כשאנחנו נוסעים לחו"ל אנחנו רוצים להרגיש בנוח. אלה מכם שעוד לא ביקרו בפריז, ודאי שמעו מישראלים על נפלאות קבלת הפנים הלא ידידותית לתיירים ברחובותיה של עיר האורות. היחס של המקומיים אלינו הוא חלק מחווית הטיול וכדאי שנהיה מעודכנים לפני שנשלם ממיטב כספינו על חופשה ונרגיש שאנחנו מפריעים למישהו.
השבוע שאלנו את המומחים שלנו מהם כללי ההתנהגות הנפוצים בעולם - הכל כדי שברומא, תתנהגו כמו רומאים. מכירים כללים ואיסורים נוספים? טקבקו לנו!
דרום מזרח אסיה: תאילנד, וייטנאם, לאוס ובורמה
* כסף, כרטיס ביקור או כל דבר שנותנים לו כבוד מגישים בעזרת שתי הידיים, ולהיפך: כאשר מגישים לך חפץ בשתי ידיים חשוב גם להקפיד ולקבל אותו בשתי הידיים.
* עירום מלא נחשב לטאבו באזורים אלו, אפילו בחופים. גם לבוש מינימלי שמאפיין מטיילים רבים בחופים איננו מקובל באופן עקרוני - יש לשים לב אם האזור בו אתם נמצאים לא מאוד מתוייר ולהתלבש בהתאם. גופיות ומכנסים קצרים לא מתקבלים בעין יפה בעיקר באתרים דתיים.
* אין להצביע על אנשים.
* יש להפגין כבוד למבוגרים ונזירים בודהיסטים.
* כדי לברך לשלום צריך להרים את יד ימין במאונך לקרקע, אבל לחיצת היד המערבית מחליפה באזורים רבים את ברכת השלום המסורתית (הכוללת הצמדת הידיים וקידה).
*איברי הגוף: ישנה חשיבות גדולה להיררכיה של אברי הגוף בדרום מזרח היבשת, כאשר הראש הוא הטהור והקדוש והרגליים טמאות ומלוכלכות. יש להקפיד לא להפנות את כפות הרגליים לאנשים (ולכן רצוי לשבת עם רגלים מקופלות) ובייחוד לא לפסלים וצלמיות של בודהה.
*מי לא אוהב ללטף את ראשו של ילד חמוד בן 3 אשר מסתכל עליך ומחייך? אך אוי לנו אם נעשה זאת בתאילנד. על פי האמונה הבודהיסטית בראש נמצאת הנשמה והרוחניות ולכן אסור בתכלית האיסור לגעת בראש של אף אחד- מקטן ועד גדול.
הודו
*לוחצים יד ומעבירים דברים רק ביד ימין - היד הנקייה. ובואו נגיד שמלבד העובדה שכך עושים, אנחנו גם כך לא ממליצים לכם ללחוץ את היד השמאלית, שנקשרת לשימוש בשירותים אצל ההודים. בנוסף, לא נהוג ללחוץ יד לאישה.
* בערים גדולות, אם נתפסת כשאתה יורק, אתה עלול לשלם קנס של 200 רופי – זאת בגלל שידוע כי בכפרים ובאזורים הפחות טובים במדינה, כמות היריקות שנאספת על הקרקע גדולה וזה נעשה מתוך ניסיון למגר את המנהג המגונה.
יפן
* אורז אוכלים באמצעות שני המקלות אך ורק ביד ימין.
* בכניסה לבית יפני יש לחלוץ נעליים.
סינגפור
אוהבים ללעוס מסטיק? יופי. אבל אם אתם מבקרים בסינגפור כנראה שתתקשו למצוא אחד כזה - משנת 1992 יש איסור על יבוא וייצור מסטיקים, אלא אם כן מדובר בגומי לעיסה טיפולי. החוק נוצר מטעמי ניקיון והצלתם של כיסאות, שולחנות וספסלים מידי מסטיקים דבוקים. ובכל זאת, אם אתם סוחבים בתיק מסטיק מהארץ וקשה לכם להיגמל מההרגל, הכי חשוב שתזכרו לא להשליך אותו על הארץ במקרה שנגמר לו הטעם - אם שוטר יתפוס אתכם, אתם תקבלו קנס על ה"פשע" הנורא שעשיתם.
גיאורגיה
בארוחה עסקית או חברתית בגיאורגיה, לא נהוג לשתות את היין באופן עצמאי במהלך הארוחה -
את הכוסית מרימים רק ביחד ורק כאשר המארח מברך על משהו מסוים, כמו בריאות קשרים והצלחה.
ארה"ב
* בארה"ב, בקנדה ובעוד כמה ארצות מערביות, אפשר לשלם במסעדות את הטיפ בכרטיס האשראי אחרי שגיהצו ממנו את מחיר הארוחה - ישנה שורה פתוחה על ספח האשראי שהלקוח ממלא בה את סכום התשר. התשלום מופיע גם בדף החתימה וגם בספח הקבלה. ההסדר הזה נקבע על ידי שלטונות המס באותן מדינות.
* נוסעים לחגוג את ערב הסילבסטר בניו יורק? אם אתם רוצים לדפוק הופעה אתם מוזמנים (כן, מוזמנים) לרכוש חליפה מהודרת או שמלה נוצצת ולהחזיר אותה לחנות ביום שאחרי. כמעט כל דבר שאתם רוכשים בארץ האפשרויות הגדולות אתם יכולים להחזיר – לרוב עד 90 יום מיום הקנייה.
* אל תיעלבו אם בהרבה מסעדות בארה"ב יגישו לכם את החשבון לפני שביקשתם אותו. כך נהוג שם, ואפילו כבר במהלך המנה האחרונה.
* אם אתם עולים על אוטובוס ברחבי ארה"ב, שימו לב לא לדבר עם הנהג בזמן הנסיעה - על פי חוק אין להפריע לו, כמו גם לא לדבר בטלפון הסלולרי אם בחרתם לשבת במושב שמאחורי הנהג.
* אלכוהול: אם בא לכם ללגום בירה צוננת ברחובות מנהטן, או בכל מקום אחר ברחבי ארה"ב, שימו לב שלא לחשוף את הבקבוק לקהל הרחב - זאת על פי חוק, תקף על כל המשקאות האלכוהוליים למיניהם. מכירים את השקית החומה הכל-כך אופיינית לאמריקאים? כך תהפכו את בקבוק האלכוהול שבידכם למוצנע, יש לומר - מוחרש.
איטליה
המבקר באיטליה חייב לדעת כי ישנן כמה תנועות ידיים חסרות משמעות לנו, שנחשבות באיטליה לתנועה מגונה. לדוגמה, בארץ כשאנחנו מבקשים לסמן למישהו להמתין אנחנו מחברים את קצוות חמש האצבעות ועושים תנועה למעלה ולמטה. אם נעשה תנועה כזו לאיטלקי - כדאי שנכין מראש דרך מילוט מהירה, כי שם משמעות התנועה היא "אל תבלבל לי את המוח".
סקוטלנד
בסקוטלנד כאשר מטיילים באזור הכפרי, כל הכבישים הם בני נתיב אחד, כשכל קילומטר בערך יש תוספת כלשהי לכביש - כמו תחנת אוטובוס למשל, למקרה ששתי מכוניות מגיעות אחת מול השנייה ואחת מהן צריכה לסטות מהכביש כדי שהשניה תעבור, והכלל אומר שמי שמגיע ראשון יורד הצידה. כמו כן, ברוב האזורים יש זכות קדימה להולכי רגל, באותה מידה שיש לפרות ולכבשים.
ובאופן כללי לתייר הישראלי
ישנם מספרי קודי התנהגות שלא אומצו בישראל ומקובלים מאד במדינות המערב. למשל, כאשר אתה מחכה למעלית וזו הגיעה, נהוג לאפשר לאלו שבתוך המעלית לצאת לפני שאתה נכנס אליה. כלל דומה רלוונטי גם לרכבות, מסעדות ולמעשה לכל מקום בו כניסה אליו ויציאה ממנו מתרחשות בסמוך. ובמדרגות נעות נהוג להיצמד לכיוון ההליכה (לרוב ימין - שמאל אם מדובר בבריטניה, אוסטרליה וכו') ולאפשר לממהרים לעקוף.
וטיפ קטן לסיום סיומת: אם במקרה נתקלתם בשומר בכניסה למסעדה, מועדון או קניון - אל תפתחו בפניו את התיק שלכם, הוא לא יבין מה אתם רוצים.
בשבוע הבא: טיפים על טיפים - כמה טיפ צריך להשאיר בכל מדינה ולמי?
השתתפו בהכנת הכתבה: יוסי ברגינסקי מסיגנל טורס, יפתח פלד מאקו טיולי שטח, גולן לובנוב מאקו טיולי שטח, גלעד ברובינסקי מדיזנהאוז, יוסי ברגינסקי מסיגנל טורס, זאב ברעם – בירי מסיגנל טורס.