אל קפונה (צילום: MPI, GettyImages IL)
דייט סוער עם אל-קאפונה. מישהו בעניין?|צילום: MPI, GettyImages IL

מעטים הם האנשים שלא ראו סרט אמריקאי על ליל כל הקדושים ולא ייחלו להיות באורגיית התחפושות, הביזאר והשלכת הביצים הזאת בעצמם. הפומפוזיות, האווירה וההיסחפות הכוללת של כולם, ילדים ומבוגרים, לתוך החג ההזוי הזה מעוררת רצון עז להיות שם, אפילו רק בשביל ערב אחד.

מקורו של ליל כל הקדושים הוא באמונה הקלטית, שבליל ה-31 באוקטובר רוחות רעות מסתובבות על פני האדמה ומנסות לגנוב לעצמן גוף אדם. על מנת לבלבל אותן, היו נוהגים בני השבטים להתחפש לרוחות בעצמם. בתרבות הקלטית היה נהוג גם להציב דלעות מגולפות בדמויות מפחידות כדי להרתיע את הרוחות הפולשות. כי הרי ידוע שירקות זה דבר נורא מאיים, בעיקר על שוכני הגיהנום.  במהלך ההיסטוריה הפך הלילה המפחיד להתגשמות הפנטזייה של כל ילד עלי אדמות – להסתובב בתחפושת טיפשית, לאיים בברוטליות על השכנים ולטחון ממתקים כאילו מעולם לא הומצא רופא השיניים. 

הוויכוח על איזה חג עדיף, פורים או ליל כל הקדושים, הוא לא ממש חדש. מצד אחד, בפורים ההלכה מחייבת אותנו להשתכר למוות, מאידך בהלוואין זה נחשב נורמטיבי לרטש בתי אנשים בעזרת ביצים וקמח. בכל מקרה, אם אתם חסידי תחפושות, אוהבי מתוק ולא יכולים להתאפק ולחכות לגרסה היהודית, קבלו הצצה להפקות ליל כל הקדושים שמתרחשות בעולם. אז מה תבחרו השנה- Trick or Treat?


שיהיה לכם ליל כל הקדושים כשר

במבשלת הבירה דאנסינג קאמל בתל אביב, יחגגו את ערב ליל כל הקדושים ב-30 לחודש, כי הרי כולנו יהודים כשרים. המוטיב היהודי משתלט על הערב, כאשר הנושא המרכזי שלו הוא סיפור האימה הכשר למהדרין "הגולם" - סוג של פרנקנשטיין דל תקציב ועתיר בקניידל'ך, למי שלא מכיר. בתפריט תחרות תחפושות בסימן הסיפור, בירת חבית מיוחדת העונה לשם גולם והקרנה של סרטי הקאלט "החומה" ומופע האימים של רוקי. 


מפחיד בצורה אופנתית

מצעד ליל כל הקדושים בגריניץ' וילג' (צילום: Mario Tama, GettyImages IL)
שמחים במנהטן. גם אנחנו היינו שמחים אם היינו במנהטן|צילום: Mario Tama, GettyImages IL

אחד האירועים האופנתיים והמטורפים של ליל כל הקדושים מתרחש באופן טבעי בבירת הטרנדיות העולמית, ניו יורק. בגריניץ' וויליג', מרכז בוהמה אורבני ידוע, מתכנסים 50 אלף נסיכות, ערפדים, מלכות סאדו, דמויות מסרטים ועוד. במהלך אחד המצעדים הגדולים של החג מועפות בובות ענק, בשעה שלהקות שאנחנו רק יכולים לחלום על הופעות שלהן בארץ מנעימות את זמנן של העוברים והשבים. בגריניץ' לא שמעו על המושג "הגזמה" או היסחפות ברוח החג, ואפשר למצוא שם מינים וסוגים של הזיות שונות ומשונות. במידה והתחפושות לא ססגוניות מספיק בשבילכם תיאטרון בובות ורקדני רחוב יעשו את העבודה.


רק שלא יפול לכם הסבון

בכל שנה, בית הכלא המזרחי במדינת פנסילבניה הופך ל"בית רדוף" עשיר באטרקציות מזוויעות ובהפתעות מגעילות, אשר קופצות עליכם מהקירות, סוהרים אלימים ושותפים לתא. כל אלה ינעימו את זמנכם בנוסף לבילוי לילי במתקן ענישה סמי-גותי, בו ישבו בעבר אנסים, רוצחים ורמאי מס (דבר מפחיד כשלעצמו). המקום פונה מיושביו בשנות השמונים, וכעת הוא מתפקד כמוזיאון והיכל תצוגות לכל דבר. אתם מוזמנים לתור את התאים המאיימים, להתפעל ממקום מושבו של אל-קאפון, ולקנח בתפילת ערבית בבית הכנסת שנמצא במקום.


בהלה היסטורית

טירת דובר במחוז קנט שבאנגליה, מוכרת כמקום מושבו של המלך הנרי השני. אך בעיקר כלוקיישן מצוין לצילום סרטים תקופתיים (נערת בולין האחרת, המלט ועוד). במהלך השנים התפרסמה הטירה גם בשל תושביה המוזרים שכוללים בחור שקוף בתלבושת ויקטוריאנית, בחורה יפיפייה בשמלה מוכתמת בדם, ופלג גוף תחתון של גבר הנוהג להסתובב במסדרונות. כל המבקרים האלו זיכו את הטירה בתואר "הטירה הרדופה ביותר של אנגליה". ביום ההאלווין יחגגו שם לכבוד כל האורחים – תיירים משועשעים ורוחות חסרות חוש אופנה כאחד.

טירת רובר באנגליה (צילום: iStock)
טירת דובר. לחגוג עם רוחות מאותגרות אופנתית|צילום: iStock


אמאל'ה, עכבר ענק

הסיור בדיסנילנד פריז הוא כנראה בין אחד המפחידים שנציע בכתבה, במיוחד אם עברתם את גיל עשר. לא יהיה זה המפגש עם דמויות כקרואלה דה-ויל ומיני מאוס אשר ידיר שינה מעינכם. אלא דווקא כמויות הקיטש ומסחטת הכספים שתוקפת את הפעוטות האישיים שלכם. שהרי אם אין לכם כאלה, אין שום סיבה שתמצאו באזור המסחרה הזאת. חגיגות ההאלווין בדיסנילנד כוללות המוני ממתקים, מייקאובר ברוח החג והמוני דמויות פרוותיות חמודות יתר על המידה שמסתובבות חופשי בין הילדים. ב-31 באוקטובר יחגג יום החג עצמו במופע מרתיע ביותר של זיקוקים צבעוניים. אמאל'ה.


וקצת לשנה הבאה

פרנקנשטיין (צילום: Bryan Bedder, GettyImages IL)
פרנקנ-מאן, אנחנו מקבלים את הגרסה הכשרה|צילום: Bryan Bedder, GettyImages IL

במהלך שני סופי שבוע באוקטובר 2009, עמק ההדסון הופך לתפאורת אחד מסיפורי האימה המצמררים הקיימים ברפרטואר הפולקלור האמריקני. אגדת הפרש ללא הראש, שכתב הסופר אירווינג וולש, משתמשת בנופים הציוריים כקרע לזוועת סיפור הרוחות של סליפי הולו. הלוקיישן הזה נותן למקומיים הזדמנות לחלוק איתכם את הזוועה, ולגרור אתכם לחור הזה שהם גרים בו. במהלך סוף השבוע תוכלו לפזז בחברת מכשפות וטרולים זועפים, לשבת בפונדק מסתורי המואר על ידי נרות, ולתהות לעצמכם מתי הרוכב נטול הראש אך לוקה בשפשפת (בכל זאת, כמה מאות שנים על הסוס) יפגוש אתכם בסימטה אפלה. אז תשמרו משהו לשנה הבאה.