5 תחתונים, 5 גרביים, 3 חולצות, 2 ברמודות, כלי רחצה וג'ינס אחד, זה מה שאני סוחב בתרמיל כבר 20 שנים. אחרי שהייתי ב 116 מדינות, 644 ערים, ועשיתי את זה בתקציב של 5 אירו ליום, אני יכול להגיד עם יד על הלב, שזו הבחירה הכי טובה שעשיתי בחיים. אני מרגיש קצת כמו חתול רחוב שמשחק בסמטאות הצפופות של הגלובוס. אז איך חתול רחוב שכמוני שורד בעולם על תקציב של 5 אירו ליום? די בקלות האמת, הכל עניין של גישה.
בתור טיפוס הרפתקן שחומד את התואר "מינימליסט", לחיות בדרכים זו פריבילגיה עבורי. אני מרגיש יותר נוח להיתקע בתוך רכב טרנטה בהרים של טורקמניסטן, 700 ק"מ מהגבול עם איראן, מאשר להיות מוגן בתוך חלוק רחצה במלון 5 כוכבים בשוויץ. וכן, זה בדיוק מה שקרה לי כשתפסתי טרמפ בדרום מזרח טורקמניסטן, איפשהו בהרים, לא רחוק מהגבול עם איראן, הרכב נתקע. פח עם מנוע שעשה עבודה די טובה יחסית לאורך כל הדרך פתאום שבק חיים. אחרי לא מעט ניסיונות החייאה שלא צלחו, הדבר היחיד שנשאר לעשות היה להעביר את הלילה בתוך הרכב, עם שני חקלאים מקומיים, לצד הנהר. קיבלתי חלון עם נוף פנורמי להרים והייתה אפילו ארוחת בוקר טעימה (משהו שאילתרנו), יותר טוב מכל מלון ברמה של 5 כוכבים.
כשנמצאים כל הזמן בדרכים לומדים לטייל בצורה נכונה. המפתח לראות מקסימום עולם במינימום כסף נעוץ בליבם של התושבים. הניסיון שלי בדרכים לימד אותי שאנשים ברובם טובים, אדיבים ומסבירי פנים, בכל פינה בגלובוס, אפילו במדינות מוסלמיות. את האזרח הפשוט שהולך ברחוב לא באמת מעניינת פוליטיקה, וברגע שאתה פוגש בו, הוא שמח לעזור, במיוחד בכפרים הקטנים. כמעט בכל פעם שאני מטייל בכפרים אני מקבל הצעות אירוח חמות מתושבים מקומיים שמעוניינים בחברה ושיחה טובה. ברוב המקרים, זה קורה אחרי שהם מזמינים אותי לאיזו כוסית וודקה טובה או אחרי שאנחנו שותים כמה שוטים טובים של אלכוהול מזדמן.
אין ספק שהמנטליות בכפרים היא שונה, אנשים שם באמת מאושרים. כמובן שצריך להיות מנומס ואדיב ולא לנצל אותם או להתעלק עליהם. אני תמיד עוזר לנקות ולפעמים אפילו לבשל, כך שהכל נעשה בצורה הדדית. זו הדרך הטובה ביותר להכיר מקום וללמוד על העולם - דרך עיניים מקומיות. הדרך הזו מאוד עזרה לי לטפח אלטרואיזם ולהתיז חמלה על אחרים. קארמה, אנחנו קוראים לזה.
"אני נמצא באי נוחות תמידית"
אז את המסע שלי אני צולח כאמור, בעזרת אורח חיים פשוט. אני מתנייד הרבה ברגל או באופניים עם אוהל קטן מאחורה. אני נענה להרבה הצעות אירוח של התושבים ובכך מכסה גם לינה וגם אוכל. בימים "יבשים" שאני לא מקבל הצעות, אני פותח אוהל בתוך יער או על שפת אגם חבוי. את האוכל שלי אני קונה בפרוטות בסופרים ובשווקים שמתברגים על צידי הכביש באמצע הדרך. מעבר לזה, יש אפליקציות מצויינות כמו קאוצ'סרפינג, האוס סיטינג, פרילודרס ועוד הרבה, שאני משתמש בהן במידת הצורך. בעיקר עם קאוצ'סרפינג, שנותן את האופציה להתארח אצל חבר'ה צעירים בחינם בכל מקום בעולם. יש גם הרבה מאוד גופים שונים בעולם שמארחים ישראלים בחינם, כמו "היט" בניו זילנד, או "בית שלום" ביפן. אלו שתי אופציות מצוינות לכל מטייל. כך אפשר לראות את העולם בגרושים.
הכל אפשרי. כבר שנים שאני אומר את זה: הכל תלוי בקו המחשבה שלך. מחשבה יוצרת מציאות, מחשבה היא חומר מופשט, אפשר להכות בראש של מישהו עם מחשבה. אם אתה מאמין מספיק במשהו, הוא מתגשם, זה חוק המשיכה. הכל תלוי בגישה שלך לחיים.
לטייל, אבל לטייל באמת, זה להיות תמיד במצב של אי נוחות. אתה כל הזמן נמצא בדרכים, עובר ממקום למקום ונתקל במצבים שאין לך שליטה עליהם. אבל האי נוחות הזו, באיזשהו שלב בדרך, הופכת לנוחות שלך. הכל נהיה קטן עליך, ופתאום אתה מבין שהפחדים שאיתם יצאת מהבית, שהיו נראים לך גדולים ומאיימים, פתאום מתגמדים ונעלמים.
לטייל בתקציב כמעט אפסי מצריך ספונטניות, לדעת לתפוס ולנצל הזדמנויות וללכת עם הזרם. הרי מה בן אדם צריך בסופו של דבר? אוויר נקי, מים, אוכל וקורת גג. צריך לדעת להוריד את הדרישות למינימום; בשביל אוויר נקי, צאו החוצה. מים זמינים יש בכל פינה. רעבים? יש סופרים ושווקים כמעט בחינם בכל פינה. 80% מהמדינות בעולם נחשבות למדינות עניות, עם מטבע חלש, כך שאם בא לכם להתפנק, תמיד אפשר ללכת לדוכני הפסט פוד הזולים ולעשות חגיגה קולינרית, וזה נגיש כמעט בכל מקום בעולם.
בשביל קורת גג, תמיד עדיף ללכת על גסט האוסים זולים מאשר על מלונות, שמן הסתם, גובים מחיר גבוה יותר בכמה מאות (ולפעמים אלפי) שקלים. טיפ: עדיף לסגור גסטהאוס או מלון ישירות מהמקום עצמו ולא דרך האינטרנט. בעל המלון מחוייב לשלם לאתר המפרסם אותו עמלה של 15-30 אחוזים, כך שבאופן טבעי, יהיה יותר יקר להזמין דרך האתר. ברוב המקומות בעולם אפשר למצוא גסט האוסים נוחים שעולים 30-50 שקלים ללילה, אם יודעים איך לחפש. ואם אתם פתוחים מספיק, הרבה פעמים, תקבלו גם הצעה לאירוח אצל תושב מקומי שאוהב תיירים ורוצה לעזור.
"אני מטייל כי יצר הסקרנות חזק ממני"
אני עדיין ממשיך לטייל מיבשת ליבשת, ממדינה למדינה, מעיר לעיר ומכפר לכפר, כי אני אוהב את זה, כי אני יכול, כי העולם נמצא שם. כשאדמונד הילארי נשאל, "למה טיפסת על האוורסט"? הוא ענה, "כי הוא נמצא שם". אני מטייל בתקציב של 5 יורו ליום כי זה שם, כי זה אפשרי. אין לי סיבה מיוחדת לטייל בתקציב כזה מלבד הסקרנות שמושכת אותי מהאף. אני לא מטייל כדי להתנדב, להיות טבעוני או לנסות להציל את העולם. אני מטייל כי יצר הסקרנות שלי חזק ממני ואני אוהב לגלות מקומות חדשים.
הרבה אנשים שולחים לי הודעות וכותבים שהחלום שלהם זה לטייל אבל הם לא יכולים בגלל עבודה, נישואין, ילדים, ואין סוף תירוצים. הם עוצרים את עצמם בגלל מיליון ואחד סיבות. אז הנה משהו שלמדתי בדרכים: לחיות, אבל לחיות באמת, פירושו לעשות את מה שאתה אוהב, אחרת אתה רק שורד. רובנו שורדים, אנחנו עובדים בעבודה נוחה שמכניסה לנו כסף ומשלמת את החשבונות. טוב לנו בנוחות שלנו, אבל אנחנו לא באמת חיים, אנחנו רק קיימים. לחיות באמת, פירושו לממש את התשוקה שלנו, לצאת מחוץ לאיזור הנוחות ולחוות דברים חדשים ולקחת סיכונים. אני מרגיש שאני עושה בדיוק את מה שאני אוהב וכשהלב תר אחר מושא תשוקתו, החיים חוזרים להיות בעלי ערך, זו תורה מוחשית, רוחניות מזוקקת. אתם רוצים לטייל? פשוט קחו תרמיל וצאו לדרך.
10 הדיברות למטיילים:
1. אל תפחדו
העולם לא מסוכן כמו שהתקשורת מציגה אותו. אנשים, באופן כללי, אדיבים ומסבירי פנים בכל מקום בעולם ורובם מוכנים לצאת מגדרם כדי לעזור. תמיד טוב לשלוח עין תורנית לעבר מצבים מפוקפקים, אבל לא להפוך אותם לפוקוס של כל הטיול. כשנמצאים במצבים לא נעימים, כדאי להפעיל שיקול דעת בצורה קרה ומחושבת, ואתם תהיו בסדר.
2. לכו לאיבוד בכוונה
ההתנסויות הטובות והמעצימות ביותר שהיו לי קרו כשסטיתי מהדרך באופן ספונטני והלכתי למקומות שלא תכננתי לבקר בהם. תבואו במגע עם המקומיים, הם ישמחו לתת לך טיפים על מקומות שסוכני הנסיעות שלכם מעולם לא שמעו עליהם. סעו אליהם, לכו לאיבוד ותהנו מהחוויה.
3. מינימום כסף
הדרך הטובה ביותר להסתובב בעולם היא עם מינימום כסף. תמיד כדאי לקחת כרטיס אשראי בינלאומי בכיס ומעט מאוד כסף במזומן. הרבה פעמים הכסף המזומן יספיק. אם נתקעתם, תמיד אפשר להחליק את האשראי לכספומטים, שנמצאים בכל מקום, ולמשוך את הסכום הרצוי. העמלות קטנות מאוד גם במדינות היקרות ביותר.
4. הסבלנות חשובה
אי אפשר לשלוט בכלום, צריך להבין את זה ולתת לזה לשקוע עמוק בתודעה. הדבר היחיד שאתם יכולים לשלוט בו הן התגובות שלכם. דברים תמיד יקרו לכם בין אם תרצו או לא, השאלה היא איך אתם מגיבים להם. פיספסתם את האוטובוס בעיר מסוימת? אין שום בעיה, יגיע עוד אחד. נתקעתם באמצע הדרך? נצלו את זה, חקרו את האזור, יכול מאוד להיות שתתקלו בתושבים נחמדים שיעזרו ואפילו יציעו לארח אתכם. זה יעשה לכם את הטיול. החיים קצרים מידי בכדי להיות עצבניים ומודאגים כל הזמן.
5. תמיד יש דרך אחרת
הדבר החשוב ביותר שצריך להבין הוא שאם נתקעתם, תמיד יש דרך אחרת. תמיד. אם יש בעיות עם משהו, קחו כמה רגעים לעצמכם, תנשמו עמוק ותמיד תמצאו פתרון. הסיבה שאתם נלחצים היא כי עדיין לא מצאתם את הפתרון הטוב ביותר או את האדם המתאים ביותר שיעזור. אל תתייאשו.
6. חייכו אל המקומיים
המקומיים אדיבים ברובם ואוהבים לעזור לתיירים בכל מקום בעולם, נקודה. אם יש לכם בעיה עם המקומיים או שהם מתייחסים אליכם בצורה לא יפה, יכול מאוד להיות שזה בגלל שפת הגוף שאתם משדרים. בואו במגע עם חיוך וברכה לשלום וזה יסדר את התבנית מחדש. תשעים אחוז מהאנשים מגיבים בחיוב לשפת גוף משוחררת או דומה לשלהם.
7. השאירו את הדת שלכם בבית
הגורם העיקרי שמונע מכם להתנסות ולחוות דברים ומצבים בצורה אבסולוטית היא הדת. כדי להתנסות ולחוות במלוא העוצמה הניחו את הדת בצד, אל תיקחו אותה איתכם בתרמיל.
8. האטו
אל תנסו לדחוס הרבה מדינות, ערים או מקומות לתוך זמן קצר. נסו לעצור ולהריח את הפרחים בצד הדרך. ההתנסויות הטובות ביותר קורות כשלוקחים את הזמן כדי לחקור. עדיף לטייל ולחקור מדינה אחת בצורה יסודית מאשר מספר מדינות בצורה שטחית. אם ביקרתם רק בעיר אחת במדינה מסוימת, לא באמת הייתם בה.
9. אל תתכננו יותר מידי
טוב שיהיו קווים בסיסיים אבל לא מעבר לזה. תכנון יתר הורס את הספונטניות ומאבד את טעם החוויה. הרבה פעמים כשאני מגיע לכפר מסוים שרציתי לשהות בו לילה אחד, יוצא שאני נשאר בו שניים או שלושה לילות. תמיד יש באזור הכפרים והעיירות הרים או טרקים טובים שאפשר לעשות.
10. תשמרו על ראש פתוח
אחד הדברים הכי חשובים הוא לשמור על ראש פתוח ולקבל תרבויות ומסורות שונות, גם אם הן שונות משלכם בצורה משמעותית. זו שחצנות להניח שאורח החיים שלכם טוב משל האחר. תחבקו, תתנהגו בהתאם, ואם אהבתם, אתם יכולים גם לאמץ.