוד טיים לתייר וחברות הנסיעה דואגות לתכנן את היום שלך גם במקביל לתחרויות, כמו גם את בתי המלון בהם תלון. איסתא ספורט, הנציגה הרשמית של הוועד האולימפי בשלושת האולימפיאדות האחרונות, דואגת שבתי המלון יהיו קרובים לאירועים וכן מציעה מסלולי טיול באזור. החבילות לפעמים לא תמיד זולות, אך הם מאפשרים לך לחוות את הטורניר בביטחון ושקט כמו שצריך, יש מישהו שמטפל בך מא' ועד ת', אחרי הכל לא כל שנה אתה טס לאולימפיאדה. תמיד נחמד גם סתם לשבת בפאב המקומי וליהנות מתרבות אחרת. "בערב, לאחר שחוזרים מהאצטדיון", נזכר הרזליך, "יושבים באחד מהמקומות הפתוחים בהם ישנם ערבי שירים עם זמרים. האווירה מדהימה. באתונה הגיעו לשיר כמה זמרים יוונים מאד מפורסמים באחת הטברנות, ואנחנו שרנו ביחד איתם. הייתה תחושה של קרנבל".

- טיילת באיזור?
"וודאי, יש הסעות מאורגנת למקומות המבוקשים, חלקן בחינם. בבייג'ין נסענו לעיר האסורה (ארמונם של קיסרי סין- א.פ) ולחומה הסינית כמובן. באתונה ביקרנו בכל המוזיאונים חינם, בהם הציגו את ההיסטוריה של הספורט".

- יצא לך לראות ספורטאים מפורסמים?
"כן, הגעתי במיוחד לראות את רפאל נדאל ורוז'ה פדרר, וגם את נבחרת ארה"ב בכדורסל שלקחו את הזהב בביג'ין".

אפשר גם כטיול משפחתי

בשביל אילנה בריק להגיע לבייג'ין היה הגשמת שני חלומות בחבילה אחת: א. להיות באולימפיאדה, ב. לבקר בסין. לפני 4 שנים, ארזה בריק מזוודות, לקחה איתה את גיסתה חובבת הספורט, וטסה לבייג'ין. בריק, שנוהגת לפקוד לא פעם את היציעים ("מעדיפה להרגיש את האווירה באצטדיון ולא דרך הטלוויזיה"), כל כך נהנתה, שהבטיחה לעצמה לקחת בפעם הבאה את שלושת ילדיה. ואכן בימים אלה הצטיידה המשפחה בחבילות וכרטיסים ל- 6 ימי תחרויות בלונדון. "בשבילי זהו חלום משפחתי. הילדים שלי כבר גדולים ואחד כבר נשוי, אבל בשבילנו זה כמו טיול משפחתי ללונדון".

אולימפיאדת בייג'ין (צילום: גלובס)
הכל מוקדש ומכוון לאולימפיאדה. בייג'ין 2008|צילום: גלובס



- איך היה בבייג'ין?
"מיוחד מאד. האווירה היא בינלאומית, חגיגית, מרגשת. כשאתה שם, הכל מוקדש ומכוון לאולימפיאדה, אני בטוחה שהרחובות נראים אחרת בזמנים רגילים. כל ההתנהלות אחרת, אפשר לראות את זה בשילוט, בקישוט, בדגלים וכמובן באמצעי הבטיחות. כל 100 מטר העמידו איזה זקן תחת השלט "ביטחון".

- הספקת גם לטייל באזור?
"בוודאי. לקחו אותנו לחומה הסינית ולעיר האסורה. התחבורה הייתה מצוינת והארגון היה מעולה. איסתא מאד מועילים בקטע הזה, כי הם עוזרים לך לתכנן את הטיול כמו שצריך. זה לא פעם ראשונה שאני נוסעת דרכם. הסינים עצמם לא תמיד עזרו, נהגי המוניות לא דוברי אנגלית ולפעמים שלחו אותנו לכיוון ההפוך. אבל כל הכיתובים בשלטים הוחלפו לאנגלית כך שהיה קל יחסית להתמצא".

- באיזה משחקים בחרת בלונדון?
"בעיקר טניס, אתלטיקה, שחייה וקפיצה למים. בשביל הפאן, לקחנו גם כדורעף חופים. כדאי לבחור את שלבי חצאי הגמר, כי שם אפשר לראות הרבה ספורטאים וכוכבים. השנה אהיה בווימבלדון, ואני מאד מתרגשת. זה בטח יהיה שונה מלראות בטלוויזיה".

>> קיץ 2012: פסטיבלים מוזרים ברחבי העולם