אומר לואי סי קיי וצודק – אין מה להתלונן על הפלא הזה שנקרא טיסה. העובדה שאנחנו יכולים לעוף באוויר כמו ציפורים בזמן שאנחנו יושבים במטוס ממוזג ומקבלים אוכל ושתיה היא די מדהימה. אבל מתברר שהפעולה הפשוטה הזו של לשבת, עם כמה שזה כיף, יכולה להיות גם מסוכנת ולעיתים אפילו קטלנית.
קולין סאבאג' בן ה-64, למשל, טוען שהוא היה אדם בריא, ספורטיבי ופעיל לחלוטין שרץ מרתונים ורכב על אופניים, עד שהוא בילה 10 שעות במטוס של אייר קנדה מצ'ילה לטורונטו. מהמטוס הזה הוא ירד עם כאבי גב חזקים, קשיי נשימה, קריש דם ברגל ונזק לריאות. מה שקרה הוא שבמהלך רוב הטיסה הנוסעים לא הורשו לקום ממקומם עקב מערבולות אוויר. כתוצאה מכך נאלץ סאבאג', שמתנשא לגובה של 1.89 מטרים, להצטופף במושב שלו במחלקת תיירים, כשברכיו צמודות למושב שלפניו, והוא התפתל בחוסר נוחות במשך כל הזמן.
יום וחצי לאחר שחזר הביתה, החל לחוש כאב חד בגב התחתון שלו, ולמחרת החליט ללכת לבית החולים, שם גילה כי הוא סובל ממצב שנקרא DVT – פקקת ורידים עמוקה, שמשמעותה היווצרות של קריש דם ברגל ונדידתו ללב ולריאות. הוא טען כי מדובר בכאב שגרוע יותר פי 100 מצלע שבורה, ואילו הרופאים בישרו לו כי אם היה מגיע לבית החולים מאוחר יותר, היה יכול אפילו לאבד את חייו. סאבאג' טוען כי כעת הוא בקושי יכול לזוז, לנשום ולהתנייד ללא כאבים, וכי הוא חסר אנרגיה באופן כללי.
מה שקרה לסאבאג' הוא לא דבר חדש, ויש לו אפילו שם - תסמונת מחלקת תיירים. התסמונת, לפי ארגון הרפואה העולמי, עלולה להיווצר אצל נוסעים שדחוסים באזורים קטנים וצפופים במשך יותר מ-4 שעות. בשנים האחרונות אף נפטרו מאות אנשים כתוצאה מהסינדרום, ובני משפחותיהם הגישו תביעות משפטיות כנגד מספר חברות תעופה, ביניהן אייר פראנס ובריטיש איירווייז.
יחד עם זאת, אתר Seatguru בדק ומצא כי גודלם של המושבים במחלקת התיירים של המטוסים השונים רק הולך ומצטמצם (מ-46 ס"מ ל-43 ס"מ בשנים האחרונות), וכף גם המרחק בין מושב ומושב (מ-89 ס"מ ל-79 ס"מ), ככל הנראה כדי לדחוס יותר מושבים במטוס. לחברות התעופה בעיקר אכפת מנהלי הבטיחות במטוס ולא מנוחות או בריאות הנוסעים, כך טוענים בארגון Transport Canada, ואילו הסוכנות הפדרלית הקנדית מסרבת להגביל את מספר המושבים במטוס מטעמי נוחות משום שלטענתה, גודל המושבים לא נחשב לגורם סיכון עבור התסמונת. או במילים אחרות – אל תצפו שמשהו ישתנה בקרוב.
(מקור)