לא קרה לכם שהייתם בארץ רחוקה-רחוקה, ודווקא בה נתקלתם באדם שרציתם שיהיה הכי-הכי קרוב? סיפורים על אהבות מסעירות מסביב לעולם עושים לנו קצת מתוק וקצת חמוץ, בעיקר תלוי איך הן מסתיימות. הנה כמה סיפורים כאלה, שסיפרו לנו גולשי פורום היכרויות וגולשי פורום אהבה ורומנטיקה בתפוז.
ההולנדי ההיפי שלי בגרמניה
"זה קרה בפסטיבל ואקן האחרון בגרמניה. הכרתי את דייב, בחור שזוף עם שיער בלונדיני ארוך עד הישבן, עיניים כחולות, תווי פנים חדים ומושכים, שרירים עדינים ומשקפיים ששיוו לו מראה אינטליגנטי. התחלנו לדבר וגיליתי שהבחור גם פילוסוף אינטליגנטי ומקסים. במשך שלושת ימי הפסטיבל רק חיפשתי כל תירוץ להיות לידו.
ביום האחרון החלטתי להעיז ולעשות מעשה, אבל לא מצאתי אותו וכבר היינו אמורים לעזוב. עיכבתי את החברים שלי ככל שיכולתי, אבל בסוף ארזנו והתחלנו ללכת לעבר האוטובוסים. תוך כדי הליכה פתאום ראיתי אותו, עומד ומפלרטט עם בחורה אחרת. התפרצתי להם לשיחה (והוא נראה דווקא די שמח לראות אותי), ושאלתי אותו אם אני יכולה לנשק אותו.
הוא אמר כן.
הדבקתי לו צרפתית שהייתה פשוט מדהימה, וכשהנשיקה הסתיימה אמרתי לו תודה והלכתי לאוטובוס. במהלך כל הנסיעה ישבתי עם חיוך דבילי מרוח על הפנים..." (נועה)
המוסלמי הרחום שלי בהודו
"לא מזמן הייתה לי התאהבות מטורפת בחו"ל. הגעתי להודו מתאילנד והייתי מאוד חולה, ממש הוזה מרוב חום גבוה, ומקומי שראה אותי הבין שאני לא בסדר וניסה לעזור לי. הוא היה הודי מוסלמי, והוא טיפל בי בצורה מסורה וחמה במשך כמה ימים. המשכתי לטייל איתו, ואז זה קרה - פשוט ככה. הייתי מאוהבת בו מעל לראש. היו לי המון דילמות, כמובן, אבל פשוט לא שלטתי בזה. כשחזרתי לארץ שמרנו על קשר טלפוני, אבל ככל שהתרגלתי לארץ שוב, הבנתי כמה הזוי ולא הגיוני כל הסיפור הזה. העובדה שהוא מוסלמי ולא מפה הפכה את הקשר ללא רלוונטי. אבל בסופו של דבר, למדתי ממנו המון על עצמי ואני לא מתחרטת לרגע, למרות הפרידה הקשה". (ענת)
הניו-יורקית האפלטונית שלי בסאבווי
"את בוני פגשתי בסאבוויי. אחרי שהמבטים שלנו נפגשו בקרון העמוס, שנינו ירדנו באותה תחנה במנהטן והמשכנו בדיוק לאותו מקום. למחרת שוב פגשתי אותה בסאבוויי, וידעתי שאם לא אגש אליה, כנראה שלא אראה אותה שוב. נפגשנו בערב, צחקנו והיה ממש כיף, למרות שלא קרה שום דבר מסעיר. חזרתי לארץ ונשארתי איתה בקשר, שהתחזק מהתכתבות להתכתבות ומשיחה לשיחה.
שנתיים לאחר מכן שוב הגעתי לניו יורק וקבענו מראש שניפגש. לא תיארנו לעצמנו עד כמה רצינו לראות זה את זו: הפעם זה כן היה סוער ומדהים, אבל החלטנו שהכי טוב שנישאר בחברות אפלטונית, שנשארה נהדרת וחזקה עד היום". (יובל)
האוסטרי הבוגד שלי ביוון
"אחרי הצבא נסעתי עם כמה חברות לטיול בטן-גב של חודש ביוון. באחד מהימים פגשתי תייר אוסטרי בנוי לתלפיות, שגרם לי לרצות לפצוח בשירת יודל. בילינו שלושה שבועות מטורפים על החוף, כשהוא מורח לי את הגב בשמן שיזוף, מתפעל מהעור השחום והלבנטיני שלי ומספר לי שביום בו אחזור לארץ - הוא יבוא איתי. כמובן ששלושה ימים לפני שחזרתי ראיתי אותו על החוף עם איזו בלונדינית...
במשך יומיים בכיתי ומיאנתי להתנחם, עד שביום השלישי, קצת לפני שיצאנו לשדה התעופה, ניגשתי לבלונדינית, שמתי יד אוהדת על כתפה ואמרתי לה שאם היא לא השתמשה בקונדום, אני יכולה לתת לה שם של רופא ממש טוב שמתגורר באי הסמוך. תוך כמה שעות חצי מהבנות באי היו משוכנעות שיש לו זיבה..." (רעות)
התייר האובד שלי בלונדון
"הייתי שבוע בלונדון, לבד. בלילות ישנתי אצל חברים, ובימים שוטטתי ונהניתי מהעיר. ביום השלישי של הטיול פגשתי אותו בדרך החוצה מסטארבקס - גם הוא היה תייר, אבל הרבה יותר אבוד ממני. נכון שבסרטים המצוירים העיניים יוצאות והלב פורץ מהחזה? ככה בדיוק הרגשתי.
הצעתי ללוות אותו לאן שהיה צריך להגיע, ובדרך התחלנו לדבר. כשהגענו נפרדנו עם צביטה קטנה בלב, כי שנינו היינו כנראה קצת ביישנים ולא עשינו עוד צעד כמו להחליף טלפונים או מיילים. למחרת חזרתי לאותו הסטארבקס, ולשמחתי מצאתי אותו שם מחכה ואבוד בדיוק כמו ביום הקודם.
לקחנו סנדוויצ'ים לפארק, והתיישבנו לנו מתחת לעץ. את שארית הזמן שלי בלונדון העברתי איתו. אבל כשהגיע מועד הטיסה שלי היינו צריכים להיפרד. הלב כאב, אבל יחסים טרנס-אטלנטיים כאלה אין להם יותר מדי סיכוי". (לילי)
הישראלי המסטול שלי בתאילנד
"אוח, תאילנד הקסומה. אחרי שסיימתי את התואר הראשון ואת כל המבחנים, נסעתי לתאילנד לחודש עם חברה טובה. לפני הטיסה הרגשתי שכבר פחות מעניין אותי למצוא מישהו מושלם, אלא יותר מישהו להתחתן איתו – והחלטתי שברגע שאשוב לארץ, אתחיל לעבוד בכיוון ואפסיק להיות בררנית.
החופשה הייתה חלומית. באחת ממסיבות הפול מון הכרנו חמישה ישראלים שגם באו לחגוג את סיום הלימודים, וביניהם היה הוא. שנינו היינו מסטולים לחלוטין והתחלנו להתנשק, אפילו בלי לדעת מה השמות אחד של השניה, בלי להכיר בכלל... וכן, חזרתי לארץ עם בן זוג. מי יודע לאן זה ייקח אותי? אולי אפילו לחתונה". (עמית)