רחובות מלאים בגלריות, מסעדות וסיורי יין וגבינות בשילוב של כנסיות מרשימות ומבנים היסטוריים – נשמע כמו מתכון מושלם לעיר תיירותית מצליחה לא? מתברר שלא בהכרח. תיארנו לכם עתה בתמצית את העיר העתיקה בצפת, שלמרות כל המאמצים ועם למעלה ממיליון מבקרים בכל שנה, רבים חושבים שהיא עדיין לא שוקקת ומושכת תיירים כמו תל אביב או ירושלים. מי אחראי לכך? ובאילו פרויקטים תיירותיים בעיר מושקעים עתה עשרות מיליוני שקלים? "מהפכת תיירות תלטש את היהלום הצפוני מחדש", אומרים גורמים.
"לצפת יש את כל מה שצריך כדי להצליח בעולם התיירות. יש פה היסטוריה עשירה, עיר עתיקה קסומה ומיוחדת, בתי כנסת עתיקים, מחלבות, יקבים, אטרקציות, מנהרות עתיקות, צימרים ומלונות איכותיים, המיקום בלב הגליל הפופולרי, מזג אוויר פסטוראלי. על הנייר כל הסיבות להצליח", מתאר שלום אלבז, יזם, תושב ויליד העיר צפת, בעל ניסיון בשיווק וקידום פרויקטים בעולם התיירות.
אלבז ממשיך ומחדד: "לצערי הרב ברמה העירונית אין כל עשייה לקידום היבטים אלו. מחלקת התיירות רוב הזמן הינה ללא מנהל, אין תקציבים אמיתיים לקידום, שלא נדבר על תכנון והסדרה, הנגישות לא נמצאת בראש סדר העדיפויות, בתי הכנסת העתיקים סגורים לרוב, אין שילוט הכוונה, אין מסלולים ובשורה התחתונה התיירים עושים המון, אך כל אחד למען עצמו ללא שום גוף מרכז ומסדיר שיתווה דרך, יקדם ויעצים. בעולם הנוכחי לבד אי אפשר להצליח, לביחד יש כוח עצום".
אך לא תמיד צפת נתפסה כך בעיני הציבור, ויש רבים שדווקא זוכרים זמנים שבהם היא הייתה מוקד משיכה. "לצפת תמיד היה פוטנציאל, הוריי והדור הוותיק מספרים על עיר מבוקשת ופופולרית שבשנות ה-70 וה-80 מכל הארץ היו מגיעים לבלות בה את הקיץ, בחורף לחוות שלג וליהנות מהקסם שלה", נזכר אלבז. "עם השנים, בזמן שערים ואתרים אחרים התפתחו, צפת נותרה מאחור ובעידן הנוכחי מי שלא מתחדש, מתאים, מתקדם – לא מצליח. אפילו שיווק ויחסי ציבור נכונים לכל הפעילות התיירותית לא קיימים בצפת וחבל".
תדמית של עיר מוזנת ותימהונית
"התדמית של צפת מאוד נמוכה. להבדיל משנות ה-90 שהיו גלריות רבות ואומנים רבים, היום כמעט ולא ניתן למצוא אומנים, למעט מתחם קטן ומצומצם שאינו מושך. צפת נתפסת היום כעיר רוחנית המושכת פלחי שוק מאוד ספציפיים, חלקם גם תימהוניים, ובסך הכל זה פלח שוק מאוד קטן עליו לא ניתן לבסס תיירות", אומר פרופ' חזי ישראלי, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת.
מתי מגיעים תיירים כיום לצפת?
"התיירות העכשווית הלנה בצפת מגיעה לבתי המלון המועטים לשתי מטרות עיקריות: מנוחה במלון בוטיק וספא. בכך נחשפת צפת לתחרות מאוד גדולה מצד הרבה מלונות הפזורים בגליל ובכלל בארץ, ובזה אין לה ייחוד. לגבי תיירות פנים, תפיסת התייר הישראלי לגבי תיירות עם לינה היא או ללון בעיר גדולה אשר יש בה פעילויות אורבניות מושכות או עושר היסטורי כמו תל-אביב, יפו, ירושלים ועכו, או לחילופין לצאת לטבע למלונות מתאימים, שם אפשר להתבודד מחד, או לחוות לינה כפרית שמתאימה גם למשפחות, המשולבת עם טיולים בסביבה. צפת לא נתפסת כאף אחת מהאופציות הנ"ל", אומר פרופ' ישראלי.
בעיריית צפת מדווחים שכבר עתה פוקדים את העיר מעל מיליון מבקרים מדי שנה. לדבריהם, בשנים האחרונות צפת הפכה ליעד המבוקש ביותר בישראל עבור קיום חגיגות בר מצווה, ואלפי משפחות מהארץ והעולם מגיעות לחגוג אירועים בבתי הכנסת העתיקים בעולם הממוקמים בצפת.
ומה לגבי תיירים מחו"ל?
"לגבי תיירות נכנסת, המתחרים הינם כל האתרים שבמדינה. זו בעיה לא פשוטה לכל עיר או אתר תיירות, ועל אחת כמה וכמה בעיר שאיננה מהשורה הראשונה בתיירות. כעיקרון התייר נמשך ליעד תיירותי שגם התושב נמשך אליו, הן כדי לחוות קהילה מקומית, והן משום שאתרים אלה מפתוחים יותר", מסביר פרופ' ישראלי ומדגיש, "העיר עצמה נראית מוזנחת. הרבה מאוד מבנים נטושים, חלקם בתי מלון המחכים ליזמים שלא מגיעים. בסך הכל לעיר אין מוצר מוגדר להציע, ולמרות היותה עיר היסטורית יהודית חשובה, המושכת גם משפחת דתיות לעליה לרגל לקברי הצדיקים, היא לא נתפסת כעיר ששווה להישאר בה יותר מכמה שעות, אם בכלל. אין לה כיום בידול מוצר".
במשך שנים עומדת צפת כאחד היעדים המפוספסים ביותר בישראל, ועם כל ההיצע שלה, היא עדיין לא מצליחה לצאת מהמצב שבו היא שקועה בעשורים האחרונים, והתיירות בה רק הולכת ופוחתת. שלום אלבז מפנה אצבע מאשימה לאי השקעה מצד הרשויות: "לצערי הרב לא עושים דבר למען התיירות בצפת. התפיסה צריכה להיות שתיירות אינה רק למלונות או עסקים בעיר העתיקה – התיירות היא מנוע צמיחה ראשי, מרכזי ומוביל בעיר כמו צפת. בצפת אין יותר מידי מקומות תעסוקה, אם התיירות תתפתח, סביבה יהיו עוד מאות ואלפי מקומות תעסוקה".
לטענתו של אלבז, מדובר במחדל שצריך להשתנות במהירות. "כמערכת אפשר לעשות הרבה יותר, חייבים להעיר את העיר העתיקה ואזור המסחר, לחזק את התיירות למשוך גם את הנופש הישראלי ולשווק גם למטיילים מחו"ל. צפת היא אחת מארבעת ערי הקודש, יש פה אתרים היסטוריים ואתרים יהודים, קברי צדיקים, מבנים היסטוריים וארכיאולוגיים, מזג אוויר ייחודי, נופים קסומים ומה לא? לצפת יש פוטנציאל להיות עיר התיירות מספר אחת בישראל אך כשאני רואה את העיר העתיקה ריקה מאדם, את התיירים מלינים על הזנחה, על חוסר תקשורת עם הרשות, על זה שהכל נעשה הפוך מהרצוי אני מבין שהתיירות בצפת חייבת שינוי".
נסו לדמיין לרגע איך צפת הייתה יכולה להיראות היום, עם מעט יותר השקעה ומחשבה לאורך השנים. "עם ישראל והתיירים מפספסים את צפת, וצפת מפספסת את התיירים. העסקים מפספסים פרנסה והתושבים בצפת מפספסים תעסוקה. רק תחשבו על הסיטואציה שכעיר תיירותית צפת הייתה מקימה כעת מנהלת חיצונית לרשות, שלא תלויה בפוליטיקה וקשקושים ומתחילה בצעדים פרקטיים כמו פתיחת בתי הכנסת העתיקים, יצירת מקומות חניה לרכבי תיירות, שאטלים מתחנה מרכזית, בניית מסלולים למטיילים ותיירים, טיפוח וניקיון אזורי התיירות שיהיו מזמינים ולצד אלו שיווק ויחסי ציבור מאסיביים לקידום חשיפה והגעה לצפת", אומר אלבז ומוסיף, "חשבו על ירידי האומנות והקולינריה שאפשר ליצור כאן, ריכוז והנגשת העסקים המסעדות והאטרקציות למבקרים בצפת. הפוטנציאל אין סופי, בתקופה קצרה שעמלתי בתחום בעיריית צפת כולם ראו מה הכיוון ומה אפשר לעשות, וזה היה רק על קצה המזלג".
החלום על צפת כעיר מובילה בתיירות עוד לא נגוז, ויש עוד הרבה מה לעשות בעניין. "לצפת אין הרבה מנועי צמיחה. ההבנה חייבת להיות שנדל"ן, תעסוקה ותיירות, הם עוגנים שהעיר חייבת לקדם ולפתח. לצד מקצועות אקדמאיים צריך להקים כאן חממת תיירות בה יפתחו מיזמים תיירותיים, אפליקציות, ההייטק והפיתוחים התיירותיים שיוכלו ליישם ולבחון בעיר התיירות. צריך להוציא מכאן בשורה לכל העולם וכך ליצור עוד מעגל של מקומות עבודה עכשוויים וחדשניים בעולם התיירות לצד התעסוקה שיכולה להיווצר בעסקים, במלונות, בצימרים, באטרקציות, מדריכי תיירים, הסעות ומוניות ובכל מעגל החיים בעיר. התיירות יכולה להחיות את צפת", מסכם אלבז.
יהלום בלתי מלוטש: צפת משנה את פניה
את הפוטנציאל הגלום כבר החליטו לממש, ובעיריית צפת מספרים שבימים אלו העיר עומדת על סף "מהפכת תיירות שתלטש את היהלום הצפוני מחדש", כאשר סך ההשקעות בחידוש מערך התיירות בצפת עומד על לא פחות מ-60 מיליון שקלים. בנוסף לכך, משרד התיירות הכריז על השקעות בעיר והזרמת תקציבים, כאשר עם הקמת הממשלה הנוכחית בוצעו סבבי פגישות שהדגישו את חשיבות ההשקעה. במסגרת זו הצוותים המקצועיים נחשפו לכלל התוכניות ואישרו תמריצים והשקעות בבירת הגליל העליון.
במסגרת "מהפכת התיירות", בין היתר מתוכנן חידוש המדרחוב וטבעת רחוב ירושלים. לדברי הגורמים בעירייה, אחד מהאתגרים המשמעותיים בתוכנית התיירות החדשה של צפת, הוא לשנות הרגלים של מדריכי תיירות ומטיילים שהפכו את צפת לעיר מעבר בדרך ליעד תיירותי נוסף.
רבים לא יודעים, אבל מרכזה של צפת בנוי משלוש טבעות, שהיו כל אחת חומה מקדימה למצודה העתיקה הנמצאת במרכז העיר. כיום, בשל מגבלות זמן ונגישות, התיירים מבלים באזור מצומצם בלבד, ולא נחשפים לסיפורה העמוק של עיר המקובלים. על פי התכנון, בין המצודה ההיסטורית הממוקמת מעל המדרחוב העירוני תוכשר הנגשה נוחה, שתאפשר לגשר על גבהים טופוגרפיים באמצעות מעלית שתוריד את התיירים מהמצודה למדרחוב העירוני. בנוסף, בין המדרחוב העירוני לעיר העתיקה ישנו מסלול הכולל מאות מדרגות (רחוב עולי הגרדום). מערך מדרגות נעות יאפשר הנגשה בין העיר העתיקה למדרחוב העירוני.
פרויקט נוסף יצא לדרך בכיכר אשת"ם, שם הסתיים מיזם חידוש כיכר אשתם הממוקמת במרכז העיר העתיקה, בסמוך לסמטאות האומנים. על פי התוכנית בכיכר אשת"ם יתקיימו אירועי מוסיקה, שירה ותרבות. בסמוך לה יוקם מרכז מבקרים אינטראקטיבי, כאשר בימים אלה ממש מסתיים התכנון. המרכז יקבל את פני התיירים שיבחרו את מסלול הטיול שלהם בצפת, ובקומה השנייה שלו ייפתחו בתי קפה ומסעדות הפונות אל עבר הרי מירון.
בחודשים הקרובים יחל לפעול בצפת מיצג תאורה מרהיב שיוקרן על בית הסראייה העתיק (בכיכר העצמאות). המיצג יכלול את סיפורה של צפת מהעת העתיקה ועד לתקופת קום המדינה. כמו כן, "פסטיבל הכלייזמרים" הבין לאומי יתקיים בצפת זו השנה ה-27 ברציפות, ו"פסטיבל הלאדינו" הבין לאומי יתקיים השנה בחול המועד סוכות, "פסטיבל הסליחות" יתקיים בחודש אלול עם סיורי סליחות בסמטאות העתיקה ומיזם "סיורי החנוכיות" בעיר העתיקה ייערך בחופשת החנוכה.
בעירייה מספרים שהטבע העוטף את צפת הופך את הביקור בעיר לחוויה המשלבת, מסורת, מיסטיקה, קבלה ולצידה יערות, מעיינות, מסלולי אופניים אתגריים. במרכז העיר ממוקם פארק עמק התכלת מהפארקים הטבעיים היפים בישראל עם מעיינות נובעים, עצי פרי, שיחי פטל ובעלי חיים שמסתובבים חופשי בטבע בסמוך למטיילים.
מבחינת מלונות ומקומות אירוח, נוצרו שיתופי פעולה עם מלונות דן, ישרוטל ופתאל, כאשר כבר למעלה מ-700 חדרי אירוח קיימים כיום בעיר. כחלק מהליך ההתחדשות העירונית, רשת מלונות דן קנו את מלון רימונים הוותיק, ישרוטל רכשו את מלון מצפה הימים ורשת פתאל קנו את מלון כנען ספא. בימים אלה ייצא לביצוע מיזם חדש הכולל 200 חדרי מלון (בסגנון בראשית במצפה רמון) בפסגת הר כנען הצופה אל שרשרת הרי מירון.
כעת נותר רק לראות איך כל התוכניות הגדולות האלו ימומשו, ומי יודע – אולי בעוד מספר שנים במקום להזמין חופשה באילת או בצימר, תבחרו לנסוע דווקא לחופשה בצפת.
ממשרד התיירות נמסר: "משרד התיירות רואה בצפת עיר תיירותית בעלת פוטנציאל רב לתיירות פנים ולתיירות מחו"ל, ולכן משקיע תקציבים ניכרים בפיתוחה. בשנים האחרונות תקצב המשרד 30 מיליון ש"ח לפרויקטים תירותיים בעיר. פרויקטים בהם העבירה העירייה את חלקה בהתאם להתחייבויותיה, מבוצעים וחלקם לקראת סיום. מדובר ב-3 פרוייקטים תיירותיים גדולים: ככר אשת"ם - כולל שיפוץ רחוב קרן היסוד, רחוב ירושלים בעיר העתיקה, גשר ומעלית שיחברו בין גן המצודה ובין העיר העתיקה".